אז הוחל לקרוא

אז הוחל לקרוא בשם הויה.
מעט מילים יש להם עוז ואומץ כמו המילה אלוהים. מעט אנשים יש להם אומץ כמו מי שהחל לקרוא לבני אדם בעולם הזה בשם עילת העילות שאין לו שם.
לוותר על הקריאה הזו כמוה לעזוב את הרוח החזקה בעולם עבור בורות נשברים.
אמנם, בקריאה זו יש חשש לעבודת אלילים, (כפירוש רשי על הפסוק), יש חשש של לא תשא את שם הויה לשוא. יש חשש של רדיפת שררה כח ורוע באותו שם.
אבל, על בריחה מחששות לא בונים עוז רוח.
אבל, כאשר האנשים הטובים חוששים מלהשתמש בכוחות הם עוזבים את השימוש בעוצמה זו ביד בעלי זרוע.
דבר אחד קיווה משה רבינו, על דבר אחד אמר מי יתן, ביקש להצליח ולא הצליח. ‘מי יתן כל עם הויה נביאים כי יתן הויה את רוחו עליהם’.
אם בימיו הסתבך זה במנגנוני שררה, יהושע וזקנים, הרי בקשתו הנעלמת נשארה תלויה באויר, זועקת מי יתן.
היה להם לומר תן אתה.
נתן את רוח הויה עלינו, נשתמש בשמו לשמו, נזכור את החשש, ונחה עלינו רוח הויה רוח חכמה ובינה רוח גבורה רוח דעת ויראת הויה.