Sunday, April 30, 2017 • ד׳ אייר תשע״ז
הבני קרח האלה כתבו שירים יותר יפים וכלליים מדוד
דוד רק צועק על צרות פרטיות שלו כל הזמן
אגב באיזביצה היה נהוג לומר לפני התקיעות אהבה רבה ג״פ. זה נראה לי מנהג יותר טוב..
יותר כי מדבר על תקיעה ותריעה שעל ידי זה עושים המלכה, וזה הפשט
הבעיה בדברים כאלה שאתה לא יכול לקרות את זה כבר בלי התקיעות באוזן..
לפי ההקשר הוא מדבר על ארץ ישראל ד׳מ אומר שזה מקומות גבוהים בארץ שנקראים כך
או סתם, הנחלה הזו הוא גאון יעקב
החסידישע ספרים אומרים שמדבר על גאווה דקדושה של יעקב שהוא אוהב. אבל זה לא נקשר להמשך
תקעו כף יש שני פירושים להכות כף אל כף איש אחד שימחא כפיים, או שיתחברו ביחד זה עם זה כל העמים להריע לאלהים
ר נחמן אמר שמחיאת כפיים בתפלה ככה רואים את האלהים כי כתוב ביד הנביאים אדמה
גם מפרש זמרו משכיל שכל שכל יש לו זמר מיוחד לו
אני לא חושב שפעם היה מישהו שהאמין ככה
לא מייק לי סנס. אף אחד בעולם לא התכוון כשאומרים אלהים עליון שהוא עולה כפשוטו מפה לשם כאילו.
נשמע לי שטויות. כשאומרים אלהים עליון על כולם לא מתכוונים שיש לו המשרד הכי גבוה. זה הזיות של אנשים שיגידו פעם לא הפשיטו כמוני
נו נכון אבל זה לא אומר שצריך לפרש כמו אוטיסטים
מה הקשר, בוודאי הוא בא והולך
אבל כשמשבחים אותו שהוא יושב על כסא קדשו זה גם לא אומר שיש לו כסא של אדמור ויושב שם
בעיקר התכוונתי לומר שאף אחד לא חשב שאלהים כאילו מסתלק והולך לו כשמסיים לעשות סדר
נו תגיד, אתה רוצה שזה דבר שאו אוהבים אותו או שונאים אותו, כאילו זה חריף
לא חושב מסתמא זה מהספר על עירובין
גאון בבל היה פירושו ראש או גדול לא? לא התכוונו בקי מאד בתורה או חכם מאד כמו שאנו משתמשים
אגב בקובץ אחד נדפס תשובה שלימה של רב איטלקי אחד שלא ראוי לכנות אנשים גאון…
מי אומר לך אשר אהב מוסב על אלהים אולי מוסב על יעקה
יעקב
לא מבין איך מדברים על אלהים שפעם מישהו האמין בה שלפי כל מה שאנו מבינים זה לא אלהים אלא גארנישט, אולי מישהו יסביר לי
אולי באמת היה להם מושגים אחרים לגמרי אבל אז נעזוב לדבר בזה, לנו זה נשמע נונסנס לומר מילים כאלה
אבל הקושי שלי עם התורה של זלמן לייב כאן הוא לא זה אלא שמוזר לי לעשות מזמור על הסתלקות אלהים. גם אם הייתי מבין מה זה אלהים שנוסע עם מכונית איזה מין מעלה זה שעולה
במובן של מסתלק
איזה מין אלהים זה
אני מבין את הנמשל של זלמן לייב שכאילו העולם מתנהל במישרים אז השם יושב בנוח על כסאו ולא מסתובב ויוצא למלחמה ומתערב וכו׳
וזה אפשר לומר גם בלי הגשמה מוזרה
אבל שיהיה תפיסה כאילו מסתלק ואז מה ?
והנדיבי עמים הם נאספים למה עבור לעשות לאלהים גודביי פארטי??
ויעל אלהים מעל אברם מובן לי בפשטות, הוא היה מתגלה אצל אברהם ואז עלה
ומה הוא עושה כשלא מתגלה לנביאים? משחק שח או עם הלוויתן וואטאבר
בכלל היה צריך להיות המטרה של המקדש למשל שאלהים ישכון איתם
וחזל באמת הפכו את המילים ויעל אלהים מעל אברם
אני שואל מה אתה חושב שהם חשבו? אה ברוך השם השם כבר עזב..?
אנו גם תוקעים בשופר אחרי יום כיפור סימן לסילוק שכינה
שכאילו השכינה היתה פה כל היום שהתפללנו ועכשיו עולה
זה מובן לי רק מה שאמרת פה לא מובן לי
צריך לחשוב..
המשל שאני חושב שהמזמור הזה משתמש בו זה כמו המלך. יש איזה מרידה נגיד או הוא רוצה לכבוש עוד ארץ, אז הוא יוצא מהארמון שלו ולובש בגדי מלחמה וכו׳ והולך לארץ הזו לעשות את המלחמה, ואז הוא חוזר ופושט את הבגדי מלחמה ועולה חזרה לארמון שלו עם תופים ומחולות. אבל זה לא שעכשיו הוא פחות בכל המדינה להיפך, עכשיו הוא כבר כבש את כל המדינה תחתיו ויכול לשבת על כסאו על כל המדינה. זה ממש מה שכתב כאן מלך על כל הארץ מלך על גוים ישב על כסא קדשו. הוא כבר כבש את כל העולם תחתיו והעמים תחתינו (כי אנו הרי מלכות השם.. והעמים תחתינו זה כל ההיררכיה בסדר אלהים שולט על הכל) ועכשיו הוא נמצא למעלה מכולם על כסאו, אבל לא נמצא פחות בתוך המדינה עכשיו אלא להפיך נמצא יותר, מקודם היה חסרון בשליטתו על כל הארצות לכן היה צריך לצאת ולהתערב במלחמה, עכשיו הוא כבר בכל המדינה אז יכול לנוח בארמונו
אם אתה מסכים למשל הזה אז אין בינינו מחלוקת, אני רק הרגשתי שלפי התיאור שלך חסר החלק של מלך אלהים על גוים
ואולי יש לי סתם רגשות דתיים של ראש השנה ואני צריך לסדר לי את ההבנה של ראש השנה לאור ההבנה הזו..
באופן כללי קשה לי כי לכאורה יש מטרה שהאלהים ישכון בארץ
ותמיד חשבתי שההגשמה של המקרא הוא יותר אלהים בארץ ופה אתה אומר להיפך..
ראיתי ב929 מאד מוטרדים מידבר עמים תחתינו ולמה ננצח את כל הגוים.. לכל אחד שם יש תורה אחרת
Friday, November 27, 2020 • י״א כסלו תשפ״א
בברסלב
Tuesday, June 11, 2024 • ה׳ סיון תשפ״ד
נשתדל ללמוד תהלים לכבוד שבועות…
העניין של יום הדין בשבועות נראה לי קדום
כתוב בגמרא עצרת נמי ראש השנה הוא…
וראיתי רבי משה דה לאון בכתב יד מקשר את הערות בליל שבועות לליל הושענה רבה
לא סיימתי לפענח כראוי אבל נראה לי שהוא סובר שגם בשבועות יש את עניין הצלם
עצרת עצרת לגזירה שווה
כמו שמיני עצרת שהושע״ר הוא ערב שלו
וכנראה זה מקור לאריזל שאומר שהוראת חיי האדם תלוי בלילה זה
שאם לא נרדם אז יהיה לו שנה טובה…
או אולי דווקא אם נרדם, זה אני אומר ..
וזה עניין כללי שאפשר להקדים כל ענייני הדין של ראש השנה בפסח ושבועות
שלכן אומר הזוהר מי שאוכל מצה בפסח ניצל מדיו ראש השנה
הכי נמי מי שלומד כתבים של התורה בליל שבועות ניצל מפתקים רעים בהושענה רבה
זה השיר ששר יהושע כאשר סבב את יריחו
ושמעתי רמז שיש בשיר הזה שבע פעמים שם אלהים
הריעו לאלהים
עלה אלהים
זמרו אלהים
מלך אלהים
אלהים ישב
עם אלהי אברהם
לאלהים מגיני ארץ
וזה כנגד שבעה פעמים שסבב
ולכן אומרים המזמור ז פעמים לפני תקיעת שופר כמו ספירת העומר
שאחר 49 מגיעים לקול שופר של מתן תורה (היינו הבינה)
ויש במזמור זה ב הויה
יי עליון נורא
יי בקול שופר
שזה הב כתרים שמגיעים בשבועות אחר שמתקנים ז פעמים אלהים
וזה מעניין שיש תקיעת כף כמו שיש תקיעת שופר
ולא כתוב במזמור זה לשון תקיעה על השופר רק על הכף…
זה מזמור של ג חלקים
א – כל העמים תקעו כף עד את גאון יעקב אשר אהב. סלה. שמדבר על העמים שהולכים איתנו ביחד או נכנעים תחתנו ואנחנו בארצנו .
ב – עלה אלהים בתרועה עד אלהים ישב על כסא קדשו. נותן את התהילה של הכיבוש לאלהים. ולא מדבר כבר על הכיבוש רק על השבח לאל.
ג – נדיבי עמים נאספו. זה כבר חוזרים כל העמים לחג אצל אלהי אברהם.
וכל המזמור הוא בסוד “אדער זיך לייגן אדער זיך בייגן”
הכי טוב זה שהעמים יתקעו כף ביחד. אבל אם לא ירצו ידבר עמים תחתנו ..
בעצם אולי מדבר על קואיליצה שנאסוף ביחד איתנו
ולכן אלהים מלך על גוים
רש״י חושב שכל השירים של בני קרח זה מה שהם אמרו אחר שנפלו שאולה אבל לא לגמרי .. כמו שנאמר ובני קרח לא מתו, אבל כן ירדו חיים שאולה לפי המדרש אלא שמקום נתבצר להם בגיהנום
שזה כנראה הסיבה שהם שירים כאלה טובים 😀
אני תמיד מדמיין אותם עומדים על כזה מדף שיוצא מהקיר במנהרה הארוכה שנופלים בה לגיהנום ושם אומרים השירה שלהם