יש סוברים שהאמונה באה להזכיר לאדם את שברירותו, שהאדם חושב שיודע מה יעשה ויושב בשמים ישחק.
ויש סוברים שהשברירות הזו היא דווקא העמדה שממנה יוצאים, זה הרי עובדה זה לא חידוש של אמונה. מי שלא יודע את זה הוא לא כופר אלא מדומיין.
אלא החידוש של התורה הוא אדרבה לפתור את הבעיה הזו, לומר שהאדם יש לו דרך טובה לחיות בה בעולם הזה שמבטיחה אותו.
לפי הדרך הראשונה רואים אסון ואומרים כמו ישעיה הנביא "ושח גבהות אדם ונשגב השם לבדו".
לפי הדרך השניה רואים אסון ואומרים כמו שציוה משה רבינו, והתודו את עוונם ואת עון אבותם.