Thursday, March 23, 2017 • כ״ה אדר תשע״ז
youtube.com/watch?v=8rnj2cwlRl4
ר׳ מוטל היה מסביר המזמור הזה בתחושה הלירית שבו. שדוד המלך דמיין איך הוא הצאן והוא מדבר לרועה שלו והוא אומר לו מה שהוא מדמה שצאן היה אומר לרועה, שאתה מרביץ אותי איפה שיש דשא לאכול, ומנהל אותי למקום שיש מי מנוחות לשתות, שלא צריך להתאמץ או ללחום לשתות, שבטך ומשענתך הוא אומר שבט זה כאשר הצאן סוטה מן הדרך אז הרועה מכה אותו בשבט להחזירו, ומשענתך זה כאשר הוא מנהל אותו במנוחה, שתיהן ינחמוני שעל ידי היסורים והחיזוק שתיהם מנהל אותי בדרך, וכו׳.
youtube.com/watch?v=BSRxF5JWmZM
הסקולענער רבי אמר שהניגונים שלו הם פירוש לתהלים. למזמור הזה יש הרבה ניגונים ואני חושב שבכל אחד אפשר לשמוע פירוש אחר..
הדימוי של הצאן והרועה היה תמיד בתנך, זה משהו פסטורלי צאן ורועה כאילו יש להם יחס אבהי ומרחם זה עם זה, מסקרן אותי אם זה באמת ככה, הרועה הרי הוא לא באמת כזה אוהב את הצאן הם נכסים שלו, אפשר שהיה יחס כזה?
היום אנו מאד שונאים דמויים של תנך כמו מלך ואדון לאלהות, אבל צאן ורועה נדמה לי יותר אוהבים
youtube.com/watch?v=KHxmB6eQSYw
youtube.com/watch?v=Wg0xVi3xyMU
youtube.com/watch?v=8z_1dING_uI
youtube.com/watch?v=wbscQO3UJjM
youtube.com/watch?v=23slHr5Tm9Y
ר׳ זלמן בקליפ למעלה עושה פירוש חסידי ל׳נגד צוררי׳, שצריך להזמין גם אותם לשולחן..
חייב להיות איזה הקשר מאד מעניין במזמור הזה מיד לאחר המזמור הקודם
זה כמו המראה ההפוכה של אותו מזמור
youtube.com/watch?v=yFWTSvryjb8
בכללי אני אוהב את הפירוש של אתי אנקרי ושל ברסלב.. השאר לא מבין
איפה זה גיא צלמות?
רשי אומר שדוד אמר המזמור הזה ביער חרת , שהיה מנוגב והטעימו הקבה מעין עולם הבא
איני יודע מאיפה לקחו את המקורות האלה, אבל זה יפה שהם חושבים שדוד בשעה שברח משאול והיה לבד באיזה מדבר או יער אז אמר תהלים,
רשי מביא גם את רזל שמזמור לדוד פירוש שאמר שירה ואחכ שרתה עליו שכינה, לדוד מזמור זה להיפך. פה זה מזמור לדוד משמע שהיה צריך לשיר כי היה בבעד מוד ועל ידי השירה הגיע להשראה. זה יסוד חשוב בכללות שיש שני דרכים בכל הדברים הפנימיים, יש שאתה מקבל השראה ומתוך ההשראה אתה יוצר, ויש שאתה יוצר עבור לקבל השראה. זה שני מהלכים בתפלה ותורה ושירה וכל מיני דברים. לפעממים האדם הוא מקבל מהמלים ולפעמים הוא עושה את המילים
אך טוב וחסד ירדפוני זה כמו שנשיאנו אומר you will win so much you will be tired of winning
מהו הרעיון לשים שמן על הראש? חסר לי פה איזה ידע תרבותי..
רדק מסביר הסמיכות שכב על הגלות וכג על הגאולה ממנה
אם לוקחים את המזמור הזה כנאמר בשעת בריחה ומסתור, אפשר לפרש את ההמשך שהוא מתחיל שה מנהלו יפה, אמירה של בטחון, ואז מזכיר את הצרה שהוא נמצא בו שהוא בגיא צלמות, והוא רואה את זה כמו חלק מן הדרך שהשם רועה אותו תמיד ואם הגיע עת צרה זה כמו בציור שהרועה צריך להוליך הצאן דרך גיא צלמות כדי להגיע למרעה טוב, אבל הוא לא מפחד כי אתה עמדי רועה אותי, ואז הוא מסתכל על היעד שיצא כאילו מן המרעה ויגיע אל המקום הדשן כבר והוא כבר משתמש בנמשל שהוא עומד בו שיחזור לשולחן מלא ויקבל את המלכות (משיחה בשמן?) ויגבר על אויביו וישב בבית ה׳ לאורך ימים, כבר לא ביער או במרעה אלא בבית
כנראה שהמפרשים הולכים קצת בדרך כזו
כלומר אם דוד מדבר על מרעה אז כנראה שהיה תקוע בשדה, וזה מאד יפה ורומנטי להיות עם השם כמו רועה עם צאן וכל עשב יש לו ניגון משלו וכו׳, אבל תכלית צריך לחזור ולהגיע אל הבית ושבתי בבית ה׳ לאורך ימים.
מסתמא לכן אומרים אותו על השולחן כי תערוך לפני שולחן
צריך מאד לשים לב בשירה כזו להשתנות ההטיות, הוא מתחיל בגוף שלישי אוביקטיבי כזה, ה׳ רועי, מספר סיפור על נאות דשא ומי מנוחות, והשיר הולך ומתקרב אליו בפסוק ג מתחיל ומזכיר נפשי, ועדיין מדבר על הרועה בלשון נסתר ישובב, ינחני, למען שמו, שזה הזכרה של תוקף הרועה אבל קצת מרחיק ממנו זה לא עבורי זה למען שמו, ובפסוק ד הוא יורד אל גיא צלמות ומתחיל לדבר כבר בשפה ישירה, כי אלך, כי במקום כזה כבר הוחרף השיר הוא לא מספר סיפורים, ועד שבסוף הפסוק הוא יכול להגיד ישר מול הרועה כי אתה עמדי. וברגע שהוא השיג את זה כבר לא צריך את כל מליצת השיר להתרומם על ידו כאילו יש צאן ורועה והכל, שזה ממש מה שאמרו שאמר שירה ואחכ שרתה עליו שכינה, כלומר הוא מסתובב בנפשו עם השיר והמליצה, צריך לדעת שהמטאופורה של המשוררים אינו סתם למליצת הלשון אלא אלו הם דרכים אל הנפש הבנויה מאותיות ומילים, ואז הוא כבר מתפלל ישר ופשוט תערוך לפני שולחן נגד צוררי , ומשהגיע לכך הוא חוזר אל הקביעות של הגוף השלישי ושבתי בבית הויה לאורך ימים
אגב המלבים בהקדמתו מזכיר שאחד הקשיים הכי גדולים בפירוש התהלים הוא המשך הפסוקים השונים במזמור אחד והוא אומר שעבד קשה למצוא פירוש שיסביר את המשכיות העניינים בכל מזמור. אתה אומר שייתכן שאינם דווקא עיניינים קשורים וחוברו תפלות וקטעים שונים.
אני חושב מה יותר הפשט. אפשר שזה משהו בסגנון המקרא. הוא תמיד מאד קצר ומאד גרוע בהסברת קישורי הענייננים וקונטקסט של המשך. הכי טוב שהוא יכול זה להוסיף ויו בתחלת סיפור או ‘אחר הדברים האלה׳. אז או שלא התכוונו שיש המשך אחד בכלל, או שצורת או סגנון הכתיבה לא היתה נתפסת שצריך לתת את הבקגרונד הזה כאילו כתבו רק את הנקודה וכל המסביב השאירו לבעל פה או סתם לא היה נראה חשוב,
תודה. והמשיכה של מלכים בשמן יש לה שייכות לזה?
משיחה
סוף סוף אנחנו מסכימים על משהו 😇
בנצרות זה מקובל מאד לשיר בלוויות. כנראה הם מפרשים גיא צלמות על הגיהנום או המיתה
לא אחסר זה עמוק מאד. כי היצירה הוא כולה חסרון, וכל אחד יש לו רצונות למלא חסרונות שלו. אבל ה לא רוצה כלום כי אין שייך אצלו חסרון, אלא אחרי הצמצום. אבל אם הויה שלפני הצמצום רועה אותו אז לא אחסר כלל כי הוא מלא שלימות ורוויה מבלי חסרון.
זה דבר שרוב המדברים אודות דבקות לא יודעים אותו כי הם תמיד חווים את האלהים מתוך חסרון, אלי אלי למה עזבתני זה יותר קאך מאשר לא אחסר.. אבל הויה רועי זה לא אחסר כלל גם לא אחסר אותו כמובן. כוסי רוויה זה ההיפך מצמאה לך נפשי. אני רווי ממך מכל העולם. שבע.
וכמו שכל אחד יודע לחוות את הצמאון לאלהות כך צריך לדעת לחוות את המלאות ואת השביעה ואת העושר שבאלהות.
.אני לא יודע. חושב שאני אומר שכן אפשר לחוות אותו במלאות.
אני לא בטוח שאני מבין מה הקשר בין התמונות הללו לתנך
אם הייתי מבקר חריף הייתי אומר שזה סתם תמונות של נשים נאות ומצאה תירוץ לצרף להם פסוקים
אני לא בטוח מה כוונתך ומסתמא אתה נוגע בנקודה נכונה אבל אני כן חושב שיש דרך חיובית לגמרי לגעת באלהות ושהיר נגיעה אמיתית.. אנחנו כאלה מסובכים שצריך לומר האלוה מרחוק אני ולא אלוה מקרוב…
האם את הרע מאת האלהים נקבל ואת הטוב לא נקבל
אתה מדי קירקיגרד וכאלה ..
ייתכן שזה נכון אבל יש גישה הפוכה
יש מאנשי המזרח שמבטאים את הbliss הגמור של ידיעת האלהות
לאחרונה אני צופה בmooji ביוטיוב הוא מדבר מנקודה זו גם כן נדמה לי
גם פה הוא לא שכח להזכיר בגיא צלמות וצוררי וכאלה..אל תדאג הוא נשאר יהודי
הודיה נוגעת הזה לפעמים אבל לא לגמרי אותו דבר
אולי. אבל הוא לא שמח..
Mistake
מה דבורה הנביאה לא כיסתה את השערות שלה??
Monday, October 26, 2020 • ח׳ חשון תשפ״א
שכל אחד יגיד הניגון של שלשידעס שלו ונדון בזה
בכלל תהלים זה ספר שירים היה אמור להיות פה כל יום הלחנותשונות מה זה שאנחנו דנים בשכל
אולי הוא אמר עוד כמה דברים חוץ מזה..
שמה?
אה
באמת יש לו תורות בהקשר זה גם על התפלה
המדיום הוא המסר זה בערך תרגום למילים של ג׳ון המילה נעשה בשר
מזמור זה מסוג המזמורים שאפשר לכנות אותם שירי בטחון
כמובן שלא שכח מהצוררים…
Tuesday, October 27, 2020 • ט׳ חשון תשפ״א
ככה היו נוהגים פעם לסוך בשמן
אחר הסעודה, זה ההמשך של תערוך לפני שולחן ווכ׳
ואז שתו עוד כוס לחיים ולכן כוסי רויה
Wednesday, May 15, 2024 • ז׳ אייר תשפ״ד
תמונה
?