שמעתי שמהרי"ל התנגד לבחורים שעשו לעצמם מתקן שמסובב את הספרים הנצרכים בקלות באמרו שאין זה 'עמלות בתורה'. ותמיד תמהתי שהרי אמר החזון איש ש'עמלות אין פירושו חיפוש', כל שכן שאין פירושו סחיבת הספרים.
עד שבאו כל המכשירים והחיפושים והבינות והבנתי, שהמהרי"ל והחזון איש אמרו דבר אחד. וגם ברוריה. הלימוד איננו צירוף אותיות בראש אלא החלתם על כל הגוף, ואין אדם מתחבר בתורה אם אינו מוציא את הספר הכבד מן הארון, כך מקבלת התורה גוף בעלת ריחים וצבעים ותחושות אצלו, את הסברא הזו חשבתי כאשר טרחתי ליסוע עד לאוקספורד לעיין בכתב יד ושם מצאתי, בחיפוש במערכת אונליין אין שום חיות והתורה יוצאת בקלות כמו שנכנסה, ההתעצמות עם החכמה קשורה הרבה להיותה קשורה בגוף והוא העמלות אשר מחברת את נפש האדם עם החכמה. וזהו המעלה של ספרים פיזיים על גבי ספרים אלקטרוניים באשר יש להם כובד משקל, מילולית וממילא גם בדעתנו הנפעל מתוך דמיוננו וגופנו. והמצב של גווילים נשרפים ואותיות פורחים באוויר הוא מצב החורבן לא מצב התיקון שבו למילים יש טעם וצבע וריח ומשא.