Friday, August 09, 2024 • ה׳ אב תשפ״ד
רעיון האסוציאציות מעניין
אבל אני לא חושב שאני מסכים…
זה נראה לי דרשה מאד מסודרת
זה לא סיכום של בראשית מהסיבה הפשוטה שהמילה התורה בספר דברים ובכלל אין כוונתה על סיפורי בראשית
זה כן סיכום על כל הסיפור של מתן תורה וכפי הנראה שעניין ציווי השופטים הוא בעצם מתן התורה
שהרי אם היו יכולים לשאול את משה כל דבר אז גם לא היה צריך את רשימת המצוות כל המצוות שעיקר המצוות או ההתחלה שלהם זה שמוע בן אחיכם וכולי זה בגלל הבעיה שמשה לא יכול לעשות הכל לבד
בדרשה הבאה בפרשת ואתחנן יש סיכום של המתן תורה מנקודת המבט של הברית שקרת השם בחורב אבל עכשיו הוא מדבר מהנקודה של ההדרכות של משה
במובן של רשימות חוקים כן
כן זה הפירוש המעניין, לא יודע לא קראתי כך,, יכול להיות
רק לי זה נראה הרבה יותר חמור ממה שאתה מציג…
זה לא זכרונות של סבא משה לפני מיתתו…
זה מעמד ייסוד החוק וכל המערכת שתשרד את מיתת משה
וניסיון שלו להגיד עכשיו כבר לא יהיה לכם ברירה תצטרכו להיות גברים
במובן אחד כל הדרשה הראשונה הארוכה זה אני צוויתי אתכם מה תעשו
אגב הלשון איכה אשא לבדי מתאים יותר לפרשת בהעלותך ששם באמת זה היה משה שאמר, ולא לפרשת יתרו. יתרו היה לו לשונות אחרים.
משא העם הזה כתוב שם
גם הרושם שלו מריבוי העם זה שם שש מאות אלף וכו׳
וככה מתאים מה שנראה כאן שהוא מדבר על ריבוי שקרה. אם זה כבר ביתרו זה מוזר הרי מהרגע הראשון שהוא דיבר איתם היו כבר ככוכבי השמים
רש״י יש לו פירוש מעניין שה׳ הבטיח לאברהם ארץ רפאים
באמת משהו מעניין שנראה שיש פה איזה קשר לסיפורי אברהם , ראיתי דעת מקרא טוען שמשנה תורה הוא כן סיכום של כל ד׳ חומשים רק כל מה שהוא צריך מספר בראשית זה ‘אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם את הארץ׳.
כן ראיתי כותבים שהוא הבריח את זה לשם כדי שישראל לא יגנבו אותו
אבל כנראה שזה קשור לזה שעמון מואב סיחון הם הכל מעורבבים בעצם
אני אוהב את הרעיון שארץ רפאים זה בעצם ארץ המתים
ושם צריך לעשות ערי מקלט כמו מקום שנתבצר לגיהנום לבני קרח, יש כל מיני מקלטים כאלה על הדרך
ומשה באמת נתקע שם ולא יודעים מה קרה לו, יש איזשהו הר ששם הוא אולי עדיין נמצא,
אבל עכ״פ יהושע הצליח לעבור את הגיהנום ולהגיע לארץ ישראל איכשהו
לגבי זה שכתוב בפרשה שמשה לא נכנס לארץ בגלל המרגלים, שלא כתוב בשום מקום אחר ככה. אני חושב שזה נכון לפי הפירוש שלי שמי מריבה זה בעצם אותו בעיה של תלונות המדבר התמידיות, שמשה נכשל בעצמו בהם למרות שאולי רק חלקית ולא מודע וכדומה. ובאמת יש מקומות שמשמע שכל המ שנה במדבר של כולם היה בגלל מי מריבה שכך כתוב בתהילים אל תקשו לבבכם כמריבה וכו׳ ארבעים שנה וכו׳, זה הכל ביטויים לאותו בעיה
אומרים קדיש אחרי קריאת התורה ולאחרונה שאני קורא זה נראה לי תמיד קדיש על כל מיני צדיקים ודברים שמתו בפרשה, אז היום אמרתי קדיש על כל הרפאים שנתקעו שם…
אבל בכל פרשה נשאר איזה דבר תקוע שצריך עוד לתקן ולהעלות בקדיש
זה התפקיד של שמואל בנשלום…
📎 (file attached)
פסוק מוזר כמובן הרי לכאורה הוא עוד לא עשה בשעת דרשה זו…
בכלל יש משהו מוזר שמשה מדבר לכאורה על אירועים שהיו לפני כמה חדשים כאילו היו לפני זמן “בעת ההוא”
גם שהוא מדבר על משה ובני ישראל בגוף שלישי פתאום
יכולים גם להגיד שאלה הפסוקים ספציפית הם הוספות
כמו עד היום הזה
אבל יש משהו בעצם ההרצאה שנראה שמספר על דברים שקרו פעם וזה לא מסתדר עם זה שזה צריך להיות ממש סמוך אחרי האירועים
יש משמעות בפרשת דברים שבעצם הסיפור של לח שנה במדבר זה שכל הזמן ניסו אנשי המלחמה להיכנס לארץ והיו מתים במלחמה
שכן זה הפשט גם יד השם היתה בם להמם
שזה תמיד ביטוי על הפסד בקרב
והמם מהומה גדולה עד השמדם
ונשאר לנו מזה רק סיפור קטן ספציפי של המעפילים ושל הכנעני או העמלקי אחר בני אהרן
אבל כנראה שזה משהו יותר כללי פה, ולפי פרשת דברים משמע שרוב הזמן היו מסתובבים במדבר סביב גבולות הארץ ליד אדום שזה הגבול בדרום מזרח
“הדור אנשי המלחמה”
ולכן החיזוק של משה הוא הרבה יותר נצרך פה
הוא אומר דבר די מוזר בעצם, הם מתו כי לא האמינו לא היה להם אומץ… ואתם תהיה לכם…אבל זה כי השם רוצה עכשיו
הרי מה יכול להיות ראיה יותר טובה שהמרגלים צדקו מהסיפור של המעפילים
הנה כבר עשו תשובה וכן הלכו ובאמת מתו
אז משה אומר לא זה רק עניין של רצון השם
ולפני המעשה של סיחון השם אומר לו עכשיו סוף סוף תחזיר קצת את ההרתעה…
גם הציווי שלו לבני גד ובני ראובן פה לא מתואר כפרטי אליהם
אולי המחשבה שבעצם העיקר זה עבר הירדן….
ושבתם איש לירושתו..
אבל כתוב פה גם “וירשו גם הם ” על העבר המערבי…
אני חושב שהכי טוב שנחשוב שהמילים הללו נוספו אחר כך
וזה נרגש קצת מהסגנון פה שיוצא מן הנרטיב
כמו אולי גם כל ההערות על השמות השונים, שצריכים להם אחר שהשמות השתנו
מעניין צ״ע
יהושע באמת מצטט פה ..
כן השלב א וב גם צריכים הסבר
אני לא בטוח שאני מסכים כי נראה לי שגם שאר התורה זה סגנון של דברים בעל פה…
הרי גם הספרות הכהנית מאד מאד חזרתית…רק יש לו דרך שונה לעשות את זה
כן הוא מתכוון על כל מיני משפטים שיש להם ריבוי של שמות תואר לאותו דבר
הגדול הגבור והנורא…
נאום יכול להיות כתוב מסודר הנקודה הוא שאני חושב שאם זה כתב לכתחילה אפשר לוותר על קישוט מהסוג הזה, אפשר להגיד שזה נועד לקריאה בבית כנסת וכו׳, לאו דווקא שזה היה מתחילה נאום. רק יש לי תחושה שהרבה דברים זה צלצול שעובד הרבה יותר טוב בשמע מאשר בכתב (כמו רוב השירה בעצם )
סגנון רטורי, לא יודע
ספרות הנבואה לא מציגה את עצמה לרוב כנאומים
למרות שאפשר שכן היו מבצעים
אולי כן? דברי ירמיהו = הדרשות של ירמיהוץ
?
חיפשתי וירמיהו אומר הכי הרבה פעמים המילה “דברים”… הוא היה באמת מספר דברים…
אבל אני לא בטוח אם זה בכלל נכון שבדיבור עושה יותר סנס להגיד למשל ‘הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׳, שזה 7-8 מילים יתר על הנצרך..
או כל הפעמים שהוא אומר ‘הארץ אשר נשבע לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׳, משהו כזה
זה לא שהשומעים פחות יודעים מי זה אבותיכם מאשר הקוראים או משהו כזה
בתחילת ואתחנן –
ראיתי עוד המצאה
ובאמת הסיבה שאין כובשים עמון ומואב זה שיש להם אל אחר למשל כמוש כמו שכתוב מפורש בפרשת בלעם.. רק פה הם רפאים שהם האלים המתים וזה טעם ‘אבדת עם כמוש׳, זה אומר בעצם כמוש אבד ועכשיו הוא בארץ רפאים.. וזה היה קשה למשה להכניע את עוג מלך הבשן, על פעור הוא כבר לא הצליח ולכן מי שנגע בו הושמד
📎 (file attached)
חבל שלא המציאו עוד את ש׳ הזיקה היו יכולים לקצר הרבה..
כל הדרשות בפרשת ואתחנן עד ‘וזאת התורה׳ הם המשך של הדרשה ראשונה רק שנראה שנוסף באמצע הפרשה של כי תוליד בנים, ואז יבדיל משה מראה לנו שפה נגמר הדרשה ועובר לסיפור פרוזה של מה היה באותו תקופה. ואז מתחיל שוב הספר..
בעצם מן ‘ומי גוי גדול׳ אפשר לדלג עד ‘כי שאל נא׳, שזה תשלום אותו ענין, כי ‘רק׳ זה מילה שמשמעותה מעין מאמר מוסגר.
וזה מכניס אזהרה יותר כללית על עבודה זרה, גם כל מיני פסלים. בעוד הדרשה המקורית כאילו מאד מקומית ומודאגת רק מבעל פעור
גם הוא מדבר פתאום על היום שעמד בחורב, שזה נראה שייך לדרשה הבאה, בכל הסיפור של פרשת דברים לא נראה שהמעמד בחורב היה חשוב בכלל
אפילו לא כתוב שהשם ציוה לו לצוות אותם את המצוות שזה ממש מוזר
‘ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׳, זהו
וגם פה עד שמגיע לזה זה הכל ‘התורה אשר אנכי נותן לפניכם׳
‘אשר אנכי מלמד אתכם לעשות׳
והוא אומר אלהים קרוב אלינו בכל קראנו, לא בזה שנתן לנו התורה. אחר כך אומר השמע עם קול אלהים מדבר, זה שייך לכל קראנו אליו?
ויקי טוען באמת שפעור שייך לעולם המוות
זה בכלל לא רחוק מהפירוש של חזל כי זה מוות שבגוף
זה למעשה מפורש בתהלים “וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים.”
זה ממש הסיבה שמשה דרש את הצוואה שלו מול בית פעור
ולכן׳ ואתם הדבקים ביי – חיים.
זה ‘דבק׳ לאפוקי ‘ויצמד׳ לבעל פעור
📎 (file attached)
פרק ד פסוק כא – כב, זה חייב להיות טעות שנעתק במקום הלא נכון ממש לא נכנס לפה
אחר שסייפ בפרשה אחת ‘כי ה׳ אל קנא, הוסיף עוד פרשה וסיים ב׳ ‘כי אל רחום׳
לגבי איכה פרק ג׳ – הפסוקים של אותו אות יש להם קשר זה לזה, כמו פסוק אחד נגיד? או שאין לחשוב כך?
אז בקיצור התשובה שלא
אתה יודע למה יש פרשה סתומה אחרי כל פסוק באיכה?
אבל לא עושים ככה בשאר השירים
טוב..
פרשת השבוע וקריאת ט״ב –
זה שהשם זוכר לפקוד עון על רבעים זה יכולת אלוהי בני אדם אחרי בני בנים זה כבר לא…
בעצם לפעמים דור רביעי זה באמת נחשב כבר אחר כך, דור רביעי ישובו הנה
הענין של מעברי דורות מאד חשוב במקרא לא יודע למה לא ידעתי עד היום
כמו שמישהו אמר שהמדע מתקדם רק על ידי לויות.. נראה שהמקרא סובר ככה על עם ישראל..
אין מה לעשות עם דור המדבר הם ימותו יקום דור חדש אולי איתם נוכל
וכן הלאה
איכה הראשונה היא תמיהה על ציון העיר שישבה בדד, איכה השניה היא תמיהה על בעלה אדני אשר עשה כן לבת ציון. איכה זו השלישית היא תמיהה על בני ציון, איכה הועם זהבם. הרי לנו איש ואשה ובניהם, ועל שלשתם קינת איכה. (אני הגבר אומר האיש הנודד ממקומו, וזכור אומרים הבנים המתרחקים ממקומם בוכים יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות. רק ציון העיר עצמה לא זזה ממקומה והיא בודדת מבעלה ומבניה וממקומה אומרת, ולכן ישנם חמש קינות ולא שש).
חשבתי שמפורש בה שהם כבר במדבר או איפשהו רחוק
מצרים אשור, אפשר שזה גם בעיר כן
הר ציון ששמם, אבל הכסא של ה׳ הוא לעולם
כלומר כסאו הוא לא הר ציון
לא יודע, אני רק רואה מה כתוב
הם גם לא מבקשים שיבנה את ביתו.. רק שישיב אותם
בכלל זה לא הבית שלו זה הבית שלנו, לא יודע מי המציא שזה הבית שלו
בית “קדשנו” “ותפארתנו”
DOC-20240814-WA0020.
📎 (file attached)
Saturday, August 23, 2025 • כ״ט אב תשפ״ה
אני מתרשם שהמילה ‘תורה׳ פה משמעותו כמעט תמיד הוראה פרטית ואילו לאורף ספר המצוות דווקא ‘מצוה׳ משמעותו ‘התורה הכללית׳
יש לי מחשבת כפירה חדשה, מעניין אם מישהו כבר חשב ככה, יש שאלה על משנה תורה על החזרות שלו וכו׳. אבל שאלה יותר ברורה הוא שאפשר לראות שהסגנון ואוצר המילים של משנה תורה שונה משאר החומשים ואפשר לראות לפעמים איך כותב ממש אותו דבר רק לפי הסגנון שלו.
וכמו שאנחנו מכירים בכל הצדיקים שהיו להם כותבים שיש מהדורות שונות של אותו התורה ועם שינויים כפי סגנון והדגשת הכותבים
כמובן נשאר השאלה על סימני איחור וכו׳, אבל נו אפשר לדון כל שלב בפני עצמו, זה שהעריכה הסופית של המסגרת מאוחרת לא סותר מה שאני אומר
נראה שחזל מייחסים למשה את הלהיות התלמיד הזה שכותב מה השם אומר ..
אולי התירוץ המסורתי שזה פשוט הסגנון של דרשה בעל פה, כפי שספר דברים ממסגר את עצמו
אם כי גם בשאר החומשים יש דרשות וצ׳ע על פרשיות המצוות שם
כן אולי כל הדרשות שייכות לחומש דברים
אבל זה לא כל כך יעזור לי כי קצת מאותם הדרשות לכאורה כתובים כבר בספר שמות במדבר ולא בסגנון של דברים כ״כ. אבל צ״ע
אה ואז חוזרים לתלמידים השונים
ועכשיו צריך לגלות מי היו הכותבים השונים
צריך לקנות את החומש של אבי 🙂
לא, אני מתכוון מה השמות של התלמידים של משה ..
זה בטח רמוז במפורש איפשהו
וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים
זה נכון, אבל נשמע לי מוזר מה שאמרת שגם במחקר לא עסקו בשינויי הסגנון האלה. זה הלחם והמים של החוקרים הדיאכרוניים…
התכוונתי האפלגוטיקנים על המחקר פחות או יותר מתעלמים משינויי סגנון
אולי כדאי להסביר, יש כל מיני תירוצים או התעלמויות לרעיונות של מקורות שונים וכו׳
אנחנו לא בכל הנושא של אפיקורס כן או לא אנחנו סתם מנסים ללמוד ולהבין
אני לא יודע למשל מה הבעיה לחשוב שספר דברים מדבר במצב שהשמטת השדות לא כל כך רלבנטי זה לא כזה עוזר לעניים אז הוא אומר במקום זה העיקר שמיטת כספים זה מאד הגיוני, לא שאני יודע בטוח שזה הפשט אבל זה הגיוני מאד, אם מצרפים שבכלל הוא מחליף דברים יותר ממשיים עם כסף ולא רק במקרה הזה
יכול להיות שעדיין צריך לעשות שמיטת קרקעות לא יודע,
ובפרט שגם שמיטת כספים ביטלו חכמים.. אז מה נשאר
אה עשו במקום זה סתם צדקה כמו שדיברו פה אוקיי
בפועל השמיטה שעושים בזמננו הוא סתם חוכא וטלולא אין לי מושג למה האורתודוקסים חושבים שזה חשוב, זה לא עוזר לאף אחד
אז באמת החכמים יותר אמרו נעשה היתר מכירה ונבטל את זה עם טריק כזה
נו אז בסך הכל אני צריך ליישב איזה פנאטים מוזרים, לא הקושיא הראשונה עליהם..
היה צריך להמציא שמיטות מסוג חדש,
אני יודע למשל מי שנזרק מבית מדרש כל שמיטה להחזיר אותו..
אבל מה האפיקורסית הגדולה בזה…למה שלא יהיה כך, זה דווקא הגיוני,
אה עניינים של נצחיות התורה, לא יודע זה שייך למחלקת אמונות ודעות, כאן אנחנו במחלקת להבין פירוש החומש
יש הרבה העכרער זאכן ובס״ד נבין את כולם עם המאמץ וההכנה הראויה
אני בעד מסתורין זה קצת מדי פשוט מה שהצדיק הנזכר אומר ואין כאן מקום להאריך..
שכחתי לציין פה בפרשת עקב כולם מפרשים את הפסוקים לא כארץ מצרים כוו׳ שארץ יותר יותר טוב בגלל שזה יותר גרוע.. כאילו לא עולה לבד צריך להתפלל וזה עיני ה׳ אלהיך
שצריכים לתפלה וזה לא אוטומטי כביכול, נו התורות על הנחש עפר לחמו וכו׳
שלא צריך להתפלל
אני נגד זה, ר׳ נחמן אמר עדיף שיהיה ליהודי פרנסה מסודרת בלי דאגות, ואת המאמץ שהוא משקיע בעבודה על בטחון שלא ידוע ממתי יבוא הלחם למחר שישקיע בדברים אחרים של עבודת השם…
אבל הפשט שברגליים צריך לרוץ וללכת, זה בדיוק הגן ירק שכנראה הוא סוג גן שצריך להשקות בידיים, כמו שנראה לי רואים עוד במשנה
ירק ‘גדל על כל מים׳
ובדיני חול המועד וכו׳ כל מיני היתרים להשקות ירק כי זה דבר אבד, משא״כ תבואה או אילן
עיני השם זה פשוט שהוא דואג לה, שעושה עבורך ואתה לא צריך כזה לטרוח, ככה לפחות רשי הבין…
זה נכון שיש עונש שימנע את המטר, אבל אפשר לחשוב שבארץ מצרים אין לו מספיק עונשים להביא.. עשר מכות מצלצל משהו….זה הרי כל הפרשה שלא ישים בך המחלה ששם במצרים, אין מקום שאפשר להתחמק שם מההשגחה לפי התורה…
כל התורה הזו זה נראה לי הראשונים שהיה קשה להם שאין באמת השגחה אז המציאו שזה מיוחד לארץ ישראל, לא נראה לי רעיון מקורי בתורה וחכמים
(למשל אלטר ראיתי הרבה פעמים לועג לחלוקה למקורות זה נראה לו הורס כל מיני juxtapositions יפים ללא סיבה…)
אבל יש קושיא למשל אם המבנה בנוי מתפירה של שני מקורות שונים אז לפי תזת המקורות זה לא פשט? רק עונים זה העורך עשה, זה מדי חלש. ובאמת יש דתיים שאומרים זה ראיה שזה אחדותי
ואולי באמת זה לא מכריע כלל, למשל אם פרשת המבול יש לו מבנה קונצנטרי זה לא קשור לשאלה אם זה תפור, כי נגיד יש 2 סיפורים אז העורך תחילה חילק לפי החטיבות ואז שם את הקטע מכל מקור נפרד במקום שלו במבנה
אז כל המחלקים למקורות פשוט אומרים שהחצי השני תפור ממקור ההויה.. באמת זה דחוק אבל לא יודע מה הראיה שזה המשך
זה תלוי קצת אם היו פסוקים לפני… אנחנו מוטים שקוראים לפי פסוקים אז מוזר שיש חצי פסוק
📎 (file attached)
📎 (file attached)
בכל מקרה יש מסתמא עוד מקומות שזה בעייתי אבל נו אין שיטה שאין בה דוחקים..
כלומר, שיכול להיות שהיה מקורות אבל לא ברמה שיהיה אפשר לנו לפרש ולהבין מה שיטת כל מקור ואיך כל אחד מהם קוהירנטי בפני עצמו?
וכל התיאורים המסובכים של המבנים כוו׳ הם פירושים על העורך הקדוש ולא על משה או מי שהוא?