אודות
תרומה / חברות

תהלים פ – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, June 11, 2017 • י״ז סיון תשע״ז

שושנים עדות זה השם של הניגון?

עדות על שושנים

אדרבה צריך להתפלל

בקשר לזה

הניגון הראשון “תהי ידיך על איש ימינך” על המילים  שהתפלל האדמו״ר מסאטמאר זצ״ל שהיה במירון בשנת תרצ״ב, “תהי ידך על איש ימינך על בן אמצת לך ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא” עפ״י מה שסיפר הרה״צ ר׳ עמרם בלוי זצ״ל שבשנת תרצ״ב כאשר האדמו״ר מסאטמאר שבת באתרא קדישא מירון הוא ראה את האדמו״ר בעל הדברי יואל זצ״ל משתטח על ציון הרשב״י לפנות בוקר ובמשך של שעה וחצי התפלל על המילים האלו לפני הקב״ה שינצל לא ליפול לרשת הציונות ח״ו,

אלהים השיבנו זה הrefrain של השיר הזה

למה אפרים בנימין ומנשה?

הוא מחולק לשלשה חלקים ובכל פעם זה מחריף והולך

א מתחיל רועה ישראל האזינה ומסיים אלהים השיבנו וכו

ב מתחיל ה אלהים צבאות עד מתי ומסיים אלהים צבאות השיבנו. מדבר על יותר צרות והוסיף צבאות לסיום.

ג מתחיל גפן ממצרים ויש בתוכו פעמיים א אלהים צבאות שוב נא, ומסיים הויה אלהים צבאות השיבנו. הוסיף הויה. ומדבר כבר על צרות גדולות יותר.

זה עובד עם התחושה שלי שלקרוא ביותר שמות של האל זה כאילו עושה יותר urgency בבקשה, כך מורגש לי בכל התהלים

רשי אומר כמוני

ה׳ אלהים צבאות . כאן נאמרו שלש אזכרות ( של שמות ) ובאמצעי שתי אזכרות ובראשון אזכרה א׳ הכל לפי חוזק הגליות והצרה והגאולה :

וצריך להבין באמת מה זה שיותר שמות זה יותר חזק

מה זה זיז שדי

בן אמצת לך. בן אדם אמצת לך. פתאום אנו לא הבן שהשם הוליד אלא בנים מאומצים..? אם כן הכל מובן..


ובנימין ומנשה?

אבל כתוב אחרי זה בן אדם

Monday, June 12, 2017 • י״ח סיון תשע״ז

פא?

Monday, January 25, 2021 • י״ב שבט תשפ״א

בפסח באמת מקשרים את זה עם ההלל לא לנו ה וכו׳ למה יאמרו הגויים

👍

מזמור פה

יש פזמון שהוא אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה

מופיע בשלש וריאציות


ארבעה..

ד: אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה

ח: אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה

טו: אלהים צבאות שוב נא וגו

כ: הויה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה

את יכולה גם לשים יותר מפרק צריכים לתפוס את הסד׳ר של 929..

“רועה ישראל” איפה עוד קוראים לאלהים ככה? הוא אכן ממשיך להסביר נוהג כצאן יוסף.

יש בפרשת ויחי משם רועה אבן ישראל – באמת פרשה של יוסף

אבל על פי רוב בנביאים רועי ישראל זה המלכים או המנהיגים.

ד״מ מציין שיעקב קרא לאלהים הרועה אותו כאשר בירך את בני יוסף אז זה מרפרנס לזה

יש משהו עם יעקב יוסף ובניו שבו האל הוא רועה, יוסף הלך לראות את אחיו רועים איפה הם רועים…

ויעקב אומר אחי רעו את הצאן אבל מי רועה אותי? האלהים

אפרים ובנימין ומנשה ויוסף נזכר בפסוק הקודם, ארבעה שמות דרכים להגיד בני רחל.

מעניין הסדר אפרים בנימין מנשה

גם יושב הכרובים כינוי לא מאד רווח

מעניין למה בדיוק כאן. זה נראה קצת שזה תפלה לנצח במלחמה והיו לוקחים את הארון עם הכרובים אפשר שזה קשור. זה מהדהד קצת את ויהי בנסוע הארון קומה ה׳ – עוררה את גבורתך ולכה ישועתה לנו

אם השיבנו קשור לתשובה אז יש, אבל מסתמא הפשט הוא תשיב אותנו אליך או לגדולה לאו דווקא לשוב מחטא

מה זה עשנת בתפלת עמך? יש מליצה שזה מי שמעשן באמצע התפלה..


מה זה דמעות שליש?

אלהים צבאות זה גם ראיה שקשור למלחמה, ששם הוא נקרא אלהי צבאות

שאמרו את זה בשעה שנשבה הארון

וזהו יושב הכרובים הופיעה

אבל אולי הכרובים לא באמת קשורים לארון שכחתי מה למדנו בפשט?

כסו הרים צלה = ההרים כוסו בצלה?

ים ונהר זה גבולות מזרח ומערב, ואולי ההרים זה הרי יהודה וארזי אל זה ארזי לבנון בצפון?

הוא מפרט את הדימוי של כרם הויה צבאות בית ישראל שגם ישעיה סיפר מצד אחר. ישעיה סיפר שהבעלים ברוגז על הכרם ואסף מספר מה הכרם עונה..

מי החזיר מיער?

הנקודה שגדרות הכרם נפרצו וכולם לוקטים את הפירות גם בהמות הפרא והעופות

מה זה כנה אשר נטעה ימינל? מאי כנה?

זה מהדהד את הפסוק תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מקדש ה׳ כוננו ידיך


בן אמצתה לך למה לא בן שהולדת?


הוא אומר מילא אם הולדת אז אתה לא אשם אם הן רע אבל אם אמצת אז בעיה שלך.

סתם זה לא הפשט, זה כי בן במקרא לאו דווקא ביולוגי, המלך יכול לבחור מישהו ולקרוא לו בן, אולי מה שאנחנו קוראים אימוץ אבל פה אימוץ לשון תוקף. כמו בתחילת הספר ה׳ אמר אלי בני אתה. המלך נחשב בן אדם שהאל מאמץ ואומר שהוא בנו. אז תעזור למלכנו

אני לא יודע אם זה טענות זה פשוט תפלה, איפה הטענה שהוא אימץ אותם ועזבם? אבל זה לא ממש טענה זה בקשה שיחזור לפקוד את הגפן

יש אומרים איש ימינך זה שאול


אמצת = מצא?

אבל כבר היו בני אברהם וכו׳. יוסף

אגב הדימוי של הגפן ממצרים לא מובן כ״כ כי גפן זה לא משהו שנוסע..


כן החלק הרביעי הוא הכי ארוך ויפה ומסתיים במה שמתחיל


את אומרת גפן חזון איש צריך לשמור עליו.. מכאן ראיה לחבד שמשה הביא אתרוגים מאיטליה..


כן

Tuesday, July 30, 2024 • כ״ד תמוז תשפ״ד

סביב ירושלים


נכון

אבל אפשר להמציא ששינו את השם אחר כך

כלומר החליפו רק המילה


אבל זה יפתור את הבעיה מי היה אסף לפחות


אפשר הכל רק מסתמא צריך שזה יהיה אסף של זמן דוד…

אחרת צריך לומר שהשמות פה לאו דווקא


או אסף יכול להיות בני אסף

אבל יש אסף ויש בני אסף

אפשר ככה גם לומר שדוד זה בני דוד…


ומשה זה בני משה…

השאלה מה התכוון המשורר 😀


למה להפסיק תעשה מזה פזמון 😀


למה יוסף אפרים בנימין מנשה


מעניין

יש רמז שאסור לעשן בשעת התפלה

כי כתוב עד מתי עשנת בתפלת עמך

הפסוק לא קצבי, חסר משהו או הוסיפו יותר מדאי

אולי בנימין ומנשה באו לעזור לצלע

לא יודע


הפזמון מוסיף בכל פעם שם

אלהים השיבנו

אלהים צבאות השיבנו

יי אלהים צבאות השיבנו

מן הים ועד הנהר תשלח את הגפן

הוא רוצה גם את ירדן ואת סיני, למה לא