מעשה בצדיק אחד עובד ה' בתמימות שהלך אצל הנביא לבקש הדרכה בעבודת ה'. אמר לו הנביא כה אמר ה', רק אותך ראיתי צדיק לפני, אתה הצדיק הכי גדול בעולם. והצדיק שהיה עניו היה בדילמה גדולה, אם יאמין לדברי הנביא נמצא יהיה גאוותן והוא הרי הכיר את ערכו וכמה צדיקים נמצאים בעולם והיה מורגל תמיד להתבטל אל כולם ואם יאמין לדברי הנביא הרי דברים אלה לבטלה. ומצד שני אם לא יאמין לדברי הנביא יהיה חייב מיתה על כי לא קיבל את דברי הנביא.
(ויש פתרון שאחד הצדיקים המציא, שיאמין באותו רגע שהוא צדיק שהרי אמר הנביא אבל על להבא אין הנביא יכול להבטיח לו שיישאר צדיק אם כן ברגע שאחריו יפסיק להאמין שהוא צדיק, וזה פתרון חלש. ועוד פתרון העלה צדיק אחר שאכן לא יאמין בנבואת הנביא ונמצא יהיה רשע לצורך זה וממילא באמת יהיה רשע ומכל מקום הוא צדיק ולכן נאמר אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע, וכל אלה פלפולי הבל).
אמר בוודאי נרמז לי משהו בדילמה הזאת. מה עשה, קיבל על עצמו את שיטת הראשונים שאע"פ שמקבלים אנחנו את דברי הנביאים יש לחקור עליהם. ונמצא אמנם הוא מאמין לכאורה לדברי הנביא אבל לא יודע אותם מצד עצמו, כי הוא מצד עצמו יודע את ערכו. אלא שיש עליו חובה לחקור עצמאית להגיע אל אמתת דברי הנביא. ובכך נתקיימו לו בינתיים שני הצדדים, והחל במסע החקירה.
אמר תפקידי עכשיו הוא לברר אם האני הוא הצדיק הכי גדול או שמא יש צדיק יותר גדול בעולם. התחיל מסתובב אצל כל הצדיקים לחקור על מידת צדקותם ולמדוד את מידת צדקותו נגדם. הגיע לצדיק ראשון ושאל אותו במה זכית להיחשב צדיק, ענה לו הצדיק מימי לא כעסתי ולא עלתה טינא בליבי על בריה. שאל אותו החוקר, ואם יגידו לך שאינך הנקי ביותר מכעס בעולם התאמין לזה, כעס עליו הצדיק ואמר הלא זה כל ענייני ולזה נולדתי. הבין שלא זה הצדיק. הגיע אצל צדיק שני וחקר אותו על צדקותו, אמר לו אני מימי לא הלכתי דלת אמות בלא מחשבה טובה. אמר לו האם אתה חושב את זה או אינך חושב על זה. אמר לו (משהו על תת תודעה), הבין שהוא חושב כל ימיו גם שהוא חושב כל ימיו, הלך הלאה. הגיע לצדיק אחר אמר אני זוכר את כל התורה כולה כמו שלמדתי מבטן אמי. שאל אותו האם תזכור את הנאמר שם מיהו הצדיק היותר גדול בעולם, ענה (מילות ענווה מגומגמים), הבין את כוונתו והלך לו.
וכך היה סובב כל ימיו אצל כל צדיק וצדיק שמצא, ומכל אחד מהם למד מידה טובה, אבל הבין שאינם הצדיק היותר גדול בעולם. ועד יום מותו היה מחפש תדיר אולי צדיק בא לעיר ואחקור אם אמת דיבר הנביא שאני הצדיק היותר גדול, ולאט לאט התחיל להתבסס אצלו דברי הנביא, ועל מיטת מותו אמר אחר הכל לא הצלחתי בחקירתי לדעת אם יש צדיק גדול ממני או שמא אני הוא צדיק הדור. ומשמת יצאה בת קול ואמרה הוא היה.