Tuesday, December 14, 2021 • י׳ טבת תשפ״ב
יפה
Wednesday, December 15, 2021 • י״א טבת תשפ״ב
אין ממשיכים היום?
אם מישהו רוצה לדעת איזה שער הוא צריך לשמור שיסתכל פה
באמת כאילו מה התועלת בכל זה? הרי מסתמא מתי שהסדר היה קיים לא הסתכלו בספר זה לראות. ועכשיו שלא רלבנטי מה נעשה עם זה
אולי כן הסתכלו פה וזה בעצם העתקה של רשימה אדמיניסטרטיבית?
או שיש בזה איזה סוד תאלוגי
לכאורה אם דברי הימים נערך בבית שני, לא היה אז בדיוק כל זה, רק אולי כן רצו לעשות זכר לכל זה והיה חשוב להם למצוא המשכיות אפילו לפרטים קטנים
עיינתי בתועלות הרלבג אומר שלומדים פה שהעבודה צריכה להיות מסודרת מה תפקיד כל אחד ולא יבואו לידי מריבות וגם זה כבוד וגם שלא טוב שיש לאיש אחד יותר מתפקיד אחד כי לא יתרכז בכ
בקיצור על זה גם אין את התירוץ של בתחילת הספר שיוחסין מאד חשוב , אלא אם איכשהו מי שסבא שלו תפקיד של השמירה בצד דרום היה זכאי לאותו תפקיד?
לגבי משמרות הכהונה מביאים שהיו ידועים בשמותם ומקומותיהם הרבה זמן אחר החורבן יכול להיות אפילו בזמנו של הקליר המשפחות היו מוכרות והיו זוכרים איזה שבת הם היו אמורים לעבוד במקדש וו׳
לגבי שאר המשמרות לא ראיתי ככה, כנראה זה כן נשכח יותר מהר
זה באמת כיף שער לך שאתה יודע שהמשפחה שלך יש לה משמר כל שנה בפרשת חיי שרה,
עד שהרבנית תקדם אותנו אני אעיין קצת יותר איפה שאנחנו
פרק כה
לבני אסף הנבאים – מפורש כאן שהיו הלויים מתנבאים בשעת השירה. אז כבר למדנו עוד על השירה שמסקרנת את חברינו.. זה לכאורה קצת שאלה אם דוד היה מסדר להם שירים או היו מתנבאים ומחברים שירים לבד. מכל מקום ברור שגם אסף וכו׳ היו מחברים מזמורים כנראה בספר תהלים
יש גם חלוקת תפקידים בנבואה כנראה אסף היה ניבא על יד המלך, ידותון היה ניבא להלל ולהודות, הימן היה חוזה המלך בדברי האלהים להרים קרן
אסף ויוסף הם כנראה ווריאציות על אותו השם
כתוב לידותון ששה ואין אלא חמשה רשי יש לו מדרשים לכאורה הפירוש שבני ידותון הוא עוד שם או מישהו שנשכח שמו
הפסוקים שמתארים את הגורלות מתכוונים לומר שלא התחשבו מי יותר חשוב וכו׳, זה התפקיד של הגורל שהוא משווה קטן וגדול הכל לפי הגורל ולא יהיו טענות ומענות לי מגיע אני מבין אתה רק תלמיד וכו׳
אה לא אסף היה לו בן יוסף
להרים קרן יש מחלוקת בין המפרשים אם הכוונה מילולית או ציורית.. אבל בוודאי הציור הפואטי מבוסס על מציאות. אם היה נכנס מלך גדול היו תוקעים לו בקרן גדול עושים הרבה רעש ולכן אומרים וירם קרן משיחו וכו׳, יהיה קול גדול עליו.
ולכן כאן להרים קרן זה מסתמא מילולית, הרימו קול בקרנות וכלי שיר
מעניין כל ההערות פה על מי שהיה לו הרבה בנים שה׳ ברכו בזה
רשי אומר אלמלא ה׳ היה מברך אותו לא היה לו כל כך בנים, כמו זה כמעט נס
אבל לכאורה אלה ביטויי התפעלות, או שלא תאמר כיצד אפשר מישהו עם יד בנים, היה מבורך
(לא כתוב כמה נשים זה לקח..)
דעת מקרא ממש פירוש יפה על דברי הימים
מציין נכון שהלוים לפחות גם נשמרו עד עלית בית שני שמנאו שם משוררים בני אסף
אבל השוערים לא נמצא כנראה
היו שוערים אבל לא כתוב היחוס שלהם
אבל לדרכו של רלבג אפשר לומר עוד משהו חשוב שיש לחלק תפקידים חשובים לפי הגורל ולא לפי חשיבות
למשל היה ראוי ליישם את זה בעליות וכדומה. נותנים כהן לוי וישראל יש לחלק בין הציבור במשך השנה על ידי גורל
וכן כל מיני חלוקות תפקידים קדושים מי אומר קדיש וכדומה. זה היה פותר המון כאב ראש במשך הדורות
(הבאתי כבר איפשהו את השאגת אריה שאמר את זה נראה לי, נגד המגן אברהם שעשה סדרים מי מגיע לו קדיש*
השמירה במקדש מפורטת במסכת תמיד האם יש יחס למה שכתוב פה?
יש שם דיון שלם אם השמירה היתה אמיתית או לשם כבוד בעלמא
גם שם יש כד מקומות ששומרים בבית המקדש
במסכת מידות וגם נזכר במסכת תמיד
הביאו בגמרא שם ראיה מפה למספר כד מקומות לפי חשבונם, אבל עיקר מצות השמירה למדו מפסוקי החומש
על כל פנים המילה שוערים בעצם משמעותו שומרים כי זהו שומר ששומר על השער שלא ייכנס מי שאינו ראוי וכדומה. גם אם לא ממש שמרו רק על השערים אלא גם סובבו בכל הצדדים וכו׳
אני אמרתי שנכדי משה לא היה להם משהו מיוחד אבל פה רואים שהם לא היו טיפשים, שבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות הם ידעו מה התפקיד החשוב…
ופתאום רואים כאן שהיו כבר הקדשות רבות כל פעם שהיה מלחמה גם שמואל ושאול וכו׳ היו מקדישים לה׳, אולי הכוונה למשכן שילה אז, ואחרי זה לקחו הכל למקדש ירושלים
אבל הגבאי על האוצר נשאר אותו משפחה גם שהמקדש עצמו זז ממקום למקום..
יש פה יהודי עם תואר הכי יפה, זכריהו יועץ בשכל. היה יועץ עם שכל… לאפוקי יועצים שאין להם שכל..
כיוונתי לרב אבן כספי
שבואל בן גרשום בן משה וג׳, וכן שלמות שהיה מזרע אליעזר, על כל אוצרות הקדשים וג׳ – וזה היה מעלה גדולה להם לכבוד משה, כי לא היה משרתים ועובדים כלל, רק נגידים
טוב אשים בעצמי עוד פרק צריך להתקדם..