רבים משתדלים לפשר בין הבעש"ט לגר"א על ידי תיאוריות של יחסיות. אבל האמת שיש לפשר באופן הכי פשוט אם עושים חילוק פשוט בפירוש המילה "מציאות".
הבעש"ט אומר מציאות ומתכוון במילה זו במובן מצומצם מאד,"מציאות שיש לה קיום עצמאי". ולכן אומר "לעולם אין מציאות אלא לאל, ולפי שהעולם תלוי באל נמצא שמציאותו הוא האל".
הגר"א משתמש במילה מציאות במובן יותר רחב הכולל גם "מציאות שקיבלה מציאות מאחר". ולכן אומר ""העולם יש לו מציאות שקיבל מהאל".
כמובן נשאר מתוך זה מחלוקת יסודית בהתכוונות האדם, אבל במובן פילוסופי אין מחלוקת כלל.