Monday, December 06, 2021 • ב׳ טבת תשפ״ב
מה קשה
מעניין שהרוח לובשת אותו
מה הפירוש שהוא נעשה לבוש לרוח? שהרוח נכנס בקרבו. או להיפך שהרוח מלביש אותו?
למעשה הסיפורים בהתחלה על דוד נראים פה שייכים לדברי הימים, בעיקר לזכור שמות הגיבורים מי כל אחד, זה הכל כדי שנכדים שלהם בזמן מאוחר יתגאו איתם.. לא כמו בשמואל שפשוט מספר הסיפור
מה רע בפירוש חכמים שהיו יששכר מקדשים שנים וחדשים וכו׳? נשמע גם דבר טוב וחשוב צריכים הרי לדעת מתי פסח וכדומה
לא באמת מובן מה כל כך התאווה. אבל זה סיפור מאד יפה על ההנהגה של דוד. לפעמים הרבי אומר בא לי עכשיו זה הוא לא מתכוון כל כך ברצינות לא צריך להיות שוונץ וללכת להסתכן עבור זה.. הוא לימד אותם היטב מתי לקחת את המלך ברצינות ומתי לא.
כבר הארכתי פעם אחרת אולי בשמואל לא זוכר, שדוד בזה שהוא לא הסכים לזה עצר את ההנהגה הזאת. זה לא טוב היראה הזו לכל דבר יש שיעור. ובכלל דוד הביא הנגה של שמחה ושחוק לפני ה׳, לא כמו מיכל שהיתה עם ההנהגה הישנה שהכל צריך להיות רציני יראת כבוד. לכן באמת הגיע לה כמידתה. דוד היה חסידישער השם ימחול וכו׳ ואם הוא לא מחל אז הוא כעס עליו.
זה היה כל השיחה הזאת שלמדתי מקוגל נראה לי שהתפיסה הישנה היה כל הקרב אל משכן ה׳ ימות, גם אם ה׳ לא רוצה כביכול, זה כמו אש מסוכנת. וכל המשכן היה להגן על עצמנו מפני פחד אלהים.. רק אחרי זה היה להם תפיסה יותר מופשטת ויותר אהבה
כל הסיפור עם הארון צריך תלמוד. באמת יאשיהו גנז את הארון בכוונה. זה היה דת מסוג אחר
מסתמא יש קשר לפרץ וזרח? אבל מה תפרשו בפרק יד שהלך בבעל פרצים ואמר פרץ האלהים את אויב בידי כפרץ מים וכו׳
כשכתוב וישאל דוד באלהים מה הפירוש איך שאל?
החסידים נוהגים כאילו ה׳ חבר שלהם
לא חושב, דווקא המשוררים והכל זה סידור מאד מסודר, כאמור זה הכל כתוב פה כי כנראה עד הרבה זמן אחרי היו המשוררים מתיחסים למשוררים דפה וכו׳. כאילו הוא סידר את המקהלה מסודר
אבל הוא עושה תשובה בפעם שנית ואומר שיביאו רק הלויים את הארון
זה לא בדיוק מסתדר
מחבר דברי הימים בכלל היה ליטוואק כזה אי אפשר לסמוך עליו ככה.. ספר שמואל יותר חסידי
בפרק טז הוא אפילו מכניס בדיוק את נוסח התפלה שצריכים לומר
אני לא מבין את זה ככה פה
למה איני יודע
זה נכון לגבי שירת הים וכדומה
לא כתוב בכלל שאמרו את זה אז
וזה בכלל ליקוט פסוקי תהלים פה
ובתהלים הסדר עושה יותר סנס לכן די ברור שפה מלוקט
אולי כבר אז היו אומרים זה בשחרית וכדומה
הוא נתן את אסף להיות ראש המשוררים. זה תמיד פירוש הראש פה
למה שיהיה מנורה. גם אין שולחן. זה נראה שבכלל לא היה להם מסורת שצריכים להמשיך את המשכן. כך נראה לכל אורך הזמן. מימי יהושע ועד בנין שלמה. אפילו הטענה היה שיש לבנות לה׳ בית מסודר של אבנים לא שצריכים כל הכלים וכו׳. קרבנות הרי היו מקריבים גם בבמות וכו׳. רק מה שהיה מיוחד זה היה הארון. שאר הסדרים שנכתבו על המשכן כנראה לא חשבו שנוהג וגם שלמה המלך לא עשה בדיקו כמו שהיה במשכן. אני לא יודע אם במשכן שילה היה שולחן ומנורה וכו׳. כתוב שהיה שם מנורה אבל לאו דווקא עם ההלכות וכו׳
הארון היה משהו נפרד בלי קשר למשכן. כך נראה כבר בספר דברים מסתמא יש מבקרים שאומרים שיש מסורת שמשמיטה את המשכן ויש שיטות בחכמים שהיו שני ארונות לא נראה מסתבר. אבל העיקר שכנראה לא חשבו שהמשכן זה משהו נמשך. הארון היה הזכר הגדול שלהם לברית והיה נחשב לעיקר השראת השכינה המרכזית לא יותר מזה
סך הכל הארון צריך להיות במקום יפה ואפשר להגיד בפניו מזמורים ולהקריב קרבנות וכו׳.
אני מתכוון הארון זה הדבר היחיד שהוא יחיד לכל ישראל הרי קרבנות יכול כל אחד לעשות ולוויים יש הרבה. הארון זה יש אחד. לכן הוא מסמל את התורה היה בתוכו לוחות הברית תורה יש אחד. אבל אז העיקר בארון לא היה שיש בו התורה אלא הקדושה שבו כמו שכתוב פה אלהי ישראל יושב הכרובים. הלוחות היו מקריים לזה.
וזה שהארון נוסע הרי כבר מפורש בפרשת בהעלותך, זה היה סיפור לגמרי שונה, לא יודע בו, והיה צריך כל מיני תפילות קומה ה׳ וכו׳. וזה היה עוזר למלחמות ועושה מופתים וכו׳.
אני חושב שיאשיהו גנז אותו כי היה נראה לו אלילי מדי. על דרך שחזקיה גנז נחש הנחושת.
מה אתה רוצה משם ששלמה שינה והיה איזה הלכות שמבוארים בפסוקים. אני בכלל ממציא פה סיפורים על בסיס המקרא מה הקשר להמצאות של חכמים..
אנחנו צריכים להתקדם
נעשה פרק יז?
כתוב שם על משכן שילה משהו? לא ראיתי.
אני זוכר בשמואל יש נר אלהים במשכן שילה אבל דווקא זה לא מסתדר לפי הלכות המנורה