Saturday, February 17, 2024 • ח׳ אדר א׳ תשפ״ד
אני לא יודע איך לקרוא את כל הפרשיות..
אם מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור פה.. למי זה נאמר ואיך.. התבלבלתי לגמרי
פרשת תרומה זה כזה, ה׳ אומר למשה לומר לישראל שיקחו תרומה, ויעשו ארון.. ומשה יעשה את שאר הכלים… וכן יעשו בני ישראל…
ותצוה כבר מתחיל לגמרי לבלבל אותי, יצוה ויקחו לו, ואהרן ובניו יערכו…
כלומר קשה לי שזה לא מחליט אם זה הכל ציווי למשה ואז הוא כבר יעשה על ידי שליח או מה, או שזה לכתחילה הכל למשה שיגיד לישראל יעשו
זה נראה שכיכול מתחיל בסדר ההגיוני שאומר למשה שיצוה לישראל, וכל הזמן קופץ לו דיבור ישר למשה שהוא יעשה הכל
ומכל מקום נראה שיש פה איזה מסגרת עקבית שאיתה אמורים לקרוא
משפטים הם תנאי הברית מצד ישראל, השכר על הברית זה המשכן, ‘והייתי לכם לאלהים׳.
שמן ובשמים אינם חומרי בנין, ובאמת לא מובן שהם ברשימה ויש עוד פעם מצוה עליהם בפרשה הבאה… אבני שהם אולי כי יקרים מדי וגם לא חלק אינטגרלי מהבגדים אלא קשורים לזכרון בני ישראל
חשבתי ש׳בטבעות הארון יהיו הבדים׳ זה לא מצוה חדשה, הכוונה פשוט שיעשו את הבדים והטבעות באופן שיהיה הדוק ויהיה אפשר לשאת את הארון על ידי הבדים, וכן הפשט בכל הציויים באופן זה דלהלן, שהם ציויים על חוזק ואופן העשיה ומטרתו ולא הוספה של איסור חדש להסיר הבדים או האפוד וכו׳.. רק חכמים פירשו אחרת ומסתמא לפחות לגבי הארון ידעו שאכן הניחו הבדים תמיד בארון
מאד יפה התוכן וגם הכתיבה כל מה שכתבת…
אולי פשוט, כאשר הוא באמצע להיבנות הוא נקרא משכן, ואז ‘ונועדתי לך שמה׳, ולכן נקרא אהל מועד מן הזמן שמתחילים להיוועד שמה
יש רמז בפרשה שפורים הוא כיפורים כי לומדים על יום הכיפורים בשבוע של פורים שנוהג לחול סמוך לפרשת תצוה (או פורים קטן בשנה מעוברת)
הקשר בפשטות הוא כנראה שזה שייך לענין המילואים/קידוש המזבח, כמו שעולת תמיד וקטורת תמיד והדלקת המנורה הם הרצף המשמר את השכינה במשכן,
כלומר זה לא רק עבודה אחר שיש משכן זה כמו עצם התחזוק של הבית
ובזה יש דברים חד פעמיים כמו מילואים למזבח, ומילוי חד פעמי לכהן חדש, וכן שחזור אחת בשנה על מזבח הקטורת, ועבודות התמיד
ויקחו *לי* תרומה
לא ברור שזה תלוי צריך לחשוב איך לתאר מצד שני
אני מסכים שזה חשוב… רק גם מבחינה לשונית יבשה צריך לשים לב שיש פה מאמץ גדול לכתוב בשפה יומיומית דברים שצריך להם שפה מקצועית. למשל יחזקאל בתיאור המקדש שלו הוצרך להשתמש בכעשרה מילים לא ידועות, ופה החומש משכיל לא לכתוב מילה אחת לא ידועה! (חוץ מתחש…) ועדיין זה מאד ברור ומובן, או בגלל זה זה מאד ברור ומובן.
זה נכון היסטורית על עם ישראל לפחות מאז הרמב״ם..לפני כן כל אחד יכול להמציא מה שנראה לו
וזה בגלל שהקבלה לוקחת כהנחה את הרעיון שמיתוסים הם סודות יותר גדולים מתיאוריות..שהם מבטאים מדרגה עוד יותר מופשטת בעצם….ולכן לא מתאימים לכל אחד שיטעו בהם..
באמת אני לא יודע איך לקרוא את הפרשה של החשן והאפוד בפשטות.
מסתמא הבעיה היסודית זה כי המשכן וכליו הם בסוף מבוססים גיאומטריה פשוטה, ואילו הבגדים צריך לדעת הנחות היסוד של איך בגדים אלה נראים
ואני כבר מזמן טוען שהכלים לא נראו כמו בתמונות.. לא היו כאלה מרובעים…זה רק פישוט גיאומטרי או אם תרצה הלכות מעכבות, זה לא תוכנית בניה לזה צריך את חכמי הלב
יש באמת עוד מילים לא ברורים כמו מעשה חושב כרובים…
שזה כנראה רמז לאיזה סטייל של עיצוב או משהו כזה
החוקרים אמרו לי שכרובים זה בעצם שור…
בוודאי שזה היה מרשים אבל מה הרשים אז? פעם רציתי באריכות לומר שהמשכן היה הרבה יותר אוורירי מאשר בתמונות, היה לי מהלך, אבל אז ראיתי שבמקדשים של מצרים באמת בכוונה היו עושים כזה מצב קלאוסטרופובי ככל שנכנסים יותר לקדש קדשים , שזה מבטא איזה קדושה או סוד, אז אולי גם המשכן בנוי לפי זה
שור בעל כנפיים
כן, יותר מצומצם, פחות מרחב,
ואתה תצוה – פרשה קטנה זו הוא השלמה לפרשת ‘ויקחו לי תרומה׳, ולפרשת המנורה.
סיום תצוה
📄 ../media/מקרא מסודר תצוה תשפד.pdf
📎 (file attached)
ואלה הבגדים אשר יעשו – לא הבנתי למה צריך רשימה זו, ולא נעשה רשימה כזו לגבי הכלים (בפרשת ויקהל יש כן כזו רשימה
ובכלל צריך לדעת למה הזכיר כאן פתאום את החכמי לב
המשכן וכליו הם בשביל ועשו לי מקדש אבל הבגדים הם לכבוד ולתפארת של הכהנים
אבל גם הם מקדשים ומכהנים
Saturday, March 01, 2025 • א׳ אדר תשפ״ה
אבן עזרא אומר למה שמו את שברי הלוחות בארון? כי יש מצוה לשים את הלוחות בארון, וצריך לקיים את המצווה. ..השם שכח להגיד שצריך לשים אותם שלמות בארון..
כנראה זה מה שאב״ע מתכוון שזה המקור שלהם כי אחרת משה עבר על פסוק מפורש
עבור המדרש של זקן ששכח תלמודו 😀
או סתם כי זה חייב גניזה
זה דרגה של קדושה שצריך ארון, לא יודע..
כן גם שמתי לב היום
וגם אבן עזרא אומר שבספרי תורה רגילים לא היה כתוב תיעשה עם יוד,
לא שזה לא ידוע, רק תמיד חושבים שזה דברים שרק חוקרים יודעים, אבל זה רשי מפורש שלומדים בחיידר,
שבקיצור האמירה ההחלטית שאין ספיקות אפילו באות במסורה שלנו זה סתם עמארצים שלא זוכרים אפילו רשי בחומש
אני חשבתי שאם כך כבר אפשר ליישב עוד ווים מיותרים בהגהה כזו…