ויראו את אלהי ישראל – פירש ר׳ אברהם: במראה הנבואה, כמו: ראיתי את י״י נצב על המזבח (עמוס ט׳:א׳) .
ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר – הוא שראה יחזקאל: כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א׳:כ״ו) .
וכעצם השמים לטוהר – שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר, הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על ראשי החיות (יחזקאל א׳:כ״ב) . והנה בכאן כתוב: ויראו את אלהי ישראל וגו׳, ושם כתוב: היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל (יחזקאל י׳:כ׳) , כי תפש דרך קצרה, כי היא תחת הרקיע שהוא תחת הכסא, והכל תחת השם הנכבד.
ועל דרך הפשט טעם אלהי ישראל – לומר כי זכות ישראל אביהם עמהם לזכותם במראה הזאת.
ועל דרך האמת, בעבור כי הזכיר במתן תורה וידבר אלהים (שמות כ׳:א׳) , והוא כאשר אמר: הן הראנו י״י אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש (דברים ה׳:כ׳) , באר כאן שראו אלהי ישראל, ולא אמר כאשר יאמר בכל מקום: י״י אלהי ישראל, והזכיר בהם זה לומר שהשיגו הזקנים במראה הזו יותר משאר העם שהראם על הארץ את אשו הגדולה (דברים ד׳:ל״ו) , כי היה לעם במחיצת ענן וערפל. ואנקלוס ירמוז לזה שתירגם: וחזו ית יקר אלהא דישראל, ולא תרגם: ואיתגלי להון יקרא די״י, כמנהגו במקומות אחרים.