Monday, February 08, 2021 • כ״ו שבט תשפ״א
מעניין. יש איזה שורש לשם הזה של הרבי ר בונם?
יש גם ספר ישרי לב..
ואור זרוע
ואור זרוע לצדיק
מעניין תמיד איזה פסוקים נהיו ספרים ..
Tuesday, February 09, 2021 • כ״ז שבט תשפ״א
ככה אני מכוון תמיד בקבלת שבת. לא מסתבר לקרוא לענש נקמה.
צריכים לשים ניגונים של כל המזמורים האלה שנבין. ..
זה פרקי מלכות השם. אמרו את זה בחנוכת בית המקדש או עכ״פ בחגיגות בבית המקדש שהרי מדבר על הר קדשו והדום רגליו וכו
יכול להיות שהמלך בפסוק ד הוא מלך ישראל
כמו שמזכירים משה ואהרן שהם הכהנים הקדומים ושמואל
טוב צריך פה איזה חסיד גור שיצדיק אותם … או מי עוד גערער?
יש וורטל ששמעתי פעם למה פה ירגזו עמים אבל המזמור הקודם תגל הארץ? כי שם כתוב ישפוט וכו׳ ועמים באמונתו ישפוט אותם אם היה להם אמונה הנכונה ויגידו מה לעשות טעינו היינו אנוסים אז ישמחו. אבל פה המזמור הקודם מסיים ישפוט ועמים במישרים. כי ישאל אותם אם טעות זה תירוץ למה רדפתם את ישראל. אז אתם לא התנהגתם ביושר. אז ירגזו עמים…
שזה מעניין בשביל התאלוגיה אבל הפירוש לא קשור.
כן מה הפשט בסיפור זה אולי היה גלגול של ר עקיבא…סליחה עקיבה . כך האריזל
ירגזו פה אין פירושו יהיו ברוגז
אלא יזדעזעו ירעדו
מעניין שהוא אומר ה בציון גדול ומיד מוסיף שהוא גם על כל העמים
יש כל מיני תורות לחלק בין רם לגדול ולמצוא איזה חסרון ברוממות
אבל הפשט הוא שהוא אמנם יושב כרובים בציון אבל זה לא אומר שהוא לא אלהי כל העמים
וכל העמים יודו שמך הגדול הנורא והקדוש
ועוז מעלת המלך שלנו שהוא אוהב משפט שאתה הרי כוננת ולימדת אותנו משפטי אמת.
ופה החזן קורא לציבור רוממו ה! והשתחוו!
והיו עונים מה שעונים ומשתחווים
לא באמת יוצאים ידי חובת המזמורים האלה אם לא תוקעים בשופר במקום שנאמר כך ומשתחווים במקום שנאמר כך וכו׳
זה הכל כמו הקראה של הצגה או תסריט ..צריך לשחק את זה ..
עכשיו חלק גדול מההודיה והשתחויה כאשר מגיעים למקדש זה שה יתגלה לנו שם ככתוב ונועדתי לך שם. יושב הכרובים.
אז מזכירים זכות ראשונים שלהם נגלה במקדש בעבודתם. משה ואהרן ושמואל.
שסיפורי התגלותו בענן בעבודת המקדש מפורשים לגביהם משה ואהרן בפרשת שמיני וסוף פקודי. ושמואל בתחילת ספרו.
והם אכן קיבלו ממנו נבואה וחוק. כן יהי רצון עלינו.
פסוק ח הוא פניה ישירה – אתה התגלית להם. ולא מסיים אבל ההמשך ברור אז ממילא כן תהיה לנו ..
וזה בעצמו רוממו ה והשתחוו וכו׳
ובשעת השתחוויה רואים פני שכינה
ואומרים כי קדוש ה אלהינו
אם היו קוראים לספר לב כסילים או בית שמחה היה יותר טוב 😀
זלמן לייב לחומר הקושיא נצטרך לומר שחסידי גור לא כיוונו בכלל על הפסוק אלא סתם התכוונו לומר שזה הלב של ר׳ שמחה.
הם בכלל בעד לעשות. ספרים על אברים. יש השפה של האמת והבית של ישראל והפנים של מנחם אז הלב של שמחה.
ר שאול קורא לעצמו עברא דדשא שזה הדלת של הבית ישראל ..
כפי שכתבתם אבל אחדד. יש בפרק הזה קריאה לתפלה ואז דברי מוסר. כך הסדר כאשר רואים הכל שהתאספו לרנן לה בחג או בשבת צריך תמיד להזכיר גם מוסר. אז בוא נרננה לה. ותשמעו מה הוא אומר; אל תקשו לבבכם וכו׳.
כמובן הסיום הלא כתוב הוא הם לא הגיעו לארץ אבל אנחנו כן
לא תמיד צריך להגיד בקול אבל אנחנו טובים יותר ..
שיר חדש זה פשוט כי הוא עשה משהו חדש. לא תועים במדבר כבר. אז מגיע שיר חדש זה יותר מבטא את הישועה החדשה מאשר הצורך לעשות שיר חדש להפך זה מבטא את זה
זה סוג של הלל. באים ומצהירים נאמנות לאל שלנו ומביאים לו גם כל העמים
יש משהו שהאלילים האמינו שהם על הרים רמים ליד השמים אבל ה שלנו – הוא עשה את השמים עצמם!
מה זה איים רבים? בעולם המזרח תיכוני של המקרא איים זה המקום הכי רחוק שאפשר להעלות על הדעת. הכוונה בדרך כלל לאיי יון תרשיש שנמצאים בצד השני של ים התיכון והיה איתם קשרי מסחר וכו׳. הם גם היו. הגוים הכי רחוקים מאתנו תרבותית המקרא אפילו לא צעק על האלים שלהם… אז גם הם ישמחו
נדמה לי תבל במקרא זה הישוב. ארץ זה היבשה כולה כמו שכתוב בפרשת בראשית .
הצדיקים והישרים עמלו בחושך שעשו טוב בטרם בא ה. אבל בסוף הואר להם על ידי ברקיו ואז ראו שהם זרעו את האור הזה במעשים שלהם כשעוד היה חשוך והוא צמח להם עכשיו
זה הכל דמויים לקוחים מהגשם והצומח אבל כבר אין הכוונה כפשוטו. כמו שהעצים לא מוחאים כפים כך ההרים לא נמסים…זה ביטוי להפיכה שהכל נעשה טוב ומאיר וצומח ויפה
ביטויים באמת נובעים מעוצמות הטבע אבל לא צריך לקרוא בצורה מיתית..
בכללות צריך להבהיר 2 דברים: א. הופעת ה פה זה בעצמו הצדק ומשפט שנעשה בעולם. צריך לזכור שהחלום של המקרא הוא לא רק שכולם יחלמו על האל. זה שיהיה צדק בעולם. שהיטלר ישרוף בגיהנום שבעולם הזה והכל יראו ויהיה בזוי ומבוזה ואנא פראנק תהיה מלכה. זה הציור של הנביאים. והמזמורים האלה החוגגים דבר כזה שקרה או שיקרה הם מדברים על דבר כזה. שהצדק ניצח באופן גלוי ונעשה נקמה ברשעים זה בדיוק מה שנקרא ה׳ מלך. זה לא דבר מופשט. ולכן כמובן כל האנשים הטובים שמחים והרעים פחות …אנחנו כמובן הטובים.
2. שאלה פרקים טקסיים הם כמו הלל או שירי קורנציה או משהו כזה. זה לא שפתאום קרה משהו וכתבו שיר זה שתיכננו טקס וכתבו את השירים על זה
וזה שהכניס את זה לקבלת שבת ידע טוב מה הוא עושה
Sunday, August 25, 2024 • כ״א אב תשפ״ד
ה מלך ירגזו עמים, יושב כרובים (מלך) תנוט הארץ
יודו שמך, גדול ונורא,
(יודו) עוז מלך, משפט אהב
‘קדוש הוא׳ נראה מין מענה שעונים, או משהו מהצד איכשהו
משה, ואהרן בכהניו
ושמואל, בקוראי שמו
שניהם – קוראים אל יי והוא יענם
שהקורא אומר ‘יודו שמך, ועוז מלך׳
אומרים הקהל, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית
ושהוא אומר משה ואהרן בעמוד ענן וכו׳,
אומרים הקהל, י״א אתה עניתם
וחסר הסיום, אבל הכוונה, כן תעננו
ואז רוממו, והשתחוו, כי קדוש.
זה כמו פזמון הסיום שכבר היה בחלק הרשן של המזמור אותו סיום
למה מקודם תגל הארץ ועכשיו ירגזו עמים תנוט הארץ?
לגבי יושב כרובים תנוט הארץ
זה פסוק בספר שמואל
הוַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּרִ֥עוּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתֵּהֹ֖ם הָאָֽרֶץ׃ ווַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה בָּ֖א אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ זוַיִּֽרְאוּ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֣י אָֽמְר֔וּ בָּ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ א֣וֹי לָ֔נוּ כִּ֣י לֹ֥א הָיְתָ֛ה כָּזֹ֖את אֶתְמ֥וֹל שִׁלְשֹֽׁם׃ חא֣וֹי לָ֔נוּ מִ֣י יַצִּילֵ֔נוּ מִיַּ֛ד הָאֱלֹהִ֥ים הָאַדִּירִ֖ים הָאֵ֑לֶּה אֵ֧לֶּה הֵ֣ם הָאֱלֹהִ֗ים הַמַּכִּ֧ים אֶת־מִצְרַ֛יִם בְּכׇל־מַכָּ֖ה בַּמִּדְבָּֽר
ותהם הארץ זה תנוט הארץ
וזה נראה מזמורים שקשורים גם ליציאה וביאה למלחמה
הדום רגליו, זה הר קדשו, ושניהם הכרובים
הכוונה בכל מזמורים אלה שהשם מופיע לעשות צדקה ומשפט בארץ
מי שמח ומי מרוגז פשוט תלוי מי צודק..
והאמת שירגזו זה לאו דווקא יכעסו, יכול להיות הכוונה ירעדו ינועו, הכוונה שהוא עושה רושם
וזה מה שהם מודים על עוז (ה)מלך (אשר) משפט אהב
אם יש כזה סדר של כניסה למקדש אז פה כבר מגיעים להר הקדוש
אלה הם שירים של התהלוכה כמו תהלוכה של דוד להביא הארון למקדש
ופה הגיעו להר ומשתחווים
ואז אמור לרדת ענן ולדבר עמהם כמו שהיה אצל משה ושלמה
ושמואל?
לא ברור מתי היה ענן
ובאותו ענן נתן להם חוק, כמו על סיני, כמו שכנראה נתן גם לשמואל חוק?
youtube.com/watch?v=JxJgX8QgLVo
משה (אהרן?) ושמואל ידעו גם לראות את הענן גם לשמוע את השם וגם שהוא יענה את תפלתם
כמו שנאמר אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה
היית להם אל נושא, ואל נוקם.
נושא כשצריך ונוקם כשצריך
מסתמא נוקם על אויביהם,
השתחוו להר קדשו כי קדוש ה״א – אומר רד״ק זה אזהרה, לא להשתחוות להר כי ההר קדוש אלא כי ה׳ קדוש
המפרשים מחפשים פה משיח גוג ומגוג לא יודע למה צריכים כל הזמן הציורים האלה
יש ג׳ קדוש במזמור הזה
לא ברור אם פסוק ד׳ ועוז מלך נמשך לקודם, וצריך להפסיק לפני אתה כוננת לעשות פסוק חדש בעצם, או שזה מין מאמר בפני עצמו מקדים לאתה כוננת
שכחתי שיש ג׳ מזמורים ה׳ מלך, יש גם למעלה ה׳ מלך גאות לבש אף תכון תבל בל תמוט
שזה ממש ג׳ שלבים, קודם הארץ לא מטה..
שנית היא שמחה
שלישית היא רוגזת..
מה שבטוח שתמיד מלכות השם עושה משהו לארץ..
ה׳פסוק׳ של התפלה ה׳ מלך מלך ימלוך, זה צריך לציין, ה׳ מלך בהווה, מזמור י ומזמור כט. ה׳ מלך בעבר, (לא בטוח שזה אמור להיות עבר?) צג, צו, צז, צט. ה׳ ימלוך, זה שירת הים.
לא הצלחתי להבין מתי שרים לה׳ שיר חדש
לכאורה זה על הצלה או ישועה חדשה
כמו יכול לחדש דבר בתפלה
Monday, August 26, 2024 • כ״ב אב תשפ״ד
מזמור ק
מזמור לתודה
פה מפרש רש״י “מזמור לומר על קרבן תודה “
למעלה בואו שעריו בתודה לא פירש ככה
למרות שהם לכאורה אותו דבר
עבדו את ה׳ בשמחה – מסתמא הפשטות שזה קשור לשמחה של המזמורים הקודמים, ישמחו השמים וכו׳, הכוונה כשבאה הישועה אז שמחים והעבודה של אז שהוא תודה הוא עבודה בשמחה
דעו, כלומר עכשיו שנגלה והושיע אז נודע שהוא אלהים
יש כאן יחס מעניין, הוא העושה שלנו
, ונגד זה אנחנו עמו וצאן מרעיתו
שזה לכאורה לא הצד השני של היחס הזה
אם הוא עשנו אז אנחנו עשוייו, מה הקשר עמו
לכן אולי הגירסא של הקרי, ולא אנחנו, שלא עשינו את עצמנו (רס״ג)
ואז עמו וצאן מרעיתו זה עוד דבר
אבל נראה לי שזה בדיוק הסיפור של מזמורים אלה שהם רוצים לומר שזה שאנחנו עמו זה התגובה של כי הוא עשנו. אפשר לומר בעצם כל עשוייו הם עמו וצאנו.
איכשהו אנחנו רוצים שהוא יהיה הבורא ולכן נהיה העם, אחרת אנחנו העם של משהו פחות חשוב
וכפי שאמרתי נגד זה הוא מבקר את עצמו במזמור צה, איזה עמו, עם תועי לבב..
שעריו וחצרותיו זה כפשוטו שערי חצרות המקדש, מסתמא בשער מביאים את התודה ממש, כתוב בויקרא אל פתח אהל מועד כל הזמן יש כזה מעמד של הבאת הקרבן לשער המקדש.
ובחצרות היו עומדים ושרים תהלות וכדומה
הסיום כי טוב ה׳ לעולם חסדו, זה גירסא של הקריאה הרגילה, הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו
ופה מפרש, כי טוב השם
עד דור ודור אמונתו זה מה שכתוב בתורה, שומר הברית והחסד לאוהביו לאלף דור
ואולי המזמור הזה בא על ישועה שבאה אחרי דורות ולכן רואים ששמר את אמונתו לדורות
כל זה פירוש המגושם
הפירוש ההפוך הוא שהרי כתוב הריעו לה׳ כל הארץ אז למה אני אומר קרבן תודה ומקדש.
אלא שמי שרוצה לעבוד את השם, אז שיהיה בשמחה
ומי שרוצה לבוא לפניו, אז שיגיד רננות
ומה הוא צריך לעשות? לא לקנות כרטיס טיסה להר הבית, אלא לדעת כי הוא האלהים
ושזה בסך הכל פשוט, הוא עשנו ולו אנחנו
אז אם אתה רוצה לבוא שעריו, תגיד תודה,
ואם אתה רוצה לבוא חצרותיו, תגיד תהלה
בקיצור הודו לו ברכו שמו
כי הוא טוב לעולם, אמונתו לדור ודור, לא רק בהיסטוריה שסיפרתי את הסיפור שלו
וזה הפירוש אמת גם כי באמת הודיה הוא שער אליו ולעבוד ממש זה השמחה
ולפני ולפנים זה דעו כי ה׳
אבל בלי הציור הקודם זה לא היה מובן
התרגום אומר דעו – אודיעו