Monday, March 27, 2017 • כ״ט אדר תשע״ז
פרק נהדר לטעמי
וזה מופת שגם יש אלף בית וגם זה עושה סנס. אשרי לא כל כך הצליח..
לא צריך משהו נגד הויו.. זה די lame לנסות להתחיל פסוק עם ויו, כאילו סתם להוסיף ויו החיבור למה שאתה רוצה לעשות..
תמיד אפשר לומר שהויו באמצא פסוק הקודם הוא הויו בסדר אלף בית
המקרא כבר מתחיל כמעט כל פסוק באות ויו
הקוף אבל חסר פה ובמקומו יש שתי ריש
שזלמן לייב יגיד שאחד מהם היה מתחחיל בקוף וזה נשתנה מיזה סיבה
הפ בסוף נראה גם נוסף, או שהיה ענין כזה לסיים בפדה
כך שלמעשה יש כב פסוקים
כן אבל בספר שהבאתי פעם של רופא טוען שהים המלח הוא שהגיה כי הפסוק ההוא נראה לא לענין..
נשמע לי קצת מוזר שנאבדו, אם זה היה מזמור שהיו רגילים לומר במקדש או בבית כנסת לעת מצוא. אבל אולי כן אפשר..
רק יותר קרוב לי לחשוב שהמחבר לא היה כזה יקה הוא חיבר על האלף בית אבל זה לא אומר שזה חייב להיות מאה אחוז מדויק, זה בערך, לפי המצב רוח ולפי ההשראה שלו, אז הוא שכח אות ויו, נו נו, מסתמא יש איזה הסבר גם למה לא יהיה אות ו
יש באמת משהו בחזל אני צריך למצוא
זה כתוב.?
אני חושב שהם מונים שחסר בוק
ואז הגימטריא עובד
כי הם לא מבינים כמונ שצריך להתחיל הב׳ מבך בטחתי..
מזל טוב ר׳ מרדכי שיבנו הזוג בית מלא שמחה ואורה ויהיה הסבא שמחה עם כל המחותנים והנכדים
רציתי לבוא אבל הייתי צריך להיות במסיבה אחרת אז מזל טוב מכל הלב
Wednesday, October 28, 2020 • י׳ חשון תשפ״א
ובמקום זה יש 2 א, 2 ר, ו2 פ (בסוף)
נו מי יפרש לנו
זה נראה מזמור מאד מתפלל על רוחניות
היום ראיתי בעטרת זקנים על אורח חיים אומר שלא יאמרו וכוף את יצרנו להשתעבד לך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים
האמת אולי לא. נראה יותר שהוא מתכוון להתפלל שה׳ יעזור לו אפילו שהוא חוטא. כמו למעלה גם מנסתרות נקני. זה לא בקשה שיורנו ה׳ זה יותר בקשה שה׳ יעזור לו ולא יזכור לו חטאיו. אבל כן מתפלל שיסלח לעונו. אבל זה בגלל הבעיות שלו ראה עניי ועמלי ראה אויבי כי רבו. לא יודע
אני צריך עוד להבין את הענין הזה האם הכתובים בפשטות אומרים שמתפללים לה׳ שאנחנו נהיה טובים
בלי קשר לכל השאלה של בחירה זה קצת מוזר
זה יפה. לגבי תבל אתה צודק כנראה. אז לפירושך הארץ הוא כן כל הארץ או שזה מילים נרדפות?
לגבי שאו שערים אני חושב שזה קצת הולך כמו שמאשי אמרה שהשמים לא יכלכלוהו וכו׳. אז כביכול שערים צריכים לישא ראשיהם שהמלך הכבוד יוכל ליכנס בתוכם.
לכן אמרתי בלי קשר לבעיות המודרניות זה מוזר. הרי ברור שהאדם צריך להיות טוב מה זה לבקש מה׳ שיעשה אותו טוב. רק אפשר להתפלל אולי שלא יהיה לך כל כך יצר הרע וכדומה או שיראה לו מה הדרך הנכונה כלומר שיתן לו שכל
ידרך חטאים במשפט וילמד ענוים דרכו זה הרי תקבולת. ה׳ אוהב שפלים ענוים שלא מחזיקים מעצמם מאותו סיבה אוהב חטאים זה אותו הגיון. הוא עוזר לחטאים ומלמד אותם. נוצרי כזה שכולנו חוטאים וה׳ עוזר לנו.
ה׳ אוהב אותנו בגלל שאנחנו חוטאים
הוא שונא גאוותנים צדיקים
לפעמים הוא עושה להם טובה וגם אוהב אותם כי הם כאלה מסכנים גם.
סוד ה׳ ליראיו = עצת ה׳ ליראיו. סוד במקרא הוא תמיד עצה או התייעצות לא secret
במובן של להראות לך הדרך אולי. בכל הדברים האלה קשה לדייק מהמילים צריך להבין הסיפור הרי
Thursday, October 29, 2020 • י״א חשון תשפ״א
יש כזה פירוש חסידי הכל בידי שמים – לבחור אם לענות לתפלה – חוץ מיראת שמים
אבל בסוף את אומרת שוב בחירה ….
זה נכון שעל ביזנס יש פחות בחירה כי אדם לא שולט בכל העולם וצריך מזל וכו׳
Thursday, May 16, 2024 • ח׳ אייר תשפ״ד
אבל זה דרש. הפשט שהוא אומר אתה מכיר אותי שאני לא כזה רע כמו שאומרים עלי
זה המזמור אומר יהודי מאד פשוט ותמים שצריך לרשום את הבן שלו לבית ספר חרדי או משהו כזה
והוא קם בבוקר והולך לכיור ורוחץ את ידיו ואומר את הסידור
והפלאפון מצלצל שהמנהלת אמרה שהוא אולי מספיק פרום או שמעה איזה דבר וצריך לדבר עם העסקן שידבר עם העסקן השלישי ששמע רכילות במקוה בקיצור
והוא אומר אין לי כח, ממתי אני מדבר עם כל מיני סובבי ראש כאלה, אני בכלל יושב בשולחן של אומרי התהילים בבית הכנסת
תעשה לי טובה וכי אני עוסק פה בניהול מלחמות שככה צריך להקפיד אחרי, אני בסך הכל לומד תורה ותפלה בכולל ואני אוהב לשבת בביתך
תעשה לי טובה אל תספור אותי במספר של כל הרשעים האלה ואתה תעזור לי כאשר אני אלך בתמימות
יש ספרי תהילים שמודפס אליהם כותרות כאלה מומצאות למה אומרים כל קפיטל
אני אדפיס תהלים שלי ואכתוב זה כאשר אתה רב עם אשתך זה כאשר אתה צריך חיידר לילד זה כאשר אתה צריך שידוך כל מיני מצבים ריאליים
זה כאשר זרקו אותך מהישיבה
בטח יש מזמור לכל דבר כזה
רק למה אין מזמור? אין שום מזמור תהלים שהכותרת שלו ‘זה למי שרוצה לסיים תהלים במירון׳
מי שרוצה תפלה קבועה בבקר או בערב יש לו מזמורים
אבל למי שרוצה לסיים תהלים אני חושב שיגיד מזמור קיט..
שישגעו אותו להגיד שמונה פעמים כל דבר..
כן.. כפול שמונה. אתה רוצה מזמור ארוך? הנה..
אפילו לזה שאוהב להגיד ולהגיד דוד המלך דאג..
אות ו׳ זה מובן , בכל המזמורים האות ויו פיקטיבי…
כי זה אות שאין לו אף מילה בעל משמעות שמתחיל איתו, נדמה לו
כאילו, באמת מעניין
זה אות פייק שהוא רק חיבור ואין לו שום שימוש אחר
בדקתי בקונקרונדציה…
בעצם יש את המילה ‘וו׳
כותב מנחם “וא״ו נעדר מתחלת המלים, ונפקד מיסודתם, וכפי חסרון ותוספת מלאכותיו, ועל כן רבו תוצאותיו למיני עניניו מכל אותיות הקודש. אפס כי לא נמצא וא״ו בתחלת כל מלה מלשון עברית יסוד זולתי ‘ווי העמודים׳ לבד, ומעט מזער בשמות בני אדם”
צריך שיהיה סיפור כזה שהאות ויו לא מצא עבודה אז אמר לו הקב״ה אתה תעשה הרבה עבודות… לחבר מילים ועוד כל מיני מובנים..
הזוהר מחזיק מאד מהאות ויו
מעניין
כלומר שהאות ויו אולי מראה על חיבור מאד חזק, כי הוא רק עושה את זה, בשונה משאר אותיות השימוש שיש להם גם תפקידים אחרים. אבל זה לא בדיוק כי ויו לפעמים מפריד במשמעות המקראות..
ויש באמת יותר מדאי ווים בתורה כי יש מנהג בעברית לכתוב אותו בתחילת כל סיפור ודבר ולא ברור למה
זה חצי ממה שהמדרש עושה במקראות, לוקח משפט סתום ואומר זה מדבר בעצם על יעקב וזה על יוסף וזה על עשו וכו׳, מצרף סיפורי רקע לסיפורים בכדי להסביר מה הפסוק אומר בעצם
כן אבל למה לא לכתוב ישר.. וממש כל פסוק שני בתורה מתחיל ‘ויאמר׳ ‘ויהי׳, במקום ‘אמר, היה׳.
נראה לי שיש אומרים שזה מנהג של פתיחת ענין כזה להתחיל אותו בויו
אולי זה צליל חמוד לזה
יש כל מיני וורטים שסופרים אם יש בכלל פסוק שלא מתחיל בויו במגילה כזו ואחרת
למה
אה, אני טוען שאם עושים מזמור אלפבתי אז זה קצת cheat להשתמש בויו
כי את זה אפשר לכתוב בכל פסוק..
כמו שלמשל מובן שאם יש פסוק שצריך ב׳ שזה לא לענין לשים ב׳ השימוש
כי כל החכמה זה למצוא מילה שמתחילה בב׳ לא להוסיף ב׳ למילה אחרת..
ונראה לי בדרך כלל מקפידים על זה
אז בויו אין מה לעשות..
למה
בקיט כל ו׳ זה ווי חיבור
יש לו מילה חריגה עדוותיך שאומרים הויו.. לפי המסורת
אבל לא יודע אם באמת מקפידים על כל זה, זה סתם מעצבן אותי בכל מיני פיוטים ושירים כשאני מגיע לאות ו׳…
למשל ב׳אשמנו׳, ממש בדיחה, העוינו ‘והרשענו׳, למה פתאום מגיע פה חיבור.. רק כי צריך ויו
הכין ‘ופעל זהרי חמה׳
עושים מאתנו צחוק
אבל השרש זה ילד ומשום מה לפעמים זה נהיה ולד? אז זה לא אות שורשית
נשמע שאלה לא שמות עבריים מקוריים…
בקיצור מי שיעשה פיוט לפורים יכול לספק את הדרישה שלי ולשים איכשהו את ושתי או ויזתא באות ויו… בשאר המועדים ייתקע..
אבל כן מקפידים קצת? או שגם בלשון חכמים יש מעט ויו
וועד וותק כאלה אוקיי
אז צריך להגיה בוידוי במקום ‘והרשענו׳ לכתוב ‘ויעדנו רע׳ או משהו כזה
פה יש עוד בעיה כי בכלל אומרים [א-]ופעל
אני אעשה עוד כלל שצריך לפחות שיבטאו את האות שעושה את האלפבית..
בקיצור מאיפה הרעיון לעשות אלפבית אולי זה סתם, כנראה מתהלים שלא צריך להקפיד בכלל שזה יהיה מושלם אז אני סתם משגע..
פתחתי באקראי גם הוא לרוב משתמש בויו חיבור
מעניין
בערך נוסף לנו ורד וסת וידוי, טוב אפשר לפייט איכשהו…
נראה שאין שום מילה באמת עם ויו כי “ווי” העמודים זה פשוט השם של האות, שכנראה אות עצמו זה על שם יתד כזה..
זה פשוט התמונה של האות ויו
זה מוזר צריך להיות הסבר לתופעה כזו?
אבל אם כן אהוי כולם..
אבל עכשיו אני שוב לא מבין איך בדיוק w זה תנועה .. u אני מבין אבל מקודם אמרת הפוך שבמקור ויו הוא יותר עיצור…
מהאינטרנט
ככה אומרים