תהלים מד – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, November 24, 2020 • ח׳ כסלו תשפ״א

הוא מושיע את פני?

בפרק הקודם כתוב ישועות פניו, אולי צריך לתקן או לפרש ככה פה.ַ משמעות יותר יפה.. הופעת פניו זה ישועה , מלאך פניו הושיעם

התאוריה של ג׳יליאן ג׳יימס שרק אחרי שלב מסוים מוצאים תפלות כאלה שהאל עזב אותך כי זה מתי המוח התפצל וכו׳. אז תהלים לדעתו כבר מודרני…

יפה. זה הרחבה ארוכה של הטענה של גדעון. סיפרו לנו שאתה מושיע אז נו….

מעניין מאד

יש שינוי מורגש בין ספר ראשון לספר זה

נראה שפה זה כבר תפילות עם יותר שכל.. מקודם היה צעקות ישירות. באמת זה כבר לא דוד זה משוררים יותר מסובכים בני קרח

אני מתכוון יותר שכלי לאו דווקא לשבח. כמו שרואים ככל שהזמן מתארך תפלות נהיות פחות ישירות. עד שמגיעים לקליר…חושבים שצריך איזה מזמור פנסי

בני קרח אלה הם לא בנים של קרח מפרשת קרח לפי הפשט.. אולי נכדים שלו או מביתו.

זה מזמור של שעת השמד שהוא מעיד שגם לא שכחנו שם אלוהינו וכו׳. מתאים למשל שאיזה חשמונאי יתפלל זאת. ולא שקרנו בבריתך

אנחנו לא שכחנו אותך אבל אתה שכחת אותנט

זה מזמור שלא צריך פירוש רק דמעות

מאד מדכא. הוא מאמין שאלוהים רואה ומפחד לעבור את פניו. הלא אלהים יחקור זאת. אבל למעשה כאשר צריכים את האלהים זה נראה שהוא ישן.

נשאר לו זיכרון בימי קדם היית מושיע את אבותינו. זה יהודי שעושה ליל סדר במחנה.

אני חסיד גדול של גדעון

וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל-זֹאת; וְאַיֵּה כָל-נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ-לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה, וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה, וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף-מִדְיָן.

רשי

אשר ספרו לנו אבותינו” – פסח היה אמר לו אמש הקרני אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א) בצאת ישראל ממצרים ועתה נטשנו אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם ואם רשעים היו כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו ואיה כל נפלאותיו

אם היו שואלים אותי היו חורטים פסוק זה על מוזיאון השואה

אגב כל מזמורים אלה משתמשים בשם אלהים בלבד

יפה. אז לפי הפירוש של הערשי הוא נמצא בדרך אל בית המקדש וכל שהוא מתקרב כמה צעדים מתגעגע ואז מחזק את עצמו מה תשתוחחי וכו, וכך ממשיך עוד קצת, וכך שלש פעמים

האמת. כתוב 2 פעמים ישועות פני ואלהי. פעם ראשונה כתוב ישועות פניו. הפסוק אחרי זה מתחיל אלהי עלי נפשי וכו. אפשר לשער שהפסק הפסוק היה אחר אלהי והויו צורף אל פני, ובאמת גם בפעם ראשונה כתוב ישועות פני ואלהי.

וזה נראה תיקון סופרים לפעמים. כלומר במקור היה כתוב הויה אלא שהתרגלו להגיד במקום זה אלהים וכך זה נרשם . פסוק כמו אלהים אלהי לא עושה סנס , צריך להיות כתוב הויה אלהי.

זה נראה שכבר בזמן שנכתבו מזמורים הללו היו אומרים במקום הויה אלהים או אדני.