אפולוגיה על הדרשנות

אפולוגיה על הדרשנות
א.
פעמים יושב אדם בביתו דואג ומיצר. איננו יכול למצוא לנפשו עצה מרוב קושי ולחץ שהוא נמצא בו. חבריו יועצים לו עצות הלא תעשה כך והלא תעשה כך, והוא אומר ומה לזה ולצרתי, אתם עונים לבעיות ישנות של אנשים אחרים ולא אלי. מה הוא עושה? יוצא לטייל בשדות ובדרכים יפות, שיירגע ליבו וייפתחו מחשבותיו וימצא מרחב לנפשו. שוכר ספינה ושט בה על הנהר, משוחח עם הסוחרים הבאים עם סחורותיהם ממדינת הים, מקשיב הוא אל צפצופי הציפורים ומתבונן בשיוט הדגים, חברו ציניקן אומר הוא עוסק ב'בריחה מן הבעיות שלו' אבל נפשו יודעת היא מחפשת מענה צרתה במקום הנודע לה ואיננו נמסר באמירה מפורשת. עד אשר פתאום ציפור לוחשת לו קרן אור משתקף מן השמש בעד ענפי אילן ניתזים מים על בגדו מן הנהר והוא יודע מאין יבוא עזרו.
ב.
פעמים יושב אדם על פרשה בתורה ואיננו יכול למצוא בה דרך מרוב קושיות ודוחקים המתרגשים עליו בהבנתה. אומרים לו המפרשים כולם תירוצים, שבעה בנות אתה מוליד שבעה בנות אתה קובר, ואין פותר אותה לפרעה, נפשו יודעת כי לא זהו נקודת מענה המבקשת. מה הוא עושה? מסיח את דעתו מאותו הפרשה ומטייל לו בקריאתו או במחשבתו במרחבים שונים בתורה. עוזב הוא את פרשת השבוע ומסתכל בהפטרה. רואה בהפטרה דמות מעניינת מן הנביאים והוא מתחקה אחריה, פותח את ספרו ועוקב אחרי מעשיו. מסתכל הוא בספר אקראי הנמצא על השולחן, קורא הוא פרק בספר תהילים. מקשיב הוא אל קישורים ורמזים המתרקמים לו בין זה לזה ובין זו לזו, חברים ציניקנים שלו אומרים 'התייאש זה מידיעת הפשט ופנה לו אל אפיקי הרמז והדרש שאי אפשר להפריך אותם'. אבל נפשו יודעת והיא מובילה אותו אל המקום שנמצא בו הרחבת הפסוק, עד אשר המעיין נפתח לו ואף הפרשה שלפניו מתגלה באור יקרות, 'פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא'.
ג.
חופרים שליחי מוחו במקום אחר ובאים ומבשרים לו 'מצאנו מים'. איננו שואל, 'וכי מים אלה שלי הם', הלא וודאי מים שלנו הם, אין מי העולם מים רבים אלא מים אחד, שכל היודע דרכי תהלוכותיו מן הארץ לשמים ומן השמים לארץ ומתחת לארץ הרי ידע אנה למצוא את המים. אך אם במקום אחד רבו עליו פלשתים הרי ימצא את אותם המים במקום אחר, ויקרא שמה רחובות.
פירוש המילות, אותם דרושי תורה ההולכים להביא ממרחק לחמם, אין זה כי נואלו מדרך הישר אל הדרך העקום, אלא סגר בפניהם המדבר בדרך הקרובה פן ינחמו בראותם מלחמה. אכן מול כל דבר טוב יש חקיין המחקה אותו כקוף ואיננו מבין את הטעם, והוא קושר חבל בחבל ומעלה חרס בידו, כי איננו יודע את הסדר הנכון העומד מבעד כל הדרושים המפולפלים ונדמה לי כי בדרך הפנימיות הולכים בדחנים המקשרים דברים לפי המילות בדימויי דמיונות ולא בדרך ישרה מסודרת. אבל היודע את הדרך המיושרת 'ישר והפוך' אדרבה הוא מסוגל למצוא אותה גם כשהיא הפוכה ובכך להתחמק מן האורבים בדרך כאשר היא סגורה בפניו ולהגיע אל אותו דרך ישר.
ד.
הלא יענו המחוללות, 'כל התורה ענין אחד', 'כל העולם ענין אחד', 'הויה אחד ושמו אחד', אם כן כל פרשה מפרשת פרשה אחרת, ולמה נלמד פרשת היום ביומו נימא לינוקא 'פסוק לי פסוקיך' וממקום שהוא שם נמצא מעיין, אכן זו דרך אמת אך לא מפני שענין הכל אחד אפשר לקפוץ מענין לענין ללא דעת. אבל יש לדעת את הדרך הנכונה שבו הוא אחד, ולא לדלג על מדרגות. כי זה הכלל שכל הקופץ למדרגה עליונה מבלי ללכת בדרך הנכונה ממקום שהוא בו הרי הוא שובר את ראשו. ואמנם ישנם כללים הכוללים את הכל כאחד, אך ההגעה עדיהם הוא באותם הדרכים שבהם הכללים הגיעו אלינו, ולא בדרך אחרת. לכן יש לסמוך על היודעים בלבד שהם היודעים להביא פתיחה מרחוק שהוא המקשר את פרשת היום אל האחד באופן הראוי, ולא באופן שאינו אלא דילוג מדרגות.
וכאשר יהיו הדברים מסודרים אצלנו כראוי, נוכל לבאר כיצד הפסוק הזה שנפתח בו הוא בדיוק הפסוק הנכון המתאים לנקודה המדויקת שהוא רוצה להראות את פעולתו בפרשה זו, ולא דרך אקראי פתח בו באמונה סתמית שהכל ענין אחד, אלא למכיר את תהלוכות הענין משרשיו לענפיו ידע להראות כיצד באמת ראוי לפתוח באופן זה, תקוותנו להראות כל זה כראוי בפנים.
ה.
למה הדבר דומה, למדען הרוצה לבאר חוק כללי החל על כל חפצי העולם. בוודאי הדרך הקרובה לו לעשות את זה הוא להשתמש בחפץ המונח לפניו. אם חוק כללי הוא שכל דבר נמשך לארץ הרי הוא יכול להראותו בכל חפץ שיזדמן לפניו. אבל לא מפני כן אפשר להראותו בכל אופן שיזדמן לפניו באותו חפץ, אלא הוא חייב להכיר את האופן המדויק שבו פועל חוק הכבידה הכללית על כל חפץ כפי הגוון שלו, ואת זה להראות. ואכן לצורך היראות נקודה מיוחדת בחלות החוק על חפץ זה יביא לפעמים מכיסו חפץ אחר העשוי כבר באופן שהוא מראה נקודה זו כראוי, או שכבר רשם בו את הסימנים הנכונים המבהירים את הענין, וידחוף בו את החפץ האקראי שהזדמן לפניו ועל ידי זה יראה את אותו הפרט שביקש להראות בו. ומי שאיננו מבין הענין יחשוב הנה המדען מלמד דרך קישורים אסוציאטיביים אקראיים ויאמר אעשה כן גם אני וידחוף את החפץ באופן המראה את הפרט ההפוך ויאמר אבל קיבלתי שחוק הכבידה חל על הכל כאחד ויתפלא למה לא הובהר לו העניין כמו למדען האמיתי.
נמצא הכל אמת, אמת שהחוק כללי וחל על הכל ואפשר להראותו בכל חפץ שיזדמן. אמת שאת זה יש להראות בדרך הנכונה ולא בדרך חקיינית שאיננה עומדת על האופן שבו הוא קיים בחפץ זה או לבחינה זו. ואמת שלפעמים כבר מוכן לך אמצעי אחר שבו נקל להראות נקודה זו, או הובא הדבר באקראי, ודווקא על ידי הדבר השלישי הזה יתבהר אופן היראות החוק הכללי בתוך החפץ הנוכחי.
ואמת שכל זה יכול להתנהל בדרך משוחררת ומעניינת, ואין צורך להצטמצם דווקא לחפצים פשוטים שיראו את החוק בגוונו הכי פשוט, שהוא מקשה לפעמים על השגתו. אלא אדרבה יותר מבהיר יהיה להראות אותם בחפצים מורכבים ועל ידי החפצים השלישיים שיכניס לדיון יבהיר הכל בדיוק.