תהלים סו – דברים מקבוצת הדיון

אני אמרתי בפסח..כי זה נשמע יותר אחר הגשם

אנחנו על הטל כי לא מודים רק מבקשים.. באמת קושיא למה אין בפסח איזה שיר שבח על מה שכבר היה

הכותרות שלי הם תמיד פשוט הקטע הראשון של המזמור

בהשמטת הכותרות

א – כל הארץ יריעו לאלהים. יזמרו כבוד שמו. ישימו כבוד תהילתו.

וכך בדיוק הוא מלמד אותם לומר: אמרו לאלהים

מה נורא מעשיך. ברוב עזך וגו׳ – זה ההרעה.

כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך. יזמרו שמך. – זה יזמרו כבוד שמו ותהילתו.

ב – קורא לכולם לראות מפעלות אל. זה מפעלי הטבע, או גם מפעלי המלחמות. תמיד הולך ביחד. אולי זה הקקטע של קריעת ים סוף שרומז פה אולי.

אנחנו שמחים, מריעים לו.

הסוררים הם האויביך של הקטע הקודם הם לא ירומו.

ג – קורא שיברכו אלהים. כל העמים, אבל למה?

כי שם נפשנו בחיים, הציל אותנו

למרות שהיינו צריכים להילחם עם בני אדם, באש במים, אולי זה אותו מים של הנהר יעברו ברגל, האש, לא יודע,

ד – עכשיו חזר לבית השם ומשלם נדרו. כפי שהבטיח. יביא עולות, קטורת, בקר, עתודים.

מה זה מיחים?

ה – בסעודת התודה הוא מספר את מעשי האל. זה בעצם כל המזמור רק כאן מגיע סוף סוף לחלק זה.

כאן כבר הבדיל יראי אלהים שהם הבאים ומשתתפים בתודה, ומי שלא הרי לא נמצא פה

הוא קרא לו ומרומם אותו,

והוא הקשיב לי סימן שאני צדיק שהרי אם היה און בליבי לא היה שומע

ברוך השם ששמע תפלתי בסדו

כרגיל, חלק מן ההצלה זה לדעת שצדקת…

רשי מפרש על הגלות

הים – ים סוף

הנהר – הירדן

כך רשבם

אני רוצה שזה יהיה משהו יותר כללי

שימו כבוד תהלתו – המפרשים מתקשים בלשון שימה, אני לא כזה מבין הבעיה, כמו שימה בפיהם, זה דרך ציורית להגיד לנגן לו או לשבח את כבודו

כמו שאפשר ליתן כבוד כך אפשר לשים אותו..

וכן רדק

וכולם שבגאולה נביא כמה תודות

אני מסכים זה יפה

כמדומה לי שזה מוסכם בלשון המקרא (או שאני זוכר דעת ראבע…)

לשון חכמים לא ככה

והם פירשו ככה גם במקרא, כמו ‘מן העולם ועד העולם׳

או לעולמו של יובל

ולא קשה להבין השייכות

כנראה שבמקרא לא היה עוד המושג של ‘האוניברס׳, היו אומרים משהו כמו׳ שמים וארץ׳ במקום זזה

ביטוי נפוץ, פירוש יפה

אפשר גם שזה מלשון פרה כחושה, יתחלשו

מה פירוש קטורת אלים מה הקשר בין קטורת ואלים?