תהלים קמא – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, April 06, 2021 • כ״ד ניסן תשפ״א

יישר כח. הרבה זמן אני תמה על שאלה זו הוספת פירוש פשוט אע״פ שעדיין לא נחה דעתי ..

נדמה לי שצריך לשאול להיפך. למה החלק של צומח נקרא מנחה

לכאורה קרבן יש לו כמה שמות בתורה ואחד מהם הוא מנחה

ופירושו כמו מתנה. בפרשת ויקרא התורה קוראת לקמח מנחה ולבהמה קרבן אבל לא תמיד שומרת על חלוקה זו. הרי קין והבל שהם שורש שני סוגי קרבנות אלה שניהם נקראים מנחה

וכן יעקב שולח לעשו מנחה

נראה לי שזה סוג אחר של תנועת הקרבן. אבל אין בידי הוכחה של ממש. עולה זה מסירות נפש והקרבה להשם. חטאת זה על חטא. תמיד הייתי מביא מי השילוח שאומר שמנחה זה בקשה לדעת מה לעשות כשיש לאדם ספק. אבל כעת מצאתי הרוקח שאומר ששלמים הוא על בקשה. ובכלל יש סוגים שונים של שלמים. עכ״פ אולי מנחה זה קרבן שבא עם יותר מנוחה כפי ששמו רומז, בלי לחץ שצריך לעבוד ה׳, כבר יצא ידי חובת עבודת התמיד בבוקר וכעת זה כמו נדבה

ולכן זה מתאים בכללות לצומח שאין בו שחיטה שמסמל את המסירות נפש

מנחת ערב זה כמו המלך שכל היום בבוקר עסק במשפט, ואז התייעץ עם יועציו על המלחמה והאקנומיה וכו׳. ואז לפנות ערב הוא נשכב על ספה ומביאים לו חבריו מתנות להנות את רוחו

ככה נראה לי. אבל הזוהר אוחז שמנחה הוא שעת דין בדרך כלל וזה מובן מצד חלישות כח האדם והשמש והתחלת החשך אבל לא לתחושה שלי פה, כאילו נראה לי שזה זמן מנוחה ושקט שאכן נובע מכך שנחלש כוחו שכבר לא יכול לעסוק בתגבורת

וזה מה שנראה שדוד מתפלל פה. תהא תפלתי פה treat בשבילך. כמו קטורת כמו מנחת ערב. לא כמו הלחץ של הבוקר שנכנס השמש עם החדשות והמלך צריך להגיב אלא כמו החבר שנכנס לשוחח אחה״צ

מה שאר הפרק אומר לא הבנתי. ?

פסוק א זה קריאה כמו שראינו בתחילת הספר הרבה מזמורים כאלה. תקשיב לי בבקשה. אנא תשמע אותי. זה תפלה קודם התפלה.

אגב בלי קשר אבל שייך לספר תהלים ראיתי בחג יש חקירה שהמדרש אומר שאין אומרים הלל גמור בשביעי של פסח כי מעשי ידי טובעים בים וכו׳. וזה קשה משירת הים עצמו. אז החק יעקב וכן חוות יאיר מתרצים שהגמרא אומרת שהקבה אינו שמח על מפלת רשעים אבל הוא משמח את אחרים. כלומר לבני אדם שנהנים ממפלת הרשע מותר לשמוח ולהודות כמובן אבל הקבה עצוב שזה כשלון מעשי ידיו. ואומרים מפרשים אלה שהלל נקרא לשמח את ה׳ כמו שכתוב משמח אלהים בשירה על היין לכן אין אומרים הלל אבל שירה ושמחה מותר כי זה בשבילנו לא בשביל ה.

אז נראה לי חשוב הבנה זו שהלל זה לשמח את ה׳ וזה חלוק משמחה ושירה על הנס שלנו . לכן זה עוסק בשבח ה באופן כללי לא רק בהודעה

בהודיה

כן לכאורה כך הוא מבין , שזה לפייס את מידת הדין.

פסוק ג לכאורה אינו תפלה על שמירת הלשון..הוא מתכוון משהו שהוא לא ראוי למה שהשונאים מדברים עליו והוא לא מדבר כמוהם משהו כזה אבל לא נכנס לי הכל למילים. זה נראה איכשהו המשך הרעיון שלו כל הזמן שאולי הוא לא הצדיק הכי גדול אבל נגד השונאי חינם שלו מגיע לו שה יעזור לו ולא להם

יש משהו לא מאוזן ביחס בין הצדיקים לרשעים. הצדיק יכול או צריך לסלוח לרשע והרשע לא צריך לסלוח לצדיק ולא יודע מה זה. וזה גורם להרבה צדיק ורע לו. שזה גם צדיק וטוב לו כי הצדיק יודע להעביר על מידותיו ולשמוח בחלקו ולא הרשע אז יוצא פרדוקס מוזר. נראה לי שתהלים עוסק בזה פה. אני לא יודע איך אבל אני צופה במשהו שגורם לי לחשוב על זה בעולם ונראה לי שזה עוסק בזה.

הוא עוד מתפלל עליהם שלא יקרה להם רע והם מבקשים עליו רע

והוא בקושי יכול להתפלל עליהם שימותו. נו תהלים עושה את זה אבל גם תוך כדי דיבור אומר שלא

קיצור שהשם יוציא אותנו מהמבוך הזה כי הוא יודע יותר טוב

זה בעצמו פח שהרשעים טומנים

אתה אומר העשיר יכול לתת לו הרווחה כביכול. העני בסך הכל מביא משהו שלא יגידו שבא בידיים ריקניות ויכעסו עליו.