כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר י״י אלהיך נותן לך – כבר פרשתי (רמב״ן דברים י״א:ל״ב) כי כאשר ידבר במשפטים יזכיר תחלה המשפט בעבודה זרה או בעובדיה.
ואמר באחד שעריך אשר י״י אלהיך נותן לך – ולא שיהא זה בארץ ישראל בלבד, שאף העובד בחוצה לארץ בסקילה. אבל ענין הכתוב שאמר כי ימצא הדבר באחת מן הערים הרחוקות שיתן לך השם כאשר ירחיב את גבולך.
והוגד לך ושמעת – באיזה עיר אחרת שתהיה אתה שם, תדרוש הדבר היטב.
וכאשר תדע שהוא אמת והוצאת אותם אל השער ההוא שעבד בו וסקלתם.
ואמר: נעשתה התועבה הזאת בישראל (דברים י״ז:ד׳) – לחייב אפילו בחוצה לארץ, כי בעיר הנדחת אמר: נעשתה התועבה הזאת בקרבך (דברים י״ג:ט״ו) , אבל כאן הזכיר: באחד שעריך, שדבר בהווה כאשר פירשנו, ואחר כך הזכיר: בישראל (דברים י״ז:ד׳) ללמד שנוהג זה בכל ישראל.
ועוד הוצרך לומר: באחד שעריך – ללמד כי יסקל על שער שעבד בו, וזה בארץ, כי בחוצה לארץ נסקל על פתח בית דין שנדון בו.
והמצוה הזאת מבוארת שכבר אמר: זובח לאלהים יחרם (שמות כ״ב:י״ט) – והוא בכל מקום ובכל זמן, ולכך ישנה אותה לבאר מה שיצטרך להוסיף במצוה ויקצר בדבר הנזכר.
ועל דרך האמת: יתכן שהזכיר: באחד שעריך – בעבור שאמר: לעבור בריתו, והיא התועבה הנעשית בישראל, יודיע הכתוב כי הברית בארץ הברית, אבל הדר בחוצה לארץ כאלו עובד עבודה זרה, וכבר הזכרתי הענין הזה (רמב״ן ויקרא י״ח:כ״ה) .
והזכיר איש או אשה – כי בעבור קלות דעת האשה תתפתה לעבוד עבודה זרה באות או במופת שנעשה לפניה, והעד נשי ירמיהו (ירמיהו מ״ד) . וכן הזכיר באוב וידעוני: או אשה (ויקרא כ׳:כ״ז) לרגילות הנשים בהם, כמו שאמר: מכשפה לא תחיה (שמות כ״ב:י״ז) . ובסיפרי (ספרי דברים י״ז:ב׳) דרשו כי בעבור שאמר במדיח: יצאו אנשים בני בליעל (דברים י״ג:י״ד) , ואין הדין ההוא ככה בנשים, הוצרך לפרש בעובד שהוא שוה באיש ובאשה.
וטעם אשר לא צויתי מפורש.