חגי א – דברים מקבוצת הדיון

Wednesday, January 25, 2017 • כ״ז טבת תשע״ז

בטרם לדת חוק, מה שרמזתי למעלה. מצאתי בפייסבוק מישהו שמפרש כמוני. שיתף אותו ינאי יעקב ליין אחד דן סודרי ובינתיים לא מצאתי מקור שימוש במילים אלה בספרים

נשמות דתוהו גבוהות הן מנשמות דתיקון[1]. גדולות הן מאד, מבקשות הן הרבה מן המציאות, מה שאין הכלים שלהן יכולים לסבול. מבקשות הן אור גדול מאד, כל מה שהוא מוגבל, מוקצב ונערך, אינן יכולות לשאתו. הן ירדו ממעלתן מראשית הנטיה של ההויה להולד[2], התרוממו כשלהבת ונדעכו. שאיפתן הבלתי סופית לא תכלה, הנן מתלבשות בכלים שונים, שואפות הרבה יותר ויותר מהמדה, שואפות ונופלות. רואות שהנן כלואות בחקים, בתנאים מוגבלים שאינם נותנים להתרחב לאין קץ, למרומים אין די, והנן נופלות בתוגה, ביאוש, בחרון, ומתוך קצף – ברשע, בזדון, בשפלות, בכיעור, בתיעוב, בהירוס, בכל רע. התסיסה החיה שלהן איננה שוקטת, – מתגלות הן בעזי-פנים שבדור. הרשעים בעלי הפרינציפים, הפושעים להכעיס ולא לתאבון, נשמתם גבוהה מאד, – מאורות דתוהו[3]. בחרו בהרס והנם מהרסים, העולם מתטשטש על ידם והם עמו. אבל תמצית האומץ שיש ברצונם היא הנקודה של קודש. שכשהיא נספגת אל הנשמות, המשוערות במהלכן, היא נותנת להן את עז החיים. ביותר הן מתגלות באיזה אחרית ימים, בתקופה שלפני הרת עולם, שקודם להויה יצירית חדשה ונפלאה, בתחום שעל התרחבות הגבולים, בטרם לדת חק שממעל לחקים.

סליחה שאני חוזר חלילה אבל זההכלל

זה מה שכתב צפניה למעלה ופקדתי על כל הדולגים על המפתן שלא לומדים כסדר אלא מדלגים 🙂

הרמד״ו מססביר שם שיש דילוג דקדושה ויש דילוג לעומת זה

אה סליחה זה ציטוט של הרב קוק

גם בקשר ללשון נופל על לשון כמו עקרון תעקר. ברצוני להרחיב משהו על זה להבין עומקו. ר נחמן יש לו תורה תפלה לחבקוק והוא מפרש שם לשון עכום נופל על ידי שמעלים אותו ללשון הקודש. הכוונה הנביאים חיים בעולם של מילים של דיבור משם ההשראה שלהם וכך הם רואים ומנבאים. כאשר הנביא אומר עקרון תיעקר הוא אומר שבצורה זו באה לו הנבואה שהביט אל משמעות הענין של עקרון וראה שהיא חייבת להעיקר. זה דומה לsympathetic magic וכמובן זה לא כלל מדעי שאפשר לדרוש כל שם לכל צד גם להיפך כמו עקרון תיעשה עיקר, אבל אני רק מנסה להגיד שזה לא סתם מליצה זה ככה באמת באה לו הנבואה כי ככה משחק עם המציאות

ולכן כתוב התקוששו וקשו הגוי לא נכסף. אבל הגוי אשר נכסף לא יעשה תשובה….

וזה סוד חב״ל על דאבדין ראשי תיבות ב׳טרם ל׳דת ח׳וק, יעקב חבל נחלתו

ולכן ‘אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם הוי״ה׳ כי מה שנראה הגוים הולכים איש בשם אלהיו זה רק בגלל בלבול השפות, כמו שהמקרא מתאר את התחלת עבודה זרה בדור הפלגה, שכל אחד יש לו שפות אחרות, וכאשר בסוף יהפכו הכל לשפה ברורה כלומר ישתקפו כל השפות והמבנים למה שהם מתכוונים ממילא לקרוא כולו בשם השם ולעבדו שכם אחד. כבר אמרו שכם הוא התחלת הפירוד ראשי תיבות שם כבוד מלכותו וזה צריך להיות אחד.

סליחה אני עובר על צפניה ג וחורז

‘ביום ההוא לא תבשי מכל עלילותיך אשר פשעת בי׳, תתסכלי בראש מורם או בשכם מורם אל פני האל ותאמר אתה פשעת בי, כמש רבינו מאיזביצה הפושעים בי דייקא, ולכן לא תבשי כלל

לעבדו שכם אחד זה כמו שאומרים אין לי ברייטע פלייצעס מספיק להתיר את זה.. אז לעתיד לבוא יהיה לכל הגוים כתפים רחבות

יואלי מה שמתגלה לך משמים אי אפשר להפריך.. אבל בעצם הקושיא לפי דעתך לא קשה אטי בשופטני עסקינן כי וודאי בני אדם הם שופטני, וכי ממתי הם עושים רק מה שמשתלם רציונלית. אפשר אחד כזה ברוגז ואומר תמות נפשי. אבל האמת יודע את רבונו ומתכוון למרוד המילים הם קצרות לתאר מה שהם מנסים זה לא ככ כפשוטו

על פי פשט הכוונה בעיקר משהו כמו מזיד שעושה בכוונה תחילה לעומת סתם מישהו חלש שחוטא

עיין לשם שבו ואחלמה ספר הדעה חלק ב דרוש ד ענף יט – כ

יפה

הוא מאד בעד העניים הדלים שארית ישראל.. והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה, אבל השאלה מהו הישועה שיישארו כולם דלים? לא כ״כ..

Thursday, August 20, 2020 • ל׳ אב תש״פ

לא פשוט, הרי כתוב בפירוש בתורה שעת דרישת משכן ה׳ הוא אחר שבאו אל המנוחה ואל הנחלה. אז לכאורה צדקו מי שאמרו לא בא עת בית ה להיבנות

ואפשר שהטענה של חגי נדמה כמו מי שיאמר היום שצריך לבנות בית מקדש בזמן שעדיין ערבים וכו׳

אבל חגי אומר למה אתם מסבכים את זה – פסוק ח – עלו להר תביאו עצים ותבנו בית. אל תהססו כל כך… אני אכבד בזה. אל תגידו צריך מדרגה וכו׳.

האמת זה לא נראה לי כמו חגי.. הוא היה צריך להיות לבוש יותר מודרני הרי כבר בית שני…נחפש תמונה חדשה

באמת מתאים לחודש אלול. כי שיבת ציון זה ממש תנועת התשובה הראשונה

אף אחד עוד לא הציע ברצינות שזה המקור לעשות תשובה באלול?

גם בספר נחמיה רואים שעשו תשובה בראש השנה

ואפשר ללמוד מכאן שעיקר התשובה זה לבנות כבר בית ה. בלבבי וכו׳

בעצם זה סוכות

חגי הוא מלאך = שליח.

במלאכות = בשליחות

יכול להיות שרמז שהוא כתב ספר מלאכי

זה אסרו חג סוכות

כד לחודש נראה בכלל שהיה יום מסוים אצלם

גם חנוכה