Tuesday, February 27, 2018 • י״ב אדר תשע״ח
לפעמים אם רוצים לעשות סיפור שיישמע אותנטי בסוף זה דווקא נהיה לא נכון.. ולהיפך
https://www.reddit.com/r/writing/comments/4jlwy…
ושיסלח לי דניאל שמצא לו זמן לבוא בערב פורים..
https://www.facebook.com/accidentaltalmudist/vi…
Wednesday, February 28, 2018 • י״ג אדר תשע״ח
כתבתי חלק מהתורות שלכם וציינתי קצת שמות בראשי תיבות..
📄 ../media/https://yitzchoklowy.com/wp-content/uploads/2018/02/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-5.pdf
” target=”_blank” style=”color: #007bff; text-decoration: underline; word-break: break-all;”>https://yitzchoklowy.com/wp-content/uploads/201…
Friday, September 24, 2021 • י״ח תשרי תשפ״ב
היום אמרנו הושענה יודעי בין שעות
מה באמת עם קהלת נדמה לי שאני עוד באמצע לכתוב פה איזה פירוש..
משהו
באמצע קצת סתם ערבבתי הדגשות אבל אולי יעזור משהו
Thursday, September 30, 2021 • כ״ד תשרי תשפ״ב
אז עשינו אתמול, ולחברי ארץ ישראל שלשום, סיום עלהתורה, כנראה שזה אומר שצריך להמשיך וללמוד
אפילו שאני לא מבין, אם סיימנו אז אפשר לשמוח למה צריכים להגיד שזה קשור ללמוד עוד
זה נראה לי סתם רשעות כזה של עובדים ומשגיחים, לא מרשים אפילו לשמוח יום אחד, יש להם סימוכין מזה שמתחילים עוד פעם את התורה אבל זה סתם, לא זה עיקר השמחה אלא זה שסיימו
אני חושב בדיוק להיפך, מי ששמח בלימודו מדרך הטבע ילמד עוד הרי הוא שמח בזה.
אז בקיצור הורדנו את הסוכה אפשר לחזור ללמוד
כמה הערות על וזאת הברכה ואחרי זה נגיע לדניאל
א. ברכות משה כמו ברכות יעקב הם בעצם יותר כמו פרוגרמה לעתיד הדורות, זה מתחרז גם עם שירת דבורה ואולי עוד כמה מקורות שמדברים על הישגי השבטים, בעיקר על כיבוש הארץ וניצחון על המציקים להם.
צדקו המפרשים שרוב הברכות מדברים על ניצחון צבאי, ואפרט מעט. וגם מדבר על הצלחת הקרקע. נראה שזה שני ההצלחות הגדולות שצריכים בעולם לנצח אויבים ולשבת בארץ. מעניין שזה מתחלק בין השבטים אצל חלקם הדגש על גבורת מלחמה ואצל חלקם הדגש על הצלחת האחוזה שלהם, כנראה ככה זה היה בהיסטוריה המפרשים מביאים השוואות לתנך, אלה המתקצעו בזה ואלה בזה .
אבל יש חידוש בברכות משה שהוא מדבר גם על הנהגה רוחנית, וזה נראה שברכה זו הוא גם קצת היעוד של משה לירושתו במשך הדורות הבאים. אפילו שהוריש לפנחס את הכהונה וליהושע את ההנהגה יש גם המשכה יותר רחבה וזה ברכתו לשבט לוי יורו משפטיך וכו׳, שזה ממש ירושת משה שלפי הנראה לא הוריש אף ליהושע כי רוב הצוואת ליהושע הם על הנהגה צבאית עם זה שישמור על התורה אבל לא שהוא ממש נעשה מוריש התורה, והרי הוא לא שבט לוי
גם אני.. מסתמא במוצש בחורף אפשר.. א
זה בכלל מן הדברים הלא מדוברים מספיק שמשה ממש נתן את התורה רק ללוי ובא רש״י ואומר לא הוא כתב יג תורות… אבל האמת אפילו במדרש שמביא את זה הוא אומר שהסיבה זה שאם שבט אחד יזייף את התורה יבדקו בתורה של לוי מה באמת כתוב שם.. כלומר עדיין לוי הוא הממונה העיקרי על התורה.. ורשי מביא דרשה שכמעט הופך את זה וזה כמו מגמת חכמים שכתר תורה כל הרוצה וזה חידוש רדיקלי מאד של חכמים ולא לחינם כל מי שיש לו קצת הנהגה שונא את זה ואומר שיש לו מסורת על להיות אדמור או הנהגת הדור שלא קשור ללימוד התורה
מזל טוב! תעשה לחיים
אפשר לעשות עכשיו…
אבל חכמים אומרים שכתב פיזית 13 ספרי תורה ונתן לכל שבט אחד
עוד לענין הברכה זה באמת לא האופי של משה רבינו להגיד כאלה ברכות. הוא אומר תוכחות.. שירת האזינו זה יותר מתאים למשה. זה היה התפקיד של בלעם לברך.. המדרש סופר שלשה או ארבעה פעמים בעולם שמשה רבינו אמר ברכה. על זה באמת נאמר שכאשר מזדקנים מתחילים להיות יותר טובים.. ופה הוא הגיע להיות איש האלהים.
רמבן ואחרים טוענים שכתוב פה איש אלהים להגיד שזה ברכות בנבואה אבל לפי הפשט נראה להיפך. בכלל ברכות אלה נכתבים בפירוש כתפלות ולא כהבטחות. ואנחנו מוצאים איש אלהים בדרך כלל כמי שיש לו כח להתפלל או לעשות מופתים, זה לא נראה לי שם נרדף לנביא. אז פה משה בתור איש אלהים מברך. אולי.
גם מכאן ראיה לרעיון החסידי שהתפקיד של הצדיק זה לברך את ישראל
פסוקים ראשונים לא ברור כיצד לקרוא אבל נראה שהם הקדמה להמשיך את ה׳ בדיבורו, ומוזכר בו מין שיעור קומה של ידיו של הקב״ה ורגליו עד שנושא מדברותיו. זה נראה לי המשכה של ה׳ על ידי סיפורו מאיפה הוא בא עד שמדבר למשה ומוריש לנו תורה.
ומסתמא לפי הפשט פסוק תורה צוה וכן פסוק ויהי בישורון אינם מדברי משה אלא מדברי העם שהיו חוזרים דברי ברכות אלה כשהיו מתאספים אצל המלך. אם כי לא ברור לי איזה מלך זה יכול להיות כי כל ברכות אלה יותר מתאימים לתקופה שאין מלך בישראל.
לכן ההתחלה יחי ראובן זה פסוק קצת מנותק היה ראוי להתחילו ולראובן אמר כמו לכולם אבל זה נמשך לוזאת הברכה ויאמר אלא שנפסק באמצע עם הפסקה זו
יחי ראובן – כאשר יצא למלחמה. ויהי מתיו מספר. כפי שרואים כל פעם בתורה כשיוצאים למלחמה סופרים יוצאי צבא, גם כי צריך לדעת כמה יש כדי לנצח עם הרבה וגם שידעו אם נפקד אחד במלחמה. וזה הכוונה שיהיו מספר רב
עם זה בכלל יכול להיות שנקרא כך רק כאשר מתאספים לחג או למלחמה
כל הפרשיות האלה צריכים לקרוא במצב של ספר שופטים שכל אחד יושב בטח בדד ומתי הם עם מקובץ, רק לשני סיבות או למלחמה או לחג. לכן החגים ששם עלו שבטים כל כך חשובים פה שם יזבחו זבחי צדק.
כן יהודה מבקש שישמע תפלתו כאשר יצא למלחמה ויחזור לעמו בשלום. זה ברכה או תפלה מעניינת שיתקבלו תפלות יהודה בעתיד.
לוי היה משהו עם מי מריבה אף אחד לא יודע כבר על מה מדובר
האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו נראה לי נמשך עם יורו משפטיך. הכוונה שאינו נושא פני קרובין בדין אלא מורה כהלכה, וזה נקרא הרבה שמירת האמירה והברית.
כן אבל אני חושב שזה יותר מורחב כי לא עושה לי סנס שידבר פה על חטא העגל זה לא כתוב
אלא אם תפרש שמסה זה חטא העגל..
כמעט כל הברכות מתחילות עם הזכרת ה׳ רק שיש לו דרכים שונות להזכיר אם תפלה ישירה אם לא
והם ברכות נפרדות לא דרשה אחת
בנימין הוא ידיד ה׳ והוא שוכן לבטח על ארצו וה׳ גם חופף על ארצו לשמורו
בארץ יוסף כנראה היו פחות מלחמות זה היה בעיקר מקום טוב לחקלאות. רק היה לו הרבה כח ובנים והם סיפקו חיילים למי שהיו צריכים, והם רבבות חיילי אפרים ואלפי מנשה (רשי מפרש רבבות שהרג אפרים וזה נראה לי מוזר)
יששכר וזבולון לפי הפשט אם יש מי שיוצא על הימים לסחור סחורה גם הנשאר ביבשה מרוויח מכך, זה הרי המטרה של סחורה שמביאים את הכסף של כל העמים ארצה.
גד הפשט נראה לי שהיו גיבורים אמיצים מאד והיו ראשונים בכל מלחמה (גם בכיבוש הארץ לפי התנאי אבל לא נראה שמדבר רק על זה) והיה עומד בראש העם, כמו ופקדו שרי צבאות בראש העם. וזה נקרא לעשות צדקות ה׳ כמו בשירת דבורה שם יתנו צדקות ה׳. לעשות דין ומלחמה ברודפי ישראל זה לעשות צדקת ה׳.
חלקת מחוקק ספון איני יודע מה פירושו
ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו לא חייב להיות ביחס לשאר השבטים, זה סגנון של ברכה, יכול להיות גם כלפי עמים אחרים או שזה סתם סגנון כזה
סדר הקריאה שלנו הורסת את הסיום פה אין לי מושג למה הפסיקו לפני מעונה, זה הרי בבירור המשך למאמר הכללי שלו אין כאל ישורון. האל שלנו הוא הכי טוב כי הוא לא רוכב על עצים או על אבנים שצריך לסחוב ממקום למקום הוא רוכב שמים לעזור לנו במלחמותינו וככזה זמין בכל זמן ובכל מקום, והוא הרי אלהי קדם מתמיד היה וגם סובל עולם כמו בזרועותיו. כלומר הוא מעל השמים וגם מתחת לארץ. ולכן ויגרש מפניך גוים וכו׳. וישראל שוכנים לבטח בדד ואין מפריע להם והשמים נוטפים טל. זה סיום יפה שמקבץ שני השבחים שהוא כל הזמן אומר גם ממלחמה וגם בטל שמפריח את הארץ, אז אשריך ישראל
בטח בדד מאד נראה לי אין מלך איש הישר בעיניו יעשה. מפרשים אומרים כמו אמריקאים שיש להם כזה שלוה שכל אחד יכול לשבת בדד באחוזה שלו הוא לא צריך לגור ביחד בעיר עם חומה בצורה מפני האויבים. כמו שדבורה אומרת חדלו פרזות וכו׳ עד שקמתי דבורה.
“ויאמר השמד” זה כאילו המצוה של השמדת ז׳ עממים פה זה בפיוט
יש בשיר המסיים את כל השמות של ישראל ישורון ישראל יעקב
וזה אחרי שפירט שמות כל השבטים (חוץ משמעון המסכן מסתמא יש קונספירציה שמעולם לא התקיים או משהו…) אז רואים שזה גם בכללות ישראל, רק הם לא צריכים להיות מדי ביחד כי הם שוכנים בטח בדד
ועוד חידוש אחד
רוח ה׳ הוא רוח חכמה כמפורש בפסוק, ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו. לא כתוב שמלא רוח השראת משה או משהו אלא רוח חכמה.
Saturday, October 02, 2021 • כ״ו תשרי תשפ״ב
שנלמד על בראשית? עוד לא סיימתי…
צריך ללכת לדניאל