Friday, January 26, 2024 • ט״ז שבט תשפ״ד
הפרשה החמישים בספר שמות הוא ‘ויבא עמלק׳.
עוד לא….
יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם
בשלח פרשה נוראה ולא הספקתי ללמוד ולערוך מספיק..
אשתדל שיהיה לפחות משהו עוד מעט
המן היה כמו קרבן אסור לעשות נותר
📄 ../media/מקרא מסודר פרשת בשלח תשפד.pdf
📎 (file attached)
תשלחי לי תיקונים כי מסובך פה
מעניין שכל הפרשיות פה מסתיימים עם זכרון לדורות, גם יציאת מצרים, גם המן, גם עמלק
באיזשהו שלב התעייפו מלעשות מכל דבר משמרת ומזבח וכו׳..
הכל או מצרים או עמלק או מן? אוקיי
אגב יש לי פה כותרת קריעת ים סוף חששבתי לשנות כי בתורה לא כתוב אף פעם קריאת ים סוף.. רק מה אכתוב בקיעת ים סוף? אף אחד לא יבין..
הייתי רוצה לכתוב מלחמת ים סוף אבל זה כבר מדי פשט
כי בינתיים גם הנס של יציאת מצרים גדל… הרבו לספר..
גם כל הקודם זה תיאור של מלחמה הארכתי פעם..
אני צריך לכתוב נראה לי היה לי שעעור על זה
אבל גם ‘יותר מיציאת מצרים׳ זה סמל..
רק קרבן שלמים נאכל לשני ימים וזה היה הלחם משנה
בדרך כלל הנותר שורפים אבל פה השם בעצמו הבאיש
מסתמא זה הפשט הפשוט של נותר, כי בשר בלי מקרר מסריח אחרי לילה שלם, אז צריך לאכול כשהוא טרי
וממילא אם הבאיש שורפים
רק איך יש נאכלים ליומיים? כמו שאכלו המן בשבת, בדיעבד אפשר. או יש איזה אפשרות לשמור אם מקפידים מספיק
כך כתוב שימו למשמרת
שימו בתוכו חומר משמר…
או הטמנה כמו שעושים, משהו
למה אני לא מאמין בניסים
פעם ראשונה הבנתי מהו “ויאמר משהו אכלוהו היום”
מקווה שלא תצעקו עלי אבל לא כתוב בשום מקום בחומש שהים נקרע ובני ישראל עברו בתוכו.
אפשר כמובן להיכנס לפרטים שבלילה היו יותר מים ובבקר פחות, תהליכים ידועים וקבועים שהיה בתגבורת בגלל הרוח אז, למרות שהפרטים צריך לתאם, אבל אפילו זה לא עיקר הנס, רק ‘וישבו המים׳ בבקר זה ששמו לב שנתקעו בבוץ במים, ועדיין היו על שפת הים
ורוב המצרים מתו כמובן על ידי בני ישראל שיצאו חמושים, והרגו בהם בחרבות או בחיצים או בידים שלהם.. וכי למה הכתוב מספר את זה פה, רשי ממש נדחק לומר שזה לתרץ מלחמות הבאות
ואני לא יודע מאיפה הקונספציה של נס פלא בים סוף מגיע נראה לי שילוב של שירים מקראיים שמרבים להפליג בסיפור הזה ולקיחת ביטויים והגזמות שיריים כפשוטם
יכול להיות שהיה מסורת כזו ולכן הקריאה המינמליסטית שלי היא המצאה, יכול להיות
לגבי המן איך נשמר לשבת, הבנתי בשבת זה מפורש.. כתוב שביום השישי יאפו את זה.. והנותר הוא לא המן שלא נאפה אלא כנראה בישלו את זה ולכן החזיק, ממש מפורש כיצד הנס קרה…זה פשוט שדברים אפויים מחזיקים יותר, כפי שהמן מתואר שאחרת הוא נמס וכו׳
גם משמע שמשה כבר אמר לפחות לנשיאים את מצוות השבת וזה די מפורש שכבר נאמר מקודם ורשי נדחק שצריך לומר שלא הגיד לישראל עד שבת ולכן חידש להם למה נשאר, אבל בפשטות, שוב אני לא יודע למה תמיד ממציאים ניסים ללא שום צורך לא בפשט ולא במסר. כתוב ‘וימדו בעומר ולא העדיף המרבה וגןו׳. כלומר, כולם לקטו כפי האפשרות, ואז באו לאיזה מקום מרכזי שהיה שם כלים של עומר (עומר זה הרי שם של כלי נדמה לי שיש לו מידה של עשירית איפה), והזקנים בדקו שלא יהיה לאף אחד פחות או יותר. משא״כ ביום השישי נתנו לכל אחד כפול, כפי שציוה להם משה, ואת זה באו וסיפרו למשה שעשו כדבריו והוא אמר לישראל ‘הוא אשר דיבר ה׳ וכו׳.
הראיה הכי גדולה שלא חיו במדבר על ניסים הוא מלחמת עמלק.. שכתוב בו מפורש ה׳ ניסי.. וכתוב בו גם מפורש שפשוט אספו אנשים להילחם בעמלק.. ושקצת הפסידו גם
מסתמא זה שזה יותר מפורש שהיה טבעי הוא המקור שפורים זה נס נסתר…
גם איני יודע באמת למה שלח את יהושע, לכאורה עד עכשיו משה היה המצביא בעצמו. אבל לכאורה הידיים של משה אמור להיות אותו פעולה שהוא עשה עד עכשיו עם המטה, למה לא לקח את המטה למלחמת עמלק איני יודע, העמלקים גנבו את זה…
ולפי דעתי ‘בתוך הים ביבשה׳ זה לא תיאור של נס מוזר.. אלא פשוט… בתוך איזור הים.. במקום יותר יבש…
מה אני אעשה עם הפירוש הזה שלי אני יכול לכתוב אותו בספר שלי על החומש? צריך נוסח אחר..
אבל זה מפריע לי ולא מצאתי לי עצה
אבל יש לי רעיון עתיק שכל הקטע של אמונה דתית זה לחיות בשירה ולא בפרוזה..
ובשירה אכן הים נקרע וישראל עברו בתוכו
אבל באמת פירושי מיישב המון קושיות בפשט
כמו “מהו “דרך המדבר ים סוף”, שכתוב גם בתחילת דברים, ורש״י נדחק
אבל לדעתי זה פשוט באמת עברו דרך ים סוף וזה דרך מתוכננת לכתחילה רק שזה איזור סוף שאפשר ללכת רגלי ולא עם רכבים
כתוב גם ‘הציף ים סוף׳ וגם ‘הוביש ים סוף׳ ברחב, וזה הכל תיאורים של אותו דבר מנקודות אחרות, לא תיאור של קריעה
ועכשיו נראה לי שגם ‘ובקעהו׳ זה לא ‘קריעה׳ כפי שכולם מקשים כי הכוונה באמת שייבש או שעשה דרך במקום קשה, וזה משמש גם לכיבוש עיר לפעמים כמו הובקעה העיר
ובאמת מוזר להגיד את זה על מים, רק הכוונה לאדמה שנעשה יותר חד ואז יש בתוכו בקעים, המצאה
כמו נודות יין מבוקעים של הגבעונים
זה לא קשה עלי, הרי זה הסדר הקבוע של משה, בוודאי היה כך, זה לא מכריע לגבי סוג הישועה
זה קשה עלי, אני לא יודע איך לצייר בדיוק הימין ושמאל, זה מורגש לי שהכוונה משהו כמו, נכון שישראל התקדמו לתוך הסוף, אבל למה המצרים לא יכולים לרדוף ולהשיג אותם מן הצד, אז על זה עונה שהמים חומה להם. יכול להיות גם שפשוט עברו בין מקומות שיש מים גבוהים ממש, זה יצטרך איזה ציור פרטי של מפה שעושה כן, אבל הנקודה העיקרית זה שכל פעם שמחנה צבאי מתקדם היא צריכה לשמור על הצדדים שלה לא רק מקדימה ואחורה, שעל זה שמר הענן, ולכן פה המים שמרו, זה שימוש מושכל בטופוגרפיה
דוחק קטן זה לא סיבה להמציא נס רק בגלל שחסר לנו מידע בדיוק איך הקרב הזה עבד…
כלומר אני לא חושב שזה המקור לנס.. הביטויים הפיוטיים כמו לגוזר ים סוף וכו׳ כן
יכול להיות שבאמת גם פסוק זה הוא פיוטי,
אבל יש סיפור ארוך שמתפרש כדברי
ואז פסוקי שירה
זה כמו שמישהו יגיד שכתוב בפירוש בתהילים שישראל לא סתם נסעו במדבר אלא ההרים קפצו להם
כל מי שלמד הסיפור מבין שהלכו כפשוטו, והתיאור בהלל הוא שיר
אם היה קורה הציור הידוע של ים שנקרא לצדדים וכו׳ הכתוב היה יכול לכתוב את זה פה … לא היה לו כזה קשה
דיברתי על ההליכה במדבר והפסוק (הסמוך ממש לפסוק על קריעת הים לכאורה ) שההרים רקדו והגבעות קפצו
לא הבנתי
היתרון של הפירוש שלי הוא שכתוב וחמושים…ויש שירה שמתאר מלחמה….וכתוב ילחם לכם…ולפי הפירוש הרווח לא היה שום מלחמה אלא נס מוזר.. וכתוב שמתו על שפת הים ..וכתוב שנהג את מצרים בכבדות… וכו׳
אני באמת לא היחיד יש בטח מי שקדם אותי…
נו תהיה רציני רגע, בכל המקרא השם נלחם…לא כתוב שישראל לא ילחמו …הם נלחמים זה נקרא שהוא נלחם
כתוב דווקא בפירוש שישראל נלחמו “התייצבו” היה לי רשימה של ראיות שזה לשון מלחמה…
תחרישון מלצעוק
לא מלהלחם
במצרים …
נו ואיך מתים מלהיתקע בבוץ..
אפילו מלטבוע לא מתים על שפת הים ולא כולם
כתוב בפירוש שישראל ראו אותם מת…
איך ראו מה ראו .
הרי ברור שהכתוב כמו בכל מקום מדגיש את פעולות השם ולא פעולות אדם
למרות שתמיד תמיד זה בעצם פעולות אדם גם
זה הרי לא חידוש שהתחדש כאן
הרי פרשת בשלח ההוכחה הכי גדולה שלי…כתוב שהיה מכת בכורות ופרעה שלח ווג. אבל פתאום מגלה לך שעלו חמושים….
כן הוא שלח הכל קרה , זה לא אומר שלא הוצרכו להתארגן צבאית לצאת
כתוב מפורש שיצאו צבאות ה׳
זה כמו תמיד ענין של הדגשה שדרך המקרא לייחס הכל למעשה השם (זה באמת שפינוזה אומר… אבל כבר קדמוהו כל הראשונים(.
לא יש גם קושי מאד גדול שפשוט לא קרה שישראל עברו בתוך ים שנקרע
לא כתוב
זה לא המצאה שלי שזה בעיה
כתוב שהיה רוח והמים חרבו
ולא שהרוח עשה שביל בתוך הים
כמו בתמונות
כבר הודית על הכתוב שהמים חומה
וזה הרי דוחק עצום להגיד שעיקר הנס לא כתוב וצריכים להוציא אותו מחשבון גיאוגרפי
אבל לא כתוב שהמצרים רדפו לתוך השביל או משהו כזה
כל הסיפור הזה. של שביל באמצע החם פשוט הוא לא מה שמספר פה בקריאה הכי בסיסית
לא, התמונה הידועה שיש לכולנו בראש על קרי״ס צריך ממש התאמצות ליישב איתו את הכתובים
לא אומר שלא אפשר אבל אם לא הייתי יודע לא בהכרח הייתי מוצא אותו פה
מתחילה ועד סוף יש סיפורים אחרים שלא מסתדרים בכלל עם זה
הנס העיקרי לפי התמונה פשוט לא כתוב! זה עיקר חסר מן הספר
מודגשים כל מיני עניינים אחרים רק לא זה
גם לא בשירה כמובן
הרעיון של שינוי בטבע בוודאי לא כתוב … המטה הזה הוא הסימן שפה הם מעשי השם ..
זה היה הרי עברו דרך הים, רק שזה לא כל הסיפור
“האל נתן דרך בים לישראל לעבור ” קרה, זה לא התמונה בהגדות..
“המים ברחו מפני השם ” זה שיר
“ניצבו כמו נד נוזלים” זה גם שיר
לא פתאום יש דרך .. יש ים (לא הוכרע אם הים פה הכוונה לocean או לswamp( וישראל תימרנו בתוכו בכדי לנצח את המצרים
העניין שזה תימרון כתוב מפורש בפסוקים אם קוראים בעיניים צבאיות…
והמזג אוויר גם היה חלק מן התמרון
כל זה מפורש
בדיוק פרטים לא הייתי שם ולא יודע איפה זה בדיוק וכו׳
זה היה ניצחון פלאי למעלה מכל תרחיש שנתנו המומחים
זה ברור
אני לא אומר שזה סיפור קטן…
זה היה “ה” נס של ישועת ישראל מיד מצרים שעליו סיפרו במשך דורות
נס מספיק גדול שאתה יכול לצייר אותו “ים oceanשלם הפך לחרבה אבל רק לצד אחד, ולא תשקר מבחינת העוצמה שאתה מסביר שהיה
וזה כל הקטע של השירה פה ..אני רק אומר שאם קוראים היטב רואים שזה לא הסיפור גופא
הכתובים באיזה מובן בכוונה נותנים תיאור לא ריאלי שגורמים לנו לדבר על ניסים גלויים וכדומה, זה סגנון רגיל שלהם, פה אני כן טוען שזה לא הפשט ואף פעם לא היה הפשט והיה מובן לכל קורא פעם שזה לא הפשט עד מתישהו שכל דבר נעשה רק דבר פלאי
אתן דוגמא אחרת . מכת ברד. מתואר בפסוק סופת ברקים וברד היסטורית. זה ברור. אבל המדרש למשל מדבר על אש ומים וכו׳ וכולם מציירים את זה כאילו היה אש בתוך קופסא של קרח או מה… ואני אפילו לא יודע אם זה המדרש התכוון…הרי הלשונות של קולות ואש הם בדיוק סגנון המקרא לכל סופה שיש בו ברק, האש הזה הוא הרי פשוט ברקים , והקולות הם רעמים, זה ברור בסגנון המקרא
אלישע ואליהו חיו בעולם של השירים על קריעת ים סוף 😀
בספר יהושע באמת מתואר נס הירדן בפרוזה, ולא קרב
מה באמת היה אני לא יודע, אבל שם זה אכן לא נשמע לי כמו פה
כאילו על מה מדובר? לא יודע, כל ספר יהושע זה ספר מדי ברור…
דווקא יש לי פלפול שהבעשט קרע את הנהר אבל לא משה… וזה הגיוני…
כאילו ניסים ליחידים יותר מובני
משה ויהושע זה בעיה
זה גם נשמע לי שם קצת לריק… לא כזה קשה לבנות גשר על הירדן ..ודי מפורש שם שהיו מעברות… אז מה באמת כתוב? ולשם מה להפוך את העולם.
פה זה מובן שצריך נס המצרים רודפים וכו׳
אבל מי רודף את יהושע ולשם מה הוא צריך את זה? רק להראות שהוא יכול…
אבל זה בדיוק נופל ..משה עשה לסיבה טובה והוא עושה להראות….
אבל באמת לא שווה .. הירדן לעומת הים סוף זה לא…
לכן הוא צריך ערמות גדולות של מים וכו׳
לא יודע באמת
אני לא יודע למה אתם לא קונים את הפשט שלי אני צריך לכתוב את זה מסודר כל ההוכחות ונראה….
רק אם תחיה כמו אליהו ואלישע 😀
קונספירציה על יתרו –
אולי כל פרשת משפטים זה גם סידור כזה, יש רק דבר או שנים שהולכים עדיין לאלהים , אבל זה שהוא מייצר רשימה של חוקים קבועים זה מאפשר שלא ישגע כל אחד את האלהים כל יום על סכסוך בינו לבין השומר שלו..
יתרו הוא בתפקיד האל של מעשה בראשית
כלומר, זה ממש כמו שכתוב, ‘לא טוב היות האדם לבדו׳
אל תגשו אל אשה – שואלים איפה ציוה ה׳. בפשטות כי אמר לכבס השמלות, ומסתמא הדרך העיקרי ששמלות מתלכלכים בהם זה על ידי נגישה לאשה, ולכן זה בכלל. (וכן משמע בכל הטומאות שבטומאה היוצא מגופו מכבס שמלות מאותו סיבה).
יפה
מעניין
“ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב הה״ד “ויהי ערב ויהי בקר”
דבר אחר:
מה הקשר בין יתרו למלכיצדק? צריך שיהיה פה איזה קונספירציה
זכור לי שהיה פעם דיון אודות כהנים גוים, לא זוכר איפה..
ומה אמרתי על מלכיצדק ..?
Saturday, February 08, 2025 • י׳ שבט תשפ״ה
הים ראה וינוס – ראה ארונו של יוסף
איזה גוים? יש סיפור של אלישע…
📎 (file attached)
ונראה לי סגנון מצוי בעוד מקומות
📎 (file attached)
📎 (file attached)
רק בגלל יעקב-ישראל היה נראה לי שיש מקצב שירי, כי זה ממש הסימן הראשון של שירה שעושה את הכפילות הזאת יעקב-ישראל
אבל גם כנפי נשרים זה מליצה מדי בשביל פרוזה
בדיוק
ומסתמא גם ממלכת כהנים זה משל 🙂
📎 (file attached)
יש הרבה לילילי.. אלי. בקולי.. והייתם לי.. כי לי.. תהיו לי..
צליל שירי ביסייק של ביבייס לילילילילילי
ומה זה סגולה, שזה דבר מסובב שמור באמצע, בין לי, ללי
📎 (file attached)
📎 (file attached)
כי זה זוגות
אבל אני צריך להפסיק לחשוב על רעיונות לתקן החומש שלי ולהדפיס אותו..
📎 (file attached)
כן יותר יפה כי לרדת מדי הרבה שורות זה מכוער
זה היצר הרע תמיד אומר..
📎 (file attached)
לא כזה נורא אבל חושב שלצמצם יותר יפה וגם מראה את הזוגות
באמת צ״ע אולי כן ככה? בגלל שהתחלתי יותר לקרוא עם הטעמים אז אני יותר מרגיש את החריזות של זוגות
למה שור וחמור הם תמיד זוג? אבל זה ככה תמיד
יש פה מעגל, רעך רעך
📎 (file attached)
📎 (file attached)
פעמיים משה אומר אל תיראו, פעם אחת בים סוף ופעם שנית אחר מעמד הר סיני..
📎 (file attached)