אשר ידעו י״י פנים אל פנים – שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל שעה ושעה שירצה, כענין שנאמר: ועתה אעלה אל י״י (שמות ל״ב:ל׳) , עמדו ואשמעה מה יצוה י״י לכם (במדבר ט׳:ח׳) . לשון רבינו שלמה.
ואיננו נכון, כי היה אומר: אשר ידע השם פנים אל פנים.
אבל הוא מלשון: ואדעך בשם (שמות ל״ג:י״ז) , ואתה אמרת ידעתיך בשם (שמות ל״ג:י״ב) . יאמר שלא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר גדלו השם להיות אליו פנים אל פנים בדבור. וכן: מה אדם ותדעהו (תהלים קמ״ד:ג׳) – שתעשה לו כבוד לשים דעתך עליו, כמו: מה אנוש כי תגדלנו (איוב ז׳:י״ז) .
ויתכן כי בעבור ששני אנשים המתראים פנים אל פנים נודעים זה לזה בראייה ההיא, אמר: שידעו השם פנים אל פנים, כי לא רצה להזכיר שידעו משה כן לכבוד של מעלה. ואל תתמה במה שאמר בשבח משה: אשר ידעו י״י פנים אל פנים, ואמר: ודבר י״י אל משה פנים אל פנים (שמות ל״ג:י״א) , ובכל ישראל נאמר גם כן: פנים בפנים דבר י״י עמכם בהר (דברים ה׳:ד׳) , כי שם ביאר: מתוך האש, לומר ששמעו קולו מתוך האש בלבד, ולא יראו הפנים, וכן פירש: ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד׳:ל״ו) .
ועל דרך האמת: שידע השם פנים אל פנים – לדבקה בו בעת שתבא הרוח במשה רבינו, וכן היה בעת מתן תורה. אבל לא השיגו הם אלא לקול מתוך האש. והנה ביאר שכל נבואותיו של משה כיום מתן תורה, ושאר הנביאים היתה עליהם יד י״י. והבן זה.