אודות
תרומה / חברות

נחמיה ט – דברים מקבוצת הדיון

Tuesday, April 10, 2018 • כ״ה ניסן תשע״ח

The secret is not photographing yourself half naked on he beach to the whole world…


Still interesting…

Monday, May 26, 2025 • כ״ח אייר תשפ״ה

למה? תרומות ומעשרות וכו׳ זה ההל דברים מפורשים


נראה לי השאלה הוא אם באמת אמורים לקרוא את ההלכה שבתורה בכזה צמצום

לי היה נראה הפשטות שלא

ויש לי ראיה שכבר במקרא אין שום מקום שקוראים אותם בכזה צמצום

הרי המטרה במתנות כהונה ברורה לכל


למה לא לחשוב שהכוונה בכללי שנדאג לעבודה ולכהנים, שזה הכל היכי תימצי לזה

אנו מדברים לפי הפשט ..

בגמרא קוראים את ההלכה בצורה יחסית קשוחה ואז יש כל מיני חילוקים דאורייתא דרבנן וכו׳

אבל זה לא נראה לי הפשט הפשוט

האמת אפילו בגמרא אני לא בטוח שזה הפשט …

הסברא הוא הרי להיפך, ויש אפילו ראיות מן הכתוב… אז למה צריכים לדחוק ..

איך שאני הבנתי, יש הסכמה כללית לשמור את התורה אבל אז מפורטים כל הדברים שיהיו רלוונטים באותו זמן בגלל שהיו חלשים או שהיו צריכים חיזוק.

מה

האופן הזה של להגיד באופן כללי לשמור את התורה ואז לפרט את הדברים הצריכים חיזוק הוא כבר בתורה עצמה כמו שקראנו עכשיו בסוף ויקרא כתוב ללכת בחוקותיי באופן כללי ואז מפורטים פחות או יותר הדברים המפורטים פה שהם שבת מקדש ושמיטה ונחמיה מבין במקדש את ההדאגה הכללית למקדש זה מתנות כהונה והשקל וכולי ואנחנו רואים את זה באמת כבר 20 קודמים כמו אצל יוידה הכהן שקראת ברית לשמור את התורה ולתת שקלים למקדש ואנחנו רואים לאורך כל ההיסטוריה במלכים שכאשר מתרשלים בעבודת השם הכוונה היא מתרשלים בתיקון המקדש וכולי

ולפי זה אני מבין שההדגשות פה כמו לשאת מסע בשבת הם פשוט הדברים שהיו רפואיים באותו זמן בגלל עמי הארץ היו באים למכור בשבת והיה מובן בפשטות שזה לא נכלל בשמירת שבת זה לא הוא לא היה צריך להוכיח בשולחן ערוך שזה בדיוק מלאכה או משהו כזה


למה הרי הפשט שזה היה התבואה שהיו עוסקים בה באותו זמן התורה ואם יש תבואה אחרת בוודאי מצווה לתת גם ממנה


יש באמת בתורה גם ביכורים מהפירות ובפסוקים במשפטים כתוב ביכורי כל אשר בארצך וגם בדברים


צריך לבדוק את הפרטים אבל מן הסתם אני מניח שהשתנה משהו במציאות שהוציכו לזה או משהו


זה שבימינו המקדש היה צריך לכאורה להתקיים רק מרווחי ענף החקלאות ולא משום מסחר אחר, שככה נראה לי מבינים האורתודוקסים, נראה לי הזוי.

ונחמיה הוא איתי…


אני לא בטוח מה אנחנו מתווכחים לקרוא לזה מדרש או לא אני חושב שזה קריאה נורמלית בכל חוק כן אתה יכול לקרוא לזה מדרש הלכה אבל בדרך כלל שומרים מדרש הלכה מתכוונים כביכול שהתורה לא התכוונה לזה זה רק איזה שהוא פטנט או משהו כזה

ואני טוען שהחלוקה הזאת בין הפשט למדרש היא רק נכונה אם לכתחילה אנחנו קוראים את הפשט בצורה קצת מילולית אוטיסטית מדי


זה הרי לא רק מחלוקת בתורה זה גם מחלוקת אסכולות פרשנות המשפט הכללי ובאמת הצד שלי צודק גם שם….


גם אין עדויות לקריאה מילולית של החוקים עד אז..


שמישהו אמר מה פתאום לתת תרומה מהביטקוין כתוב רק דגן?


זה הרי הפוך זה פשט מתבקש נורמלי שההלכה הפכה למשהו דקדקני כזה


נכון אבל רואים שלא קראו באופן מדודקד


האמת צריך לדייק

פעם שמעתי מ תורות שלימות על מה כתוב פה שהוא כתוב בתורה ומה לא

אבל למה אתה קורא לפשט של לא יומתו אבות התפתחות? הפשט של עדות הוא התפתחות…


אה

אבל זה באמת מדרש מסוג אחר

אנחנו מערבבים בין מדרשים מרחיבים את הדין או מחילים למקרים אחרים, ובין מדרשים שהם בבירור כמו סתם שימוש בלשון ללא קשר להקשר וכו׳


אני מדבר רק על הראשון השני אני מסכים שזה צריך ביאור אחר…


אז פה יש לנו לכאורה רק הסוג הראשון


צריך עיון

זה בדיוק החקירות של ראשוני התנאים איך לקרוא כלל ופרט כולל וכו


סברו שזה עניין הנתון לשיקול הדעת לפי המצב, ואיו לנו ראיה שעזרא סבר אחרת… סבר שהמצב שלו זה אסור

זה נראה לי פשוט שלהתעקש על זרע ביולוגי של ז עמים דווקא זה שטות, יש הרי איזשהו מובן לזה

..

זה באמת עוד מהלך שנראה לי

למשל מתנות כהונה מסתמא זה זכות של הכהנים, לא איזה מצוה ריטואלית…

ולכן גם זכותם לקבוע להוסיף או לחסר או לשנות לפי הצורך וכו׳