-
המציאות והשאלה
מזה כחודש ימים חלה עליה ניכרת בשיעור החולים בשכונות החרדיות בארה”ב, עליה שלא היתה קיימת בחודשים האחרונים מאז נחה המגיפה בין פסח לעצרת[1]. חברת הצלה והרופאים בכל השכונות פרסמו שיש להמשיך ולחדש את הזהירות הנדרשת[2].
כן פרסמו הרופאים הצעות לקראת הימים הנוראים[3], ורבנים שונים פרסמו הנחיות הלכתיות בנוגע לכך[4].
טרם ידוע אם מדובר בתחילתה של עליה גדולה יותר, ואם ישנם הבדלים בין הגל הגדול שהיה אחרי פורים, אם לאו. [ניתן לשער השערות רבות ולסבור סברות רבות לכל הצדדים. אך מתוך שאין מי שיודע לצפות את העתיד אין מי שיודע את התשובה הוודאית לכך. כפי שלמדנו בפעם הקודמת, אורכת זמן של שבועות ואולי אף חודשים מתחילת התנוצצות המחלה בקהילה ועד שמתבררים התוצאות]
ידוע שישנה חסינות מסוימת למי שכבר חלה ונתרפא. אך כמו כן ידוע שישנה אפשרות להידבקות חוזרת, טרם ידוע אם מדובר בכלל או ביוצא מן הכלל, ומה הם התנאים לכך [כמו אם ה חסינות נמשכת זמן מסוים, או שתלוי בבני אדם, או בדברים אחרים].
כולנו זוכרים כיצד לאחרי פורים אמרו הכל שאילו ידענו למפרע את שיגרום ההתקבצות בימי הפורים, שהייתה לפי ההשערה הקרובה גורם ישר למחלות ומיתות רבות אצל אחב”י, היינו סובלים את הצמצום הגדול של חגיגות הפורים ונמנעים ככל האפשר מן ההתקבצות הגדולה שהיא גורם גדול לתפוצת המחלה. כל זה שעה שלפני הפורים היו מקרי המחלה הידועים ספורים.
חייבים אנחנו לשאול אם אין אנחנו עומדים בפני שאלה זהה, בתוספת הידיעה על מה שגרמה ההתרשלות בפעם הקודמת. אכן לאף אחד אין וודאות. אבל יש וודאות שימי הימים נוראים הם זמנים מוכשרים במיוחד לתפוצת מגיפה כזו, כאשר יושבים שעות ארוכות בבתי מדרשות צפופים, ומתאספים לשמוח בשמחת החג ברוב עם הדרת מלך. מה נאמר אם יתברר שהתוצאה מכך היתה דומה לתוצאת ההתקבצות בימי הפורים.
אין לאף אחד ספק, שפיקוח נפש דוחה את כל התורה חוץ משלש חמורות, וכי אילו היתה סכנה וודאית היינו חייבים להימנע אף מתקיעת שופר דאורייתא אילו לא היה אפשר לקיים שניהם. אך במצב הספק שלנו, נבוכו הלבבות מה לעשות.
בחסדי השם אין אנחנו במצב קיצוני כל כך. אבל ראוי לשאול, האם אין זה ראוי להוסיף בזהירות, בעיקר בדברים שאין בהם הפסד גדול. עד היום לא שמעתי תירוץ על הסיבה שהעולם שלנו מזלזלים בלבישת המסכות שנהגו בה כל הציבור בכל התאספות, ולו למראית עין. ולו יהא שאין תועלתם בטוחה מה הוא מזיק חוץ מחוסר נוחות שאפשר להתגבר עליו כפי שמתגברים מיליוני גוים העובדים במקומות ציבוריים שעינינו רואות אותם כל יום לובשים מסכה רוב היום. עד היום לא שמעתי תירוץ אם ההתאספות הגדולה מכל רחבי תבל להתפלל כל אחד עם רבותיו וחבריו, שיש בדבר תוספת סכנה בוודאי, היא חשובה כל כך שאין מי שרואה לנחוץ להגבילה לשנה אחת. [וייזכרו לטובה האדמו”רים מקרלין וגור שציוו לחסידיהם לא להתאסף אצלם ממקומות רחוקים]. כל זאת חוץ מעוד הצעות רבות שאפשר להעלותם על הדעת שאינם תלויים אפילו בביטול מנהג וחומרא בעלמא, אלא בשינוי ההרגל. לא ראיתי אפילו מי שמנסה לתת דין וחשבון על זה. וצריך עיון גדול.
***
-
קורונה – קצת רציונליות
מפריע לי שאפילו בין חברי החכמים אני מוצא רק חשיבה פוליטית ולא רציונלית. זה מובן כי לחשוב ישר על נושאים מסובכים זה לא דברים פשוטים. אז רציתי לפחות לציין קצת מראי מקומות והתחלות שמאפשרים חשיבה רציונלית ולא פוליטית בלבד. אני יודע את התורות שכל החלטה היא פוליטית בהכרח אבל זה רק חצי נכון, כי זה שיש צורך לקבל החלטות פוליטיות אינו אומר שאי אפשר לדון על הראוי לעשות באופן שכלי ומנותק מפוליטיקות. ברור שמבלי השכלה על מה מדברים בכלל אי אפשר לדבר על כך בשכל, זה כמו מי שאומר שבגלל שכל ההלכה היא בסוף פוליטיקה יש לכל עם הארץ לחוות דעות בכל שאלות עגונות כמו מי שלמד את סימן י”ז באבה”ע.
ההנחה שלי הוא א) שיש כאן סוגיה רצינית ב) ושיש תקדימים רציניים שאפשר ללמוד מהם, על אף שכל פעם יש פרטים שונים. ודלא כדברי החושבים שאין מי שיודע וכו’. ג) כמו כן הנחה פשוטה שהמדע אכן מתקדם הרבה יותר בזמננו וזה מאפשר הבנה יותר טובה ודלא כטועים בזה. (רק לדוגמא, רק לפני כשלשים שנה לקח כחמש שנים מגילוי וירוס חדש עד לאפשרות של בדיקות עבורו! מה שלקח עבור קוביד כחמש שבועות). ד) שאפשר ללמוד כל דבר ממקורו ולא צריך לסמוך על שום מילה של עיתונאים ופוליטיקאים, שאפילו הטובים ביותר שבהם מטים את העובדות כרצונם.
מקורות ללימוד
אז קודם כל איך נלמד? הכל נמצא ברשת בימינו וכל אלה הם סוגיות רחבות שיש מקצועות שלימת שעוסקים בהם, אציין מה שמצאתי והצלחתי להבין מעט.
וירוסים בכלל, יש קורס של the great courses
https://www.youtube.com/watch?v=AF8RrjbLFUo&list=PLjlnbdCliaJF3V0WtQzBg9n93n_c2yFbe
יש להם גם פלייליסט במיוחד על עניינים הקשורים לקורונה
https://www.youtube.com/watch?v=seq0_n6xzik&list=PLjlnbdCliaJEOJkaz6-5LyedPjYcFjqwt
קורס יפה יותר מתקדם על וירוסים ומעודכן ודרכי חקירתם יש פה
https://www.youtube.com/watch?v=lj3NhPgOoX4&list=PLGhmZX2NKiNldpyRUBBEzNoWL0Cso1jip
האפידימולוגיה והיסטוריה של מגפות בכלל
הקדמה פשוטה לצורות המחקר האפידימולוגיים
epidemiology – a very short introduction
הקדמה פשוטה להיסטוריה של מגפות
pandemics – a very short introduction
ספרים יותר מקיפים על היסטוריה של מגפות
https://www.amazon.com/Epidemics-Pandemics-Their-Impacts-History
https://www.amazon.com/Viruses-Plagues-History-Present-Future/dp/0195327314/
קורונה – הבנתו בכלל
mit
מוסרים כעת קורס מסודר על המדע העדכני של המגפה והוא נמצא כולו פה
https://www.youtube.com/watch?v=XbIfFY_fJ_s&list=PLQP_CKXP8TdRq0OfSW5jjO2YFu9G8Iv-U
מידע מדעי ושיחות חכמות על התקדמות המדע תמידין כסדרם יש בפודקאסט הזה (ושם גם ציוני כל המקורות הנצרכים לפי הענין)
סטטיסטיקה ומעקב
הסטטסיסטיקה הכי מדויקת באינטרנט שמאפשר גם לשחק עם המספרים ולברר כרצון איש ואיש נמצא פה. יש להם גם הסברים יפים וברורים למשמעות כל המספרים.
https://ourworldindata.org/coronavirus
גם האתר של john hopkins נחשב בטופ של הדיוק למעקב המגפה
https://coronavirus.jhu.edu/map.html
contact tracing
יש קורס בקורסירה שנועד להכשרת עובדים במקצוע זה, והוא מוסר את המוסכמות ודרכי החקירה לגבי הבירור והתרחקות ממי שנגוע
https://www.coursera.org/learn/covid-19-contact-tracing
מקורות אלה אמורים להספיק לפחות שנדע מה שאנו לא יודעים ונבין כיצד לנהל שיחה אינטלקטואלית. בפוסט הבא אציין כמה הערות.
***
-
קצת הערות על רציונליות וקורונה
א) רציונליות איננה מקצוע ידיעת האמת אלא מקצוע הלימוד כיצד להתנהל במצבי ספק. שהוא פחות או יותר כל מצבי העולם הרלבנטיים להחלטות שלנו.
ב) היות רוב הדברים מסופקים מצריך דיני ספיקות. כלומר מקצוע ספיקות רציני. גם את זה אי אפשר להשאיר לאינטואיציות לא מעובדות.
ג) האינטואיציות/היוריסטיקות של רובנו גרועים מאד ביחס לדברים לא יומיומיים. עד כמה שאני רואה השיקול הכי גדול אפילו של החכמים שבינינו הוא בערך על ציר ‘אפשר להמשיך בסדר הנורמלי’ ‘אי אפשר להמשיך בסדר הנורמלי’. וזה תלוי אם משהו נשמע נוראי מספיק שיפריע את הסדר הנורמלי. זה לא גישה רציונלית אפילו אילו היה בזה משהו בעיקר כי ‘סדר נורמלי’ הוא תמיד אשליה שכולל מיליון דברים שונים למיליון אנשים שונים.
ד) [גם השיחה התורנית עד כמה שידי מגעת סובבת אך ורק על נקודה זו, אף אחד לא באמת חושב שיש פה איזה ספק אם איזה הלכה דוחה מה, על אף שיש כל מיני תמימים או רשעים שכותבים קונטרסים עם חידושי הלכה בדין ונשמרתם אם זה דין אחד או שני דינים.. אפשר לראות שמה שמניע את הכל הוא תמיד החקירה האם נורמלי או לא נורמלי]
ה) הרבה יותר קל להחליט החלטות כאשר אתה צריך לברר על ציר אחד בלבד. למשל רופא התפקיד שלו זה לוודא שכולם בריאים. התפקיד שלו אינו לחשוב על עוד דברים אז עבורו יחסית קל להמליץ תמיד על זהירות מירבית. כמעט בכל תחום המלצות רופאים יהיו לפי שורת הרפואה ולא יתחשבו עם עוד דברים, לפחות בצורה רשמית, וכך באמת ראוי להם.
ו) [זה פוליטיקה אבל צריך לזכור שבדיוק כמו שלרופא יש ציר אחד בלבד כך לפוליטיקאי מעצם הגדרתו יש ציר אחד בלבד והוא שלא יהיה אפשר להאשים אותו במשהו, ואם אפשר להרוויח שיתנו לו קרדיט עוד יותר טוב. לכן מבחינת הפוליטיקה אחת הוא אם אפשר לשכנע את הציבור שאין מתים כמו לגרום שלא ימותו. זה פשוט הלוגיקה של זה. לכן אל תתקרבו לרשות]
ז) [כמו כן ראש ישיבה בעצם יש לו ציר אחד בלבד והוא שהישיבה שלו תצליח, לשם שמים או שלא לשם שמים. עבורו תלמידים מתים הם הפרעה לזה אז וודאי שאינו רוצה את זה, אבל בפועל זה התפקיד שלו לוודא שיש לו ישיבה טובה והוא יחשוב בעיקר לפי זה]
ח) כיצד אם כן אמורים לחשוב אותם מאתנו שאין לנו תפקיד מוגדר כזה? רק בסך הכל רוצים לחיות ולא למות או להמית? באופן כללי מדברים על פונקציית הריווח המוערך לפי הסיכון. אבל פונקציות הסיכון והריווח של בני אדם אינם ניתנים לכימות רציונלי מסיבות רבות. בסך הכל אפשר לנסות לדעת מה הם באמת הסיכונים ולהחליט מה משתלם ואיזה סיכון אני מוכן לקחת.
ט) בעיית הקוארדינציה הציבורית פה עוד הרבה יותר גרועה, לפחות במדינה שאין בה מלך שמי יאמר לו מה תעשה. וכיצד בכלל אמורים להחליט על רמת הסיכון שהציבור יכול לקחת על עצמו. הכלל בפשטות הוא שציבור צריך לקחת הרבה פחות סיכונים ממה שיחידים יכולים לאפשר לעצמם. אבל על הציבור ממונים אנשים שאינם חושבים על טובת הציבור לכן אין על מי לסמוך בזה.
י) מבחינה מעשית לאותם מאתנו שאין להם יכולת להחליט עבור הציבור אפשר לענ”ד להעריך כמה הערכות פשוטות אבל אני לא רוצה כרגע לשער השערות, פעם הבאה.
***
-
הערה על הצלת הכלל מול הצלת הפרט
דיברנו כמה פעמים אודות ההבדל בין פיקוח נפש דיחיד לבין פיקוח נפש דרבים. אך חשוב להבחין בין כלל שאינו אלא צירוף של הרבה מקרים של יחידים, שממנו נובע זהירות יתירה בהוראה לרבים מסיבות סטטיסטיות. ובין כלל שהוא בא לפעול דבר שאין לו משמעות אלא לגבי הכלל ובפעולת הכלל.
כאשר מדברים אודות קורונה יש קודם כל להבחין בין הכלל לבין הפרט. לגבי שאלת הפרט הרי כל יחיד ישער בדעתו את מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת וינהג לפי זה, ואם נפגע מפאת שלקח סיכון הרי אין לו את מי להאשים אלא את עצמו. ובני אדם שונים יש להם רמות סיכון שונים שהם מוכנים לקבל, הן מטעמי רפואה והן מטעמים של אופי. אבל לגבי הכלל הרי אין הפרט יכול להחליט לחבירו את מידת הסיכון שלו ואם כן צריך ליזהר יותר כאשר מעשיו יפגעו בכלל.
אבל כאן צריך לדייק עוד מהו בעצם המשמעות של סכנה זו לכלל. האם הוא רק שכל הציבור שיש בו יחידים רבים כולו בסכנה ויש מהם שיסתכנו יותר, הרי אין זו סכנה מהותית. כי אפשר לומר כל אחד מתוך הציבור שאינו רוצה או אינו יכול לקחת יותר סיכון שיזהר בעצמו יותר. ואם הבעיה הוא שקשה יותר על היחיד הזה ליזהר בלי השתתפות הציבור, הרי זה תלוי בשאלה של ריווח מול הפסד, עד כמה יש לציבור להחמיר על עצמו בכדי להקל על היחידים. איני יודע לשים לזה גבול אבל בוודאי יש לזה גבול מסוים.
שונה הדבר כאשר מדברים על פיקוח נפש שמהותו הוא ענין של רבים. כמו לדוגמא מלחמה. אין אנו אומרים אם יסתכנו יחידים בלבד למה יש לציבור ללחום עליהם. ראשית כי המלחמה יכולה להתפשט לכלל הציבור. ושנית כי אין שום אפשרות ליחיד להגן על עצמו מפני מלחמה וזה במהותו החלטה של הציבור, ולכן אם יש סיכון מלחמה כל הציבור יוצא ללחום אפילו על יחידים. וכאשר יצליחו הציבור הרי יפעלו בכך הצלה שאי אפשר ליחיד לפעול כלל על ידי הגנה כי יבערו את סכנת האויב לגמרי מיחיד ומציבור למשך זמן.
בתחילת המגיפה היה נראה לי שיש לדמות את זה למלחמה (ומצאתי בחזון איש הגדרה זו). כי התפשטות המגיפה אפילו שתפגע ביחידים הרי זה דומה להתפשטות האויבים, ויש לציבור ליחלץ לעצור את זה בכל מאי דאפשר אפילו אם אחוזים בודדים בלבד יימצאו בסכנה ממש. במצב הנוכחי חוששני שאין מנוס מלהודות בכך שאת המלחמה הזו כבר הפסדנו. אין זה נראה שיש דרך אצלינו לעצור את התפשטות המגיפה על ידי דרכי המניעה המקובלים. אפשר להאט אותו ככל הנראה שהוא תועלת גדולה בפני עצמו אבל הוא לא ייעצר בכך. ייתכן שהיה אפשר אילו רצו והתנהגו ביותר זהירות ושיקול הדעת אבל כעת זה כבר לא מעשי.
אם כן לא נשאר משהו שהוא כמו מלחמת מצוה כבר, אבל נשאר משהו של הצלת הרבה יחידים. ובזה צריכים לשער באופן קצת שונה כי קשה כאן לבוא בדרישות אל הציבור שיחלץ למען מלחמה, ואפשר שחזר הדין לומר שמי שחושש שיזהר על עצמו. ואפילו שיזהר כל אחד על חבירו וקהילתו. אבל המערכה הכללית נדמה לי שזה אשליה לחשוב שהיא עוד אפשרית בכלל.
ודע דמכל מקום אפילו אם יוחלט הדבר שבסופו של דבר יחלה כל הראוי לחלות ולא ינצלו, דעצירת מחלה לזמן מה גם הוא דבר הדוחה את כל התורה כולה כי הלכה פסוקה שמחללים את השבת על חיי שעה. ולכן עצם זה שהמערכה הכללית הופסדה אינו משנה את שיקולי פיקו”נ כל שיש אפשרות לדחותו ולהאיטו. ולא עוד אלא שכל יום שעובר גוברים הסיכויים למציאת תרופות ולדרכי טיפול מועילים יותר כפי שיוכיח החוש. אלא שיש לדעת דזהו כבר בגדר שמירה על כל היחידים ולא על ביעור הרע הציבורי.
[1]
https://hamodia.com/2020/09/06/health-commissioner-warns-covid-spike-orthodox-communities/
https://www.jta.org/2020/09/07/health/covid-positivity-rates-spike-in-orthodox-neighborhoods-in-new-york-city-with-large-weddings-eyed-as-a-culprit
https://github.com/nychealth/coronavirus-data/blob/master/recent/recent-4-week-by-modzcta.csv
[2] Crown Heights – https://collive.com/coronavirus-update-42-time-to-restart-porch-minyanim-due-to-multiple-new-covid-cases/
https://collive.com/770-orders-to-be-masked-or-face-second-closure/
Lakewood –
[3] August 25 letter from chevra hatzala – https://hamodia.com/2020/09/06/health-commissioner-warns-covid-spike-orthodox-communities/#&gid=1&pid=7
[4]
ראה המלוקט כאן
https://www.kolcorona.com/halachot#comp-k821bcj2:~:text=High%20Holidays
ונוסף עליהם
הרב מרדכי וויליג:
https://www.torahweb.org/torah/2020/moadim/rwil_rh5781.html
וקיבצתי כאן
https://drive.google.com/drive/folders/1sJKEou28yQqOStqy_wBIna8XMHRNKjNn?usp=sharing