Sunday, February 25, 2024 • ט״ז אדר א׳ תשפ״ד
ויקמו לצחק – הפשט (כמ״ש רמב״ן) שזהו חלק החג, שכן נהוג בכל חג לקום לצחק, כלומר לרקוד או לעשות הצגות וכדומה (כמו שידוע למשל ביון כל הדרמות הם בעצם מחגיגות פולחני דיוניסוס)
אבל מסתמא באמת יש הבדל בין הצחוק הראוי גם בחגים ובין הצחוק הלא ראוי ולכן כל הדרשות מה הרמז של לצחק, וכמו המדרש במגילה על ישראל שמדברים בד״ת ושירות ותשבחות לעומת הגוים
זה מעניין שיהושע המצביא שומע בכל דבר קול מלחמה.. ומשה מזכיר לו המלחמה שלו ואומר אין ענות חלשה (ויחלש יהושע) ואין קול ענות גבורה (וגבר ישראל/עמלק)
משביתי שמחות 😀
ופורים כמובן
זו גמרא מפורשת אגב שפורים זה מנהג אלילי
📎 (file attached)
רבא אמר כמשוורתא דפוריא – אינו מעבירו ברגליו אלא קופץ ברגליו כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים שהיתה חפירה בארץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה:
כולם מביאים כמקור לחגיגות פורים ושוכחים את ההקשר…
יש אגב פקודה רומית נגד המנהג הזה
אולי גם חשבו שזה אלילי…
אבל דווקא היה נדמה להם זלזול בנצרות או משהו
https://books.openedition.org/cvz/19727
וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן
משהו מעניין, ונפק״מ גם למורה נבוכים
‘ארך אפים׳ נמצא – כמו ‘טוב ארך אפים מגיבור׳
‘רב חסד ואמת׳ – גם משהו מיוחד לאל
וכן ‘נוצר חסד׳, כל שכן ‘נוצר חסד לאלפים׳
וכן׳ נושא עון ופשע וגו׳
וכן ‘ונקה וכו׳
‘פוקד עון׳ כתואר לא נמצא אבל מצאתי וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֺן האשה
יש חיבור ‘השמות והתוארים׳ מרבי שמואל בן חפני גאון, ושם הוא אומר שיש תארים שמתארים בהם את השם שאין לתאר בו בני אדם למרות שמתאים לכאורה, כמו נושא עון, לפי שנעשה לנו ‘נושא עון׳ כלומר תמיד, ואדם אינו נושא עון תמיד כמו השם
הרמבם כנראה לא אוהב כל זה כי כל המידות האלה לפי דעתו הם פעולות שמשותפים לאדם, אבל לפחות לשון המקרא אינו מסכים איתו והוא כן שומר רובם להשם לבד
אפשר לבקש מאדם ‘שא עוני׳ כמו שכתוב אצל יוסף, אבל לא לשבח אדם בתואר ‘נושא עון׳
יש במקרא גם פעולות מיוחדות לאל כמו ‘בורא׳ שמעולם לא נאמר על אדם (לאפוקי יוצר ועושה)
מצוות מחצית השקל מוזר קצת, כי לכאורה כל המצוות פה יש להם המשך שעשו אותם, בפרשת ויקהל וכו׳, ומצוה זו לכאורה הקיום שלה הוא שאספו הכל אבל זה לא היה מחצית השקל, אז איפה זה בעצם
מסתמא לכן חכמים מבינים שזה בעצם מצווה שנתית לדורות למרות שאין שום רמז כזה בכתוב
פלא בעיני כיצד חכמינו סופרים, משש או שבע מידות רחמים מצאו יג.. ומשלש או ארבע סמני הקטורת הם מצאו יא..
כן מה שכחתי
עדיין יש משהו מוזר
Sunday, March 09, 2025 • ט׳ אדר תשפ״ה
יש לי חידוש לפי דרכי, כתוב באמצע באופן מעט תלוש ויגף ה׳ את העם על אשר עשו את העגל, אז אני מבין, איך בדיוק הוא עשה מגיפה, שהכהנים רצחו בשמו
כמו כל המהלכים שלי שכל דבר שכתוב שהשם עשה זה הכהנים עשו
וכך זה לגבי הלוחות, כתוב כל הזמן מכתב אלהים וכו׳, אבל מה בפסוק אחד הוא מגלה את הפשט, שאומר על משה ויהי שם עם ה׳, ויכתוב על הלוחות (אם זה הולך על משה ולא על השם)
לא ברור
כבר במתן תורה מדבר על הכהנים בנפרד מאהרן
וכן פתאום בפרשת בהעלותך יש סיפור של הבכורים
נראה שהיה מעמד של כהנים בנפרד ממשפחת אהרן
רק זה חידוש בתצוה שרק אהרן ובניו ישרתו במשכן
ולקח זמן ליישם את זה עד כל הפדיון של בכורים וכו׳
וככה זה חזל שהיה עבודה בבכורות