Thursday, February 22, 2018 • ז׳ אדר תשע״ח
They are not organized with lines.
And they add all kind of commas and dashes for no reason
Wikitext is same as seferia I think.
They also do. Just maybe when yossi copies from desktop it doesn’t show.
גוטע טענה. ויש ליישב..
לא הבנתי. מה הטעות?
אבל זלמן לייב חושב שכן בא
וכך רוב המפרשים. הסתירה רק אם שנה שלישית או רביעית
רק במלכים כתוב מספר שלוש שנים היה לו עבד אבל מה הקשר
נו זה לא עובד ככה.. או נבוכנצר בא בעצמו או שלח שליח מה משנה
אבל יש לזה משמעות ממשית .. זה לא הגמוניה בניו יורק טיימס..
צריך חיילים עבור הגמוניה..
למה לא הבנתי איזה פרק
לא כתוב בפירוש שעלה ונכנע לו. איני מבין איך נכנעים למישהו שלא נמצא
אז זהו שהוא בא
מה משנה בדיוק איך
אתה באמת חושב חיילים מצריים התחילו פתאום לעבוד עבור בבל?
זה לא היה דמוקרטיה שם…
עבור לכבוש אימפריה צריך חיילים שלך כפשוטו..
כן בוודאי. אם הוא לא היה כובש לא היה שולט. אפשר היה לו יותר קל אבל אי אפשר להעביר מפתחות סתם..
אם אמפריית מצרים שולטת איפשהו ומישהן כובש את מצרים השוטרים המצרים במקום השני לא פתאום מתחילים לעבוד עבור הכוכש
צריך הכובש לשלוח שוטרים שלו לכל המקומות
אבל מה משנה. הוא עבד לנבוכדנצר כך או אחרת
אולי מלכים יש לו תאריכים לא מדוייקים למה אתה פטריוט שלו?
וגם סתם החלטת לפרש עלה שלא עלה לירושלים
לא ברור בכלל
קראתי וזה לא ברור בכלל
גם אני חושב שההעברה הזו של ירושלים ממצרים לבבל בשלום כזה זה דמיון
כן
פעם אחת כשכבש ואז נכנעו אליו
ופעם שניה אחרי שמרדו להכניע את המרד
מה היה נכבש לא הבנתי
אבל זה לא עובד ככה זה מה שאני אומר. זה לא אלסקה…
ואם בא ככה או אחרת או שלח שליח לא משנה
דניאל מספר שכבר באותו זמן לקח גם כלים ועבדים
ומלכים מספר מה שלקח אחרי זה אחרי שמרדו
כך על פי פשט
אבל בשנת שלוש או ארבע נבוכדנצר כבש אותו מידם
וזה לא שהוא ישב בביתו והכריז שהוא המלך מעכשיו
נו אני אומר שלא עוברים ככה דברים יפה מיד אמפריה ליד אמפריה שניה. ונראה לי מוזר לדמיין כך. אבל כבר אמרתי שלש פעמים אז שיהיה
ובכל מקרה לא רואה הבדל. עדיין יכול להיות שברגע שהוא עלה אז שלט ולקח לו כמה עבדים
אז לא .גם לא נזכר אף פעם שהיה איש בשם דניאל אז מה
זה סיפור אחר
הכיבוש בפירוש כתוב
רק לא מרדו אלא נכנעו מיד
עלה נבוכדנצר ויהי לו יהויקים עבד
נו תקשיב כבר רגע למה שאני אומר
אוקיי אבל זה לא נהיה ממציא היסטוריה…אני לא יודע שום היסטוריה רק לא יודע מה הקושיא הגדולה פה.
כן זה הפשט שלך שמדמיין שזה היה איזה דמוקרטיה שיש פתאום מלך חדש וכולם הולכים אליו.
אבל למה צריך לחזור על זה ארבע פעמים? אין כאן חידוש
ואני לא חושב שזה עובד וגם אם כן זה לא משנה כי פרקטית הכוונה שהוא שולט בפועל ויכול לקחת עבדים או מה שרוצ. אבל כבר פעם החמישית שאני אומר את זה ואתה חוזר על אותו דבר אז מה התועלת בזה
אני חושב שכבר אמרתי
בפעם הראשונה לקח רק קצת. בפירוש כתוב בספר דניאל מקצת. ולא נראה בכלל בדניאל שהגלה את כל החשובים רק שלח עבדיו לקחת כמה. במלכים בפירוש כתוב כל כלי המלך.
זה מובן מאד גם הפסוק וגם הסיפור. קודם הוא סתם כבש ולא התנגדו אז לקח כמה כלים וכמה עבדים והלך לו. אחרי זה מרדו אז עלה שוב ולקח כל הכלים והרבה אנשים.
לא
איפה כתוב שהגלה?
לא כתוב
ויביאם הולך על הכלים לא על המלך
מה זה השגעון הזה להעתיק לי פסוקים. אני יודע הפסוק ולא עושה סנס שהביא את יהויקים לבית אלהיו..
הכפולות קודם הביא את הכלים לבית אלהיו ועשה כזה ביכורים ואחרי זה לא נשארו שם ולא עבד עם אותם הכלים אבל שם אותם באוצר לstorage
זה בכלל להיות עבד. זה היה המס שהוא לקח. אין סיפור גדול.
לגבי הסיפור שלך עם בבל מהנראה בפסוק שלהיפך קרה. לא שבבל כבש את מצרים וממילא את כל הארצות שלהם אלא שכבש את כל הארצות שלהם וממילא לא נשאר למצרים אמפריה
וְלֹא-הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לָצֵאת מֵאַרְצוֹ: כִּי-לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל, מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד-נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה, לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם
איזה שני? אפשר לומר שהמספר לא מדויק וזה אותו דבר
רזל חושבים כאן שהיה אחד ושלש כאן הוא שלש למרדו
לא בדיוק מובן לי
אבל השני זה כבר בימי יהויכין
שהוא בוודאי היה כיבוש יותר גדול ונזכר הרבה מקומות
כמו במגילת אסתר
לפי דבריך צריכים לעשות שלש גלויות..
או לחשוב שהשנה היא ליהויקים היה גם יהויכין כבר. מביאים שאבע אומר משהו כזה
כן נזכר
לדברי הכל היה יותר מגלות אחת.
כי בימי צדקיהו היה שני או שלישי
זה כתוב בכל המקומות
דברי הימים בפירוש מונה שלש גלויות
מלכים יש ספק מה כוונתו ביהויקים
אבל עכפ בפשט הוא מת בארץ
וירמיה לא הבנתי מה הוא אומר..
ומה יחזקאל אומר
בקיצור גלות גאולה זה דבר messy. זה לא שיש תמונה יפה ומסודרת עד עכשיו הכל בסדר עכשיו גלות עכשיו גאולה. לכן כל הסיבוכים עם המספרים וכו׳ בסוף זה קצת שרירותי לספור מכאן או מכאן כי המציאות מסי ואפשר שלקח שנתיים רק לגלות קבוצה אחת עם כל המלחמות ובירוקרטיות ודברים. ויש fog of war והכל פחות מסודר ממה שמחבר כמו דברי הימים היה רוצה שיהיה.
hi i want to summarize my pshat in the megila for my book on purim, it will include many of your insights. let me know if you care for me to say your name and how
אותך אם אגיע לרשום משהו על החשבונות שעשינו..
i have to get to something with you..actually tes
yes
i dont cite i steal peoples ideas
and change them
but i do need to use yours also about the ונהפוך
and motti
לפי דעתי זה לא שאלה של דרבנן או דאוריייתא או הרחקה. כל הסיפורים הללו, כמו גם באסתר מרדכי לא יכרע, זה בעיות של יהודים שנמצאים בגלות אצל מלך וצריכים למצוא איך לשמור על הדת או הזהות שלהם. כל ההלכות האלה שרק על שלשה דברים יהרג ועל יעברו או כל מיני הלכות אחרות ששייכים למצב הזה לא היה הבעיה שלהם. לכן גם השאלה של הצלם הלאה והמסירות נפש של דניאל על התפלה וכל זה בוודאי לא קשור להלכות מסירות נפש או איזה איסור ממשי בכלל. הם חיפשו איך לבדל הזהות שלהם מהגוי וידעו שיהודים יש להם איזה הלכות כשרות מה אוכלים ומה לא ולא רצו לאכול מהגוי. לפי דעתי חזל שעשו הלכות של פת עכום ושמן עכום ויין עכום וכו וגם בזה יש בלבול שלפעמים זה היה אסור והתירו ושוב אסרו וכו׳ זה הכל פורמליזציה של ההנהגות האלה שהתגבשו להם אצל יהודים בגולה. גם הענין עם עבודה זרה הרבה פעמים הוא ענין של לא להיות גוי יותר מאשר חשש עבודה זרה. הרי אותם יהושדים בארצם עבדו עבודה זרה בשופי אבל בגולה נוצר צורך לבדל עצמם מהגוים
ואמנם להלכה יש כאילו פתרון למצב הזה שלא צריכים להלחם מעבר לשלש חמורות אבל זה לא באמת פותר כלום למצב כזה ולכן כל הסיפורים נשארו כמו שהיו לפני ההלכה..
זה יותר כמו שמביאים איזה ילד חכם מאפגניסטן ללמוד בהרווארד
נבוכדנצר חשב את עצמו לנאור..
הוא רצה להקים כולל לחכמים
וגם על הצד ייעצו לו וכדו׳
נשמע שהיה למלכים מהלך כזה להחזיק חכמים ויועצים . והוא רצה דייוורסיטי בקולג׳ שלו
אבל בטח היה למלכים צורך בחכמים תמיד. אפילו פרעה היו לו חכמים.
Friday, February 23, 2018 • ח׳ אדר תשע״ח
אהממ לדעתי הבאבובער רב האמיתי היה מוכר הספר תורה שלו לכנסיה לפני שהיה מוותר משהו לבן אחיו..
האסט דאגות דו..
What’s wrong with some blood and gore
מה אתם חושבים מהפשט שלי? אני בעיקר חושב שזה עובד כמעט להיפך. חזיר זה דבר של גוים לכן הוא אסור.. ואותו דבר כל מאכלים של גוים כמעט
But that’s also just the apikorshiahe pshat …
והא ראיה
You have to say it like that to show it..
Pesach is about redepmtio. The makos is to make it exciting.. of course it’s exciting but that’s not celebrating violence unless I’m not sure what that argument means
להיפך לא אומרים.. רק קצת מכות..
אגב ההגדה דווקא לא מדגיש המכות אבל זה לא קשור.
אני לא בדיוק מבין מה הבעיה פה
אני לא חושב. בכל מקרה מגיע למצרים נקמה.. רשעים שהם היו.. עדיין לא נראה לי נכון שזה השמחה השמחה הוא שיצאנו ממצרים
אף ילד לא יגיד לך מה השמחה של פסח שהמצרים קיבלו מכות.
בוודאי מגיע להם מכות זה לא השאלה..
אז זה מה שאני שואל מה בדיוק הטענה הזו של חגיגת דם. מה הוא מנסה לטעון
הריבוי מכות זה יותר לספר גודל הנס זה לא מגיע מרוע, לפחות מעולם לא חשבתי כך .
יש כל מיני וורטים של הסדר למה הם רוצים להרבות מכות ואף אחד לא חשב על הפשט שלך…
זה בדיוק מה הקשר. זה סתם פרופגנדה
באמת? מה הקשר בין למה יאמרו לזה
קודם כל לדעתי זה כן כי הייתי ביותר מליל סדר אחד בחיים שלי ולא אצל חכמולוג ם כמוני ולא שמעתי את זה
ושנית אז מה הטענה שנקמה זה תמיד דבר רע? שלפרעה לא הגיע מכות?
אבל זה לא בגלל שהוא סדיסט..
זה בגלל שהוא מספר שבח הנס
אני חושב שאתה מאפיין את זה כך לעשות שזה יישמע רע
זה תלוי באיזה ניגון אומרים את זה
ובסדר לא אומרים בניגון שלך..
זה בגלל שהקשבת ליותר מדי פרופגנדה של אפיקורסים
..
אני בעיקר לא כל כך מבין הטענה. כל הפיירי טיילס של סינדרלה גם מאד אכזריים. עד שדיסני עידכון אותם קצת
אני יכול לשמוע באמת טענה דתית כזו של מעשי ידי טובעים ובנפול אויביך אל תשמח. ואפשר באמת הילדים שתולים את המן יש בזה יותר מדי יצר הרע של אכזריות. ואפשר שזה טוב שזה יוצא ככה או לא. אבל זה כבר טענה של עבודת המידות..
יש כזו אפולוגטיקה שאומר שהזכור עמלק הוא בעצם שלא יעשו את זה רק ימירו הכל בזכירה..
חבל שר׳ הלל זקס לא ידע את הפשט הזה…
רבינו רבי הלל זצ״ל חידש בדין “זכור” [והוא מדיוק מפליא בלשון הרמב״ם שם, כדרכו] כי חלק [ואולי עיקר] מדין זכור הוא להתכונן ולהכין עצמנו להיות מוכנים בכל רגע [כשיגיע הזמן במהרה בימינו] לבצע בפועל את דין מחיית עמלק. והיה מתאר בשפתו הציורית מאי משמע. לגשת לילד קטן חמוד בעל מחלפות תלתלים ‘בלונדע׳ הגולשים על חלקת צואריו וכו׳ וכו׳, שיוודע שהוא מזרע עמלק, וללא חת להניף מולו את הסכין ולהרוג אותו.
פעם בפורים בבדיחות דעתם של בני הישיבה העניקו לו במתנה סכין כסף קבוע במסגרת ומסביב כיתובים ופסוקים על מצות מחיית עמלק. סכין זה היה תלוי זמן מה על קיר ביתו.
אוקיי לגביו אני מסכים עם הגוי הזה שהבאת..
הייתי צריך לחשוב וויינבערג..
אבל מסתמא יש איזה פשעטל של פורים שבו גם הלל זקס צודק
הרמבם באמת אומר מה שהוא אומר
אבל לא הבנתי אם הרמבם מתכוון למעשה
היא שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק בהקדימו להרע לנו, ולשנוא אותו בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן. והוא אמרו יתעלה זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור הא מה אני מקיים זכור שתהא שנאתו בפיך, הלא תראה שמואל בהתחילו לעשות המצוה הזאת איך עשה שהוא זכר תחלה מעשהו הרע ואחר כך צוה להרגו. והוא אמרו יתברך פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל. (כי תצא, הלכות מלכים פ״ה):
ספר המצוות קפח
מה הפשט ברמבם הזה
היא שצונו להרוג שבעה עממין שישבו בארץ כנען ולאבדם, שהם שורש ע״ז ויסודם הראשון. והוא אמרו יתעלה החרם תחרימם. ובאר לנו בהרבה כתובים שסבת זה כדי שלא נלמוד מכפירתם. והנה באו כתובים רבים לרמוז על זה רוצה לומר על הריגתם לחזק בזה, ומלחמתם מלחמת מצוה. ואולי יחשוב חושב שזאת מצוה שאינה נוהגת לדורות, אחר ששבעה עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין ענין מנהג נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות, כי הצווי שנשלם בהגיע תכליתו מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע לא יאמר בו אינו נוהג לדורות, אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא. התחשוב כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק ויכריתהו עד אחריתו כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיח אותנו באמרו כי מחה אמחה את זכר עמלק, אינו לדורות, זה לא יאמר, אבל נוהג בכל דור ודור כל זמן שנמצא מזרע עמלק מצוה להכריתו. וכן להרוג שבעה עממין ולאבדם צווי נצטוינו בו והוא מלחמת מצוה ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרדפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהן איש, וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו בימי דוד ונתפזרו הנשארים ונתערבו באומות עד שלא נשאר בהם שרש, ולא בעבור שנכרתו תהיה המצוה שנצטוינו להרגם בלתי נוהגת לדורות ואפילו אחר כלותם ואבדם, מפני שאלה המצות אינן נקשרות בזמן ולא במקום מיוחד כמו המצות המיוחדות במדבר אבל הם נקשרות בו כל זמן שימצא שיהיה אפשר בו הצווי ההוא. ובכלל הנה ראוי לך להבין ולדעת ההבדל אשר בין המצות והדבר ההוא שנצטוינו עליו, כי פעמים הרבה תהיה המצוה נוהגת לדורות אבל יהיה הדבר שנצטוינו עליו כבר נעדר באחד מהמקומות מהדורות, ולא בהעדר הדבר שנצטוינו עליו תשוב המצוה בלתי נוהגת לדורות, אבל תהיה בלתי נוהגת לדורות כשיהיה הענין בהפך, והוא שיהיה דבר נמצא בענין אחד מן הענינים, והוא חייב לעשות המעשה אחד או משפט אחד בזמן מן הזמנים והוא היום בלתי נוהג אע״פ שהדבר ההוא נמצא באותו ענין, כמו לוי שהיה פסול במדבר והוא כשר אצלנו היום, וכמו שהתבאר במקומו. והבן זה השרש ושים אותו בלבבך. (שופטים ושוטרים הלכות מלכים פרק ה׳):
הוא אומר שזה נקרא מצוה שנוהג לדורות כי במהות זה נוהג לדורות אעפ שלמעשה כבר מתקיים כל המצוה ולא יקיימו אותו עוד לעולם?
מה ההגיון בזה?
למה היה ראש ישיבה בחברון.. מסתמא לא כזה מטורף
אני מתכוון שהיה איש חכם וזה נבע מאמונה שלו ואני מניח שבכללי היה איש נורמלי אם כי ליודע…
Tuesday, April 08, 2025 • י׳ ניסן תשפ״ה
ממש לערב פסח?
טוב מה
זה היה בפסח דניאל או משהו? כתוב בהגדה
השאלה היא אולי התחילו לחשוב שאפילו לכתוב בספר היסטורי כזה גם נחשב דיבור ישיר
ולא שזה נהפך לכינוי עצמאי
יותר כמו שיוצא לנו להגיד “ה״רבונו של עולם, שזה באמת עדיין קצת מוזר
באידיש אומרים ככה
הסיבה שאני אומר כי לכאורה זה חייב להיות הסיבה לא להגיד את השם, שכביכול קורא אותו ואין מכובד לקרוא לו בשמו בלי תואר, או בכלל להזכיר שמו. כי להזכיר בגוף שלישי לכאורה עד היום להלכה התיאורטית לפחות מותר להגות את השם…
ככתוב בגמרא שמותר להבין ולהורות
כלומר אקדמאים שאומרים Yahweh או מה לא עוברים על איסור…
כי אקדמאי אין בלימוד שלו מימד של קריאה
אבל דתיים תמיד יש בהם איזשהו קריאה