ופחד יצחק היה – לא רצה לומר: אלהי יצחק, לפי שאין הקב״ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו: אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק (בראשית כ״ח:י״ג) , בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, נתיירא יעקב לומר. לשון רבינו שלמה.
וכן דעת אנקלוס כי פחד יצחק – אלהיו דדחיל ליה יצחק.
ור׳ אברהם אמר: יראת יצחק את השם הועילתני, כי זכות האב יועיל לבן. וישבע יעקב בפחד אביו יצחק (בראשית ל״א:נ״ג) – במי שיצחק מתפחד ממנו. והנה אין פירושו שוה. עוד כתב: ויש אומרים כי זה הפחד רמז ליום העקידה, ואיננו רחוק.
ועל דרך האמת: יבא הלשון כפשוטו ומשמעו, והוא מדת הדין של מעלן, וממנו אמר הכתוב: אחר ישובו בני ישראל ובקשו את י״י אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל י״י ואל טובו באחרית הימים (הושע ג׳:ה׳) – יאמר כי יבקשו הרחמים ומדת הדין של מטה, ויביאו פחד יצחק אל השם ואל טובו הנזכרים.
ויוכח אמש – לשון תוכחה, ולא לשון הוכחה, זה לשון רבינו שלמה.
ויותר נכון לשון הוכחה, כי אמר למעלה: ויוכיחו בין שנינו (בראשית ל״א:ל״ז) , ואמר עתה: כי האלהים היודע הנסתרות הוא הוכיח בין שניהם. ולכך לא אמר: ויוכח אותך אמש.