וירא מלאך י״י אליו בלבת אש – אמר הכתוב מתחלה וירא מלאך י״י, ואחרי כן אמר וירא י״י כי סר לראות ויקרא אליו אלהים (שמות ג׳:ד׳) , ולכן אמר ר׳ אברהם (אבן עזרא שמות פירוש ב׳ ג׳:ד׳) כי האלהים בכאן הוא המלאך הנזכר, כמו: כי ראיתי אלהים פנים אל פנים (בראשית ל״ב:ל״א) , וטעם: אנכי אלהי אביך (שמות ג׳:ו׳) , כי ידבר השליח בלשון שולחו. ואיננו נכון, כי משה גדול הנבואה לא יסתיר את פניו מן המלאך.
ורבותינו אמרו בבראשית רבה ( בראשית רבה צ״ז:ד׳ , ועיין שמות רבה ב׳:ח׳ ) מלאך זה מיכאל. רבי יוסי הארוך בכל מקום שהיו רואין אותו היו אומרים: שם רבינו הקדוש, כך כל מקום שמיכאל נראה, שם הוא כבוד השכינה. נתכונו לומר שמתחלה נראה לו מיכאל ושם כבוד השכינה, והוא לא ראה הכבוד כי לא הכין דעתו לנבואה, וכאשר כיון לבו וסר לראות נתגלה אליו מראה השכינה: ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה (שמות ג׳:ד׳) .
ועל דרך האמת: המלאך הזה הוא המלאך הגואל, שנאמר: כי שמי בקרבו (שמות כ״ג:כ״א) , הוא שאמר ליעקב: אנכי האל בית אל (בראשית ל״א:י״ג) , ובו נאמר: ויקרא אליו אלהים, אבל יקרא במדה ההיא מלאך בהנהגת העולם, וכן כתוב: ויוציאנו י״י ממצרים (דברים כ״ו:ח׳) וכתיב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ׳:ט״ז) , ונאמר ומלאך פניו הושיעם (ישעיהו ס״ג:ט׳) , כלומר מלאך שהוא פניו, כדכתיב: פני ילכו והניחותי לך (שמות ל״ג:י״ד) . והוא מה שנאמר בו: ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא (מלאכי ג׳:א׳) . ועוד תבין זה בפסוקים הבאים (רמב״ן שמות ג׳:ט׳-ט״ו) בע״ה.
והנה הסנה בוער באש – כטעם דולק, שהיה בתוך אש בוער, כמו: האבות מבערים את האש (ירמיהו ז׳:י״ח) – מדליקים, ובערו בהם אש (יחזקאל ל״ט:ט׳) .
ומדוע לא יבער הסנה – לא ישרף ויאכל, וכמוהו: כפשתים אשר בערו באש (שופטים ט״ו:י״ד) – נשרפו. וכן דעת אנקלוס שתרגם הראשון בער, והשני מתוקד. או יהיה יבער מלשון ובערת הרע מקרבך (דברים י״ז:ז׳) , והיה לאדם לבער (ישעיהו מ״ד:ט״ו) , כי דרך צחות בלשון הקדש לדבר כן: רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם (שופטים י׳:ד׳) .