Wednesday, November 18, 2020 • ב׳ כסלו תשפ״א
תודה ו
למעשה אומרים גם המטא-טקסט, אפשר שזה כמו הכנה לתפלה, תפלה קודם התפלה. עד שהאדם מגיע לעצם התפלה הוא מסובב סביב במילים, כמו התבודדות כזה שר נחמן אומר אם אין לך מילים תגיד את זה.. ואז באמצע מגיע איזה מילה שזה התפלה. ולפעמים כמו שאתה מראה בתפלה שלנו מצטטים רק העיקר אבל זה כי שם עשינו הקדמות אחרות עד שהגענו לזה..
אתה חושב שממש היה כותב ספר, כמו שעשה נחמיה? או זה מליצה כזאת
בפשטות שיר חדש כמו סגנון הגמרא אם יכול לחדש בה דבר. כלומר שיר על ישועה חדשה זה שיר חדש.
זה מזמור נפלא באמת, פוזטיבי
לא דכאוני וחשוך כמו הקודמים
דוגמא לדבריך שטר שיש תורף השטר ויש סיפור דברים. מה שמכונה בזמננו recitals של השטר. ויש גם
האמת שלא מובן למה שה׳ לא צריך זבח אבל כן צריך שידברו ממנו…
המהלך של מזמור זה ודומיו הם דווקא שהאדם מחפש מה לתת לה׳, הוא אומר הייתי נותן לך עולה וזבח אבל מה אעשה שאתה לא צריך, כמו שמיכה אומר במה אדם ה׳ וגו׳ האתן בכור פשעי גו׳, אה אז לפחות אעשה משפט ואהבת חסד, אביא מגלת ספר, הרי רציתי לעשות רצונך.
דווקא המשורר מכיר בדחף האנושי להביא קרבן, חושב שזה דחף טוב לעבודת ה׳, רק ממיר את זה בהודיה בציבור
זה לכאורה הפשט של כל הרעיון שלעתיד לא יעשו קרבנות רק תודה, כלומר בשרתי צדק בקהל רב זה הודיה תמורת קרבן
תורתך בתוך מעי נראה לי תחת הדימוי שהקרבן נכנס למעי ה׳, שתורתו ייכנס למעיים שלנו
בתוך מעי הכוונה כמו בתוך ליבי, זה סתם ביטוים שונים שתוספים אברים פנימיים כדימוי ללב. יש רגשות במעים כמו שיש בלב וכמו שיש בכליות.. או שחשבו שבאמת שם יש רגשות או שבאמת יש עכ״פ זה ביטוי לשוני לא צריך לדייק מה בין מעי ללב העיקר שזה אבר פנימי
מי זה אוהבי תשועתך כל אחד אוהב תשועות..
פסוקים ראשונים ואחרונים מבטאים שמזמור זה נאמר בתוך הצרה ובאמצע מספר דברי שבח והודיה מרוממים של עת הישועה, כרגיל שזה מעורבב
הפתיחה הוא קוה קויתי ה׳ ויט אלי. הוא מדמה שהוא עומד בטיט יון טובע וה׳ הטה לו יד והעלה אותו והקים רגליו על הסלע
אולי טיט יון מרמז למלכות יון וכל המזמור הזה מתאים לישועה של חשמונאים
ולא עשו כ״כ קרבנות רק קיימו לעשות רצונך.. קבעום בהלל והודיה
גם מגילת ספר נראה לי הרעיון של פורים
כל המועדים המאוחרים כבר לא תיקנו קרבנות
אפילו שבקל היה אפשר הרי היה בית מקדש שיתקנו להביא תודות או משהו קרבן חנוכה
רהבים ושטי כזב אני לא חושב שמדבר על השתדלות טבעית.. הוא מדבר על עבודה זרה או משהו כזה
לא סביר שיקרא לעבודה שטי כזב.. הכוונה לא נהיית מתייון אתה מחזיק בה׳ זה נקרא לבטוח בו
רהב זה בכלל שם של אליל ?
כן
הלא את היא המחצבת רהב
אל הים היה נקרא רהב
סוף המזמור גם חוזר לצרה שלו, אפפו עלי רעות עד אין מספר
באמת היה נדמה לו שיש לו יותר עונות משערות ראשו, פעם היה לי פירוש על זה שכחתי בטח נמצא בכתובים
הנה
מסתכל הוינא בהאי קרא (תהלים סט, ה) “רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי אויבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב”. ותו כתיב באתר אחרא (תהלים מ, יג) “השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני”. תווהא דא, מאי נפקא לן אי רבו שנאי חנם משערות ראשי אי רבו שערות ראשי משנאי חנם, או אי תרוויהו שקולין שנאי חנם כשערות ראשי. ומדאתלונן דוד על דגבר מספר שנאי חנם על שערות ראשו חזינא דאילו הוי שערות ראשו יתיר על שונאי חנם הוי ניחא ליה, דהוי אגבר שערות ראשו על שונאי חנם, ומאי האי.
אבל תא חזי, דשערות רישא תוקפא יתירא אית בהו, דהא איתמר על דוד (שמואל א, טז) “והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי”, ואוקמוה אדמוני כדאתמר בעשו “ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער”, בהאי שער אדום דרישיה הוי כפי לשנאיו חנם, אדמוני שופך דמים, דעל דא ארמיז שער רישיה. וכד חזא דוד דרבו שנאיו על שער רישיה, כדין צעיק ובכי “הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש”, דהא עד כען הוינא זרקית לשונאי בשערות רישי, וכד רבו משערות ראשי אויבי כדין לית לי במה לאתגברא עלייהו, כדין “מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי”, דמאי דאמרי אחי אדמוני הוא ושופך דמים לא אועיל לי, ולית לי אלא למצעק לאלהא דיציל אותי.
תו, אשכחן בשמשון (שופטים טז, יז) “אם גלחתי וסר ממני כחי”, ועל דא אתמר (שם יח) “ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו”, הרי עצמו משערות ראשי ולבי עזבני. דהא ליבא בסתרא קיימא, ושערי דרישא גלי לתקיפו דליבא מבלי לגלאה יתל יבא ומבלי דיהא ליבא וולנריבל לחצי אויבי שקר, אך כד גולח שבע מחלפות ראשו כדין אתגלי ליביה והוגד לדלילה את כל ליבו, כדין לא הוי לשמשון על מאי למסמך ועל דא צעק ישראל סבא “לישועתך קויתי הוי״ה”.
אולי כתוב כאן תפלה בציבור נגד קרבנות. כי תפלה מקודם היה ענין של יחידים והקרבן יש לו מעלה שהוא ציבורי פומבי. אז תחת הקרבן אמרו בשרתי צדק בקהל רב ופה השורש שתפלת הציבור הוא מעשה טקס צבורי פומבי שיכול להועיל כמו קרבן שיש לו מעשה ציבורי פומבי גופני
בסדר זה היה דרש… אבל התכוונתי אולי המגילת ספר פה הוא מסוג המגילה של פורים מגילה שכתוב בו סיפור ההצלה
Tuesday, June 04, 2024 • כ״ז אייר תשפ״ד
נו מה הוא אומר
נשמע דברים טובים
מה זה באתי במגילת ספר כתוב עלי
נראה לי שהשם לא אוהב זבחים זה גם השיטה של ספר תהלים ברובו ככולו
לכן זה ספר של תפלות הלב ולא של זבחים…
וגם הוא אוהב בעיקר תודות וכאלה דברים
וזה שוב שהוא יפרסם את השם אבל השם צריך לעזור לו מקודם..
זה הבטחתי לפרסם ונושעתי קלאסי
והעיקר שהשונאים יהיה להם מפלה כתמיד
יש המשך יפה בין לט למ – בפרק לט אומר ועתה מה קויתי ה׳ וכו׳ ובפרק מ מודה על זה, קוה קויתי י ויט אלי וכו׳
ומשמע שזה שיר הודיה יותר על שיר של מצב הצרה שהיה בפרק לט