Sunday, December 03, 2023 • כ׳ כסלו תשפ״ד
בסוף וישלח. באמת מעניין שבדרך כלל סדר תולדות במקרא מתחילים ויחי ומסתיימים וימת אבל המלכים של אדום תמיד מתחילים וימת וימלך תחתיו. במקום ש׳וימת׳ יהיה שייך למלך הקודם הוא שייך למלך הבא. לפחות לפי חלוקת הפסוקים
רבי חסידי אמר פעם, אלומו״ת מלשון אלמות ושתיקה, השתיקה של האחים היו משתחווים לשתיקה של יוסף
הפרשה הזו כל כך של יוסף שרק השם שלו נזכר בתחלת הספור, כל השאר נהיים אביו ואחיו
תביא
מעניין
“אחר הדברים האלה” פעמיים בפרשה זו, ותשא אשת אדניו, וחטאו משקה מלך מצרים,
מעניין מאד שכולנו מכירים הביטוי אבל זה נורא נדיר בתורה
בספר בראשית היה לפנינו פעמיים אצל אברהם, היה דבר ה׳ במחזה, ואצל העקידה
ואחרי העקידה, הגד לאברהם לאמר
וכאן ביוסף ב׳ אלה ושלישי, אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף אביך חולה
וזהו! בכל התורה כולה
יש בנך עוד 6 פעמים סך הכל (כמו שיש 6 בתורה)
נראה שאין בכלל סיפורים שצריך לפרש את ההמשך שלהם חוץ מאלה, ממש מעניין אותי
עוד ביטוי קשור לזה בפרשה זה ‘בעת ההוא׳, וירד יהודה
(במובן הזה של לספר איך דבר מה קרה סמוך לדבר אחר זה ממש ביטוי של ‘הסופר של ההיסטוריה הדוטורמינסטית׳,, לכל אורך הסיפור מדברים עד ד סוף מלכים זה משמש ככה. יש בשאר נביאים גם אבל לא במשמעות זאת אלא סתם כמו ‘בעת ההוא אחפש את ירושלים וכו׳
המעשה של יוסף ממש נפלא כיצד אותו דבר קורה כל הזמן, הוא ממש איש שנועד למלוך ולא יעזור כלום, אביו מבין אחיו מבינים רק שונאים פוטיפר מבין אשתו מבינה שר בית הסהר מביו המשקים והאופים מבינים פרעה מבין אין מה לעשות
📎 (file attached)
Friday, December 13, 2024 • י״ב כסלו תשפ״ה
📎 (file attached)
📎 (file attached)
המבנה של פרשיות יעקב
זה יוצר מעגל מאד יפה
בהתחלה הוא יוצא מבית יצחק ועשיו מתחתן
בסוף הוא חוזר ליצחק ועשו יש לו תולדות
הדבר השני (שהוא בעצם פרשת יעקב הראשון כי מה שלפני הוא עוד יצחק ומה שאחרי הוא עשיו) שהוא פוגש את בית אל בדרך, ולשם הוא חוזר בסוף
ותמיד בדרך יש לו סיפורים, בדרך ללבן ב׳ סיפורים בית אל והרועים. בדרך חזרה ב׳ סיפורים עם מבנה דומה עם לבן ועם עשיו
בסוף של שניהם כתוב איך הם פונים כל אחד לדרכו ויעקב קורא שם מקום
שזה סוג של תיאור יצירת גבולות הארץ המזרחיים, מצד ארם בצפון (איפה שישראל השבוע נכנסה בערך נראה לי המקום שנשבע יעקב ללבן), ומצד אדום בדרום
ולכן שם הוא מייסד את ערי הגבול, מחניים וסוכות
הסיבוכים עם שכם ומיתת רחל ובלהה זה כבר לא חלק מהסיפור הזה הם כבר בעיות של ישיבת הארץ בעצם, אבל בטח גם הוא סיפור כיבוש שכם וכן יצירת עוד ציונים בדרך מצבת קבורת רחל וקבורת דבורה, והסבר למה ראובן לא הבכור
אחר שרחל מתה אין סיבה כאילו שיוסף יהיה הבכור כי הוא היה החשוב בגלל אהבת אמו, אז מצאו את הבעיה של ראובן..
הפרשה הבאה וישב כבר מתחיל בשלב בא אחר שיעקב כבר גר בארץ כנען כמו פתיחתו,
ולכן פה מסדרי הפרשיות כיוונו יפה כי ויצא וישלח זה המעגל של יעקב בדיוק
ולכן צריך לחלק מפגש עשיו ויעקב יותר כי זה אותו דבר
ולכן מה שחכמים אמרו שיעקב ועשו לא באמת השלימו ויש עדיין איזה איום בסוף עד אבוא שעירה הוא מאד צודק
אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֙עַ֙
עשיו רואה נשים וילדים, יעקב עונה רק על הילדים
זה רמז, הלו מי אתה חושב שהנשים, בטח לא עבורך…
כאילו, כבר חשב ששלח לו מחנה של צאן למתנה אולי רוצה לתת גם כמה נשים מתנה..
אז יעקב התעלם
זה מופת של דיפלומטיה יעקב
בסוף עשיו אומר אשלח אתך מהעם… אומר יעקב מה במה אנחנו ראויים לכבוד כזה…
זה כמו היהודי שבא אליו הרוסי לגייס אותו לצבא אז אומר מה אני יהודי מלוכלך לא ראוי לשרת בצבא הצאר הנכבד
לראות בבנות הארץ זה בטח כינוי הכוונה בני הארץ, או הכוונה הלכו עם בנות הארץ לעשות מה שבנות עושות..
בסדר אבל זה בא עם הבטחה שלא יפלשו זה לזה…אצל עשו אין את זה
כשיהיה סופי 😀
נראה לי כן היו מלחמות עם ארם? דוד? אחאב?
אני עובד
📄 ../media/מקרא מסודר וישלח תשפה עם הפטרה.pdf
📎 (file attached)
לא סופי 😀
זה התירוץ של המדרש
רש״י מנסח יותר ברור:
המצאתי פשט
שיעור הכתוב : יוסף בן שבע עשרה שנה, והוא נער. היה רועה את אחיו, את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, בצאן.
עשו כמו דוד לא רועה רק לוקח פרוטקשן מן הרועים..
כלומר דוד בשלב שני
‘כתונת׳ יש רק אצל אדם ויוסף והכהנים׳, בתורה
‘כתונת פסים׳ יש רק ליוסף ותמר..
לא תמר של יהודה תמר של אמנון..
מה הכתונת עושה פה שנדב ואביהו מת
זה גם רמז
זה נכון שגם לתמר היה כזה אבל סך הכל זה לא נראה בגד מגדרי
וגם לאהובה של שה”
שה״ש
📎 (file attached)
נשמע לי מיהל מדי שכיחה
ברור כאילו שמדבר פה על אב ואח.. זה לא חידוש
אבל שהכתונת הוא הכוכב זה חידוש
פירוש מעניין
זה הגיוני שזה בגד של אנשים שלא צריכים לעבוד אז יש להם ארוכים
אולי לא לבש כשהיה רועה רק הלך לראות
אני צריך להמציא תיאוריה על זה, כי בסוף יוסף לא אוהב רועים כמו במצרים, ככה נראה לי…
נו לכן הוא תעה.. היה נראה כזה בחור ישיבה עם הכובע שלו באמצע השדה
לכן זה עיצבן את האחים
כל האבות מתחתנים ובקושי בקושי נשותיהם מתעברות
יש לאחים איזה מוסר מעניין, יד אל תשלחו בו, ידינו אל תהי בו, משהו שפחדו לעשות דבר בידיים יותר טוב להרוג בגרמא או לא לדעת בדיוק מה קורה
ויש להם תמיד מין הפתעה שמשהו שהם גרמו באמת פעל משהו, כזה ראובן, אה הילד איננו ואני אנה אני בא
כן מה בדיוק צפית,יפה שהיה לך תכנית להשיבו אל אביו, אבל ברצינות,
הילד – איננו
ואני – אנה אני בא
זה ביטוי נהדר
הוא אבוד כמו יוסף
באמת לא ברור מה ראובן נבהל שיוסף לא בבור, אם הענין שהוא הלך כאשר מכרו אותו אז ממש עיקר חסר מן הספר לא מתאים לתורה לא לספר קטע עיקרי שמאפשר את כל הסיפור
זה עושה רושם שרשבם צודק שהאחים לא מכרו אותו
וירא שם יהודה, איפה? בעדולם?
מסתמא יהודה אמר יחכה שיגדל שלה ויבין לא לשחת זרעו
או שזה היה דחיה, כמו הדחיה של ראובן, אבל לא כתוב
או שזה הפשט כי אמר פן ימות, אז המציא לה תירוץ הגיוני
בטח יש ביקורת, בהתחלה כל העצה של יהודה לא היה כתוב ואז זה הגיוני. רק אחר כך חסיד של יהודה הרגיש צורך להכניס אותו שהוא האחראי לסיפור..
בקיצור גם לא פתרון..
אבל מה יהיה, הרשבם כן מתאים מילולית למסופר כאן גם אם הסיפור לא כזה הגיוני לפעמים קורים דברים כאלה..
📎 (file attached)
📎 (file attached)
רק אם הוא חושב שמדנים סתם גנבו את יוסף
לא בטוח, זה הכל פלפולים מדאי.
עדיין צריכים להמציא שיוסף לא נמכר על ידי האחים, כלומר הפתרון של החלוקה הוא אותו פתרון של רשבם
רק שמשמיטים הדיבור של יהודה שכאילו יעזור
כמו שאמרתי
משהו אחד שלגבי הקושיא שיוסף אמר מכרתם אותי הוא מביא שיוסף גם אמר גונבתי מארץ העברים
אז זה לשיטתם
טוב שיהיה
אבל לכל הדעות היה בור
אה לפי השחור פה רק רצו לזרוק אותו לבור ואז החליטו למכור אותו
לא יודע אמורים להאמין לכל החלוקה הזו? בשביל לעשות סיפורים קוהירנטיים? אם קבלה נקבל…
אפשר לריב גם אם היה סיפור אחד…
על כל פנים גם הסיפור הכחול פה לא מספר שראובן נעלם בינתיים, או שהתרחקו. רק שישבו לאכול לחם
זה עושה סנס בכלל אם היה חוזר בשקט בלילה
אבל פה הוא חוזר באמצע הסיפור ועוד בא בטענות לאחיו
שזה בכלל לא מובן
אולי האחיו האלה זה לא אותו האחים שרצו להרוג
📄 ../media/מקרא מסודר וישב תשפה עם הפטרה.pdf
📎 (file attached)