Thursday, December 09, 2021 • ה׳ טבת תשפ״ב
עוד לפרק כא:
שמואל ויך לב דוד לעומת דברי הימים ויך ה׳ את ישראל. ממש יש לדברי הימים משהו נגד דברים שבלב פנימיים… הוא רוצה שהכל יהיה כתוב דברים שאפשר למשש או לפחות לספור..
לכאורה דוד כבר עשה תשובה וביקש מחילה ורק אחר כך ה׳ מתחיל להעניש? לכן משמע יותר גירסת דברי הימים שה כבר התחיל להכות מקודם
ואם כך מובן יותר הבחירה שגד נותן. אפשר לפרש שכבר התחיל דבר, שזה המשמעות הפשוטה של ה׳ הכה בכל מקום. ודוד מתוודה ומתלונן כאילו על זה. אז ה׳ שולח את גד לומר תראה נניח הייתי נותן לך בחירה.. היית בוחר דבר. כפי שאתה עכשיו בוחר.. מעין הטריק שעשה נתן עם סיפור הכבשה אצל בת שבע. הוא גרם שדוד בעצמו יבקש את הדבר כאילו.. אז אין לו להתלונן..
יש בזה עוד משהו . אם יינגפו לפני אויביהם יגדיו הכל זה אשמת דוד שלא לחם כראוי. גם רעב הוא באשמת המלך שלא תיכנן האקונומיה כראוי, רואים גם אצל פרעה ויוסף שהעם דורשים תמיד לחם מהמלך. אבל דבר מה אפשר להאשים את המלך.. עוד לא היה אז רפואה ציבורית שהמלך אשם גם במגיפות.. אז זה נקרא נפול ביד ה׳ ובוודאי כל מלך מעדיף משהו מה׳ ממשהו שאפשר לתלות בו.
רק הוא והנביא יודעים שזה אשמתו שספר את ישראל.. אז יעשה תשובה ויתקבל בינו ובין עצמו
רבים רחמיו של ה׳ גם ביחס לאדם כלומר העם שיאשימו אותו.
משמע כאן שיש היגיון גם בבחירת אופציה רעה מבין הרבה אופציות עוד יותר רעות. דוד לא אמר תעשה מה שאתה רוצה שב ואל תעשה עדיף.. הוא היה מנהיג ובחר לעצמו את הדבר
זה החקירה של הטראלי הידוע
trolley problem
להרוג כמה בידיים על מנת שלא ייהרגו עוד יותר
אפשר לחלק שזה בנבואה וכו׳. או שניפלה ביד ה׳ זה בעצמו מין שב ואל תעשה. מכל מקום האמת כך.
הסיפור עם המלאך דומה לסיפור של המגיפה בעדת קרח. ה׳ שולח מגיפה וכאילו הוא בעצמו היה גם רוצה לעצור אותו אבל איכשהו האדם עוצר את המלאך המשחית.
זה לוגיקה של המקרא בכל מקום. אין אצלו השגחה מוחלטת מיידית
יש כל מיני דברים שה׳ כאילו רצה ואז התחרט ואז בני אדם צריכים למצוא דרך לתקן
תאלוגית זה קשה לכן בדורות אחרונים הלכו תמיד על שליטה מוחלטת מיידית.
אבל במציאות הפסוק צודק, יהיה מה שלא יהיה התאלוגיה, זה המציאות שצריכים לעצור מגיפות ולמצוא דרכים ולפעמים זה יותר או פחות ביד האדם ופחות או יותר ביד ה׳, זה מה יש
המלאך היה תקוע בין השמים והארץ. הוא נשלח אבל אז ה׳ רוצה לעצור אותו והוא לא יודע מה לעשות..
מלאך לא סתם יכול לבטל שליחותו..
מסתמא הפילוסופים וכו׳ יגידו שזה הכל משל למשהו. גם אני יכול לפרש על משל אבל קודם כל התמונה כפי שכתוב
בקיצור דוד והזקנים רואים את המלאך התקוע אז דוד מנסה לעזור. הוא אומר אני לוקח אחריות על עצמי אני חטאתי תעשה לי משהו אם מגיע לי אל תיגע בעם
שוב תמיד דוד עושה את הבחירה המנהיגותית הנכונה
אפילו אם הוא לא מושלם בינו ובין עצמו
הלוואי עלינו כאלה מנהיגים
עכשיו יש פתאום מעבר. המלאך עוד תקוע ותפילתו של דוד עוד תקועה באוויר כאילו. אל מי היה התפלה אל המלאך או אל ה׳ בעצמו לא ברור גם כן
אבל מלאך , אותו מלאך, או מלאך אחר אומר לגד שיאמר לדוד שיעשה מזבח בגורן
הענין עם המיקום לכאורה משמע ככה. המלאך עובר בארץ ומשחית דרך הילוכו, או מעופף בין ארץ לשמים ומשחית על הארץ. ויש לו איזה כיוון שהוא נוסע בו המגיפה נוסעת ממקום למקום, כפי שהוא באמת במגיפות מתפשטות. דוד תפס את המלאך בדיוק כשהוא עמד אצל גורן ארונה. זה היה המקום שפגע בו ושם ראה אותו. והוא תפס אותו כמו אהרן שעמד בין המתים ובין החיים שזה גם בדיוק במקום שהמגיפה עומדת עכשיו. והוא תפס אותו מונע אותו מלעבור הלאה.
ועכשיו צריך לתקן משהו שבאמת לא יעבור הלאה. בינתיים נעצר זמנית עם תפלה או משהו. עבור זה צריכים לבנות מזבח.
כבר הבאנו בקורונה פירוש הפשטנים שהקטורת עוצרת האוויר הרע שמביא מגיפות.. אפשר לפרש משהו דומה לזה. או עכ״פ זה הציור גם אם הכוונה על השורש הרוחני.
לא ברור בפסוק כ של מי ארבעת הבנים אם הם בני המלאך או בני ארונה..
בקיצור דוד הולך ופוגש את בעל השדה, ומאשה פירשה יפה כיצד מתחבר ויוצא.
וארנן עושה משחק עפרון. כבר פירשתי שם שזה לא משהו מרושע בפשטות זה היה סדר המיקוח הרגיל על מקח חשוב לפחות..
ודוד מוסיף שבמיוחד לה׳ ראוי לקנות בכסף מלא ולא לעשות משחקים. כמו האריזל אמר לא להתמקח על מחיר האתרוג. יש משהו שה׳ יש לו מספיק כסף עבור הכל וראוי לתת לו בכסף מלא גם אם זה מחיר מופקע, לא מכובד שהשם צריך להתפשר
בקיצור קנה בשש מאות שקל זהב.
ובנה שם מזבח והביא את כל סוגי הקרבנות שהם עולות ושלמים. כבר דיברנו מיליון פעמים יש רק שני סוגי קרבן עולה וזבח או עולה ושלמים.
בן מציין בדברי הימים זה עלה רק חמישים שקל.. לא יודע מה להגיד דברי הימים כמעט תמיד מוסיף מספרים…
אולי הוא האמין כמו שמפרש יהושע ברמן שמספרים במקרא הם תמיד על דרך הדרש ולא כפשוטו זה סמלים
והיה לו איזה רמז אחר מספר שמואל..
או סתם רצה להגדיל הטראקס
הטראסק
נחזור אל הסיפור היפה שלנו. וה׳ עונה אותו באש מן השמים. זה תמיד נקרא התקבלות הקרבן. אם אתה מקריב קרבן ולא יורד אש זה לא שווה כלום. למשל כתוב אל קין ואל מנחתו לא שעה הכוונה לא ירד אש מן השמים
כיצד זה עבד האש הזה איני יודע? נס
האש ירד על מזבח העולה האם זה לאפוקי מזבח השלמים?
בכלל שלמים לא ממש עולה לה׳ רק אימורים אולי כל המזבח נקרא עולה לכך, גם חלק של השלמים שמקריבים זה עולה
ואז כולם הסתכלו כלפי מעלה וראו את המלאך משיב את החרב לנדנה.
בציור שלנו זה אומר הגיע ווקסין וחטף את הפרוטין שהוירוס מתחבר בו אל הגוף
..
ובקיצור לפי סיפור זה המאורע הזה קבע את קדושת המקום, ויאמר דוד זה הוא בית ה׳ אלהים וזה מזבח לעולה לישראל. כסדר כל מקום שנעשה בו נס והתגלות.
הקטע עם המשכן שהיה אז בגבעון עדיין לא מובן לי מה רוצה בזה. דעת מקרא אומר זה ליישב כיצד הקריב דוד במקום הלא נכון כי היה צורך השעה. נו. אבל כבר הקריבו קרבנות לפני הארון ובכלל מה קרה לארון כאן? לא הבנתי
זה כבר נקבע לכאורה על ידי אברהם? או שזה שהר המוריה הוא הר הבית זה דרש. באמת זה עוד נקודה שמקדש מציל ממגיפות. בן אומר שזה המקדש של בעלי תשובה אחרי שחטא דוד אפשר להתרצות שם וזה יסוד של בית המקדש לפי דוד
הארון לא העלו לאותו מקום. נראה מכלל כל הסיפורים האלה שמראש מזבח וארון היו דברים נפרדים. אחרי זה שלמה הכניס הארון לבית המקדש והכל התאחד. אבל פה הוא בונה מזבח אולי זה קובע מקום הבית אבל זה עוד דבר. היו הרבה מזבחות הרי ורק ארון אחד
הבית שדוד מבקש לבנות בפרק יז זה עבור הארון לא מזבח
אני לא יודע ליישב כל זה ברור הרי אחזו אז היתר הבמות… אבל נראה שה׳ היה נחשב בעיקר יושב הכרובים. וזה באמת זז ממקום למקום. חוץ מזה יש מזבח שלא זז אבל היו כל מיני מזבח בהרבה מקומות שנקבעו בגלל שהיה איזה קדושה באותו מקום כמו יעקב ואברהם שבנו כל מיני מזבחות. ופה נראה שגם המשכן זה דבר שלישי, זה כבר קשה לי
ובנבואה ראשונה של נתן למעלה אומר ה׳ שהוא גר איפה שמזדמן באהל במשכן וכו׳, כלומר הארון הוא במקום שמזדמן זה חוץ ממזבחות של בכל מקום אשר אזכיר את שמי
חלוקת הפרקים הורסת פה לגמרי הוא התבלבל בגלל ההערה שנכנסה על המשכן בגבעון, זה ממש סיום הסיפור הקודם
פרק כב
דוד מתחיל בהכנות ממשיות לבנות בית אוסף עובדים ואבנים וכו׳
ופתאום שלמה. לא שמענו עליו פה בקשר למלכות עד הרגע..
והוא אומר לו חידוש גדול שגם לא שמענו. שה׳ אמר לו שלא יבנה בית כי דמים הרבה וכו׳. נותן לו צוואה שישמור את התורה ויבנה בית ויהיה לו מלכות
פה ניתן לזה כאילו פרשנות מוסרית אבל אפשר גם בפשטות לא היה לו זמן כ״כ לבנות היה עסוק במלחמות וביסוס המלוכה
וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר. (יז) אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם י״י אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת י״י אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת [רַגְלָי] (רגלו).
כל המאבקים של אבשלום ואדוניה וכו׳ מי ימלוך הכל הושמט בדברי הימים הכל חלק. גם הצוואות שינקום ביואב וכו׳ נשאר רק החלק הדתי שישמור את התורה
זה כמו שקוראים ספר חרדי הרי הזקן נפטר ומיד כולם קיבלו את הבן וכו׳. לא מספרים על הגבאי שרצה אחר והבן השני שרצה בכלל והחל למלוך וכו׳
*הרבי
ועכשיו רבי יצחק דורש, למה באמת יש בכתבי הקודש ספר אחד חרדי וספר אחד עם כל הלכלוך. ללמדך שלפעמים מוצאים סיפור שנראה כמו דברי הימים, דע ותחפש שיש גם סיפור של שמואל. ואלו ואלו וכו׳..
נריה קליין מעיר שכל הקישור של סיפור המזבח בגורן ומקום המקדש זה חידוש של דברי הימים, בספר שמואל לא כתוב כל זה רק סתם שבנה מזבח בגורן והמגיפה נעצרה.
יש לי עוד רעיון בקשר לבית המקדש ואם צריך אותו. כל המוטיבציה של דוד לבנות זה כי לא הוגן שהמלך יושב בבית ארזים והארון תחת יריעות. כלומר הוא מבין שלמלך מגיע ארמון ואז יוצא שלא הוגן שלה׳ לא יהיה ארמון. ובאמת זה חשבון יפה של ענוה כלפי שמיא לא ייתכן שיהיה לך בית פרטי יפה ולא בית מדרש יפה.
אבל כמובן שבאמת הא גופא קשיא.. מי ביקש ממך לשבת בבית ארזים עד שתצטרך לעשות את הקל וחומר הזה.. תשב בבית צנוע ואת בית ה׳ תעשה עם יריעות קצת יותר יפות וזהו. אם מרימים את הסטנדרט לכולם אז נכון שגם לה׳ צריך לכבד ככה אבל מעיקרא לא צריכים כל זה…
גם אני חושב שבית ה׳ צריך כן יריעות, לפחות השאירו זכר לזה ושמו פרוכת בין קודש הקדשים לקודש (אהמ אם אני זוכר נכון זה לא מוזכר במקדש שלמה בדיוק)
כן כתוב מפורש שהיו דלתות. בבית שני היה פרוכת. המפרשים רוצים לדחוק שבנוסף לכך היה גם פרוכת. זה לא הגיוני.