לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – כתב רבינו שלמה: לא יהיה לך – למה נאמר, לפי שנאמר לא תעשה לך, אין לי אלא שלא יעשה, העשוי כבר מנין שלא יקיים, תלמוד לומר: לא יהיה לך. וזו באמת בריתא היא שנוייה במכילתא (מכילתא דרבי ישמעאל שמות כ׳:ב׳) . ואם כן תהיה זאת מצות לא תעשה בלבד אזהרה למקיים עבודה זרה ברשותו ואין בה מיתת בית דין, ולמה הקדים הקיום שהוא בלאו להשתחואה ועבודה שהם בכרת ומיתת בית דין.
ולפי דעתי: שאין הלכה כדברי זאת הבריתא, וכדברי יחיד היא שנויה, שכך שנו בסיפרא (ספרא ויקרא י״ט:ד׳) : ואלהי מסכה לא תעשו לכם (ויקרא י״ט:ד׳) – יכול יעשו להם אחרים, תלמוד לומר: לא לכם, אי לא לכם, יכול הן יעשו לאחרים, תלמוד לומר: לא תעשו – לא לכם ולא לאחרים. מכאן אמרו העושה עבודה זרה לעצמו עובר משום שתי אזהרות, משום לא תעשו ומשום לא לכם. רבי יוסי אומר משום שלש, משום לא תעשו ומשום לא לכם ומשום לא יהיה לך. הרי שר׳ יוסי יחיד במקום רבים, הוא האומר כי לא יהיה לך אזהרה למקיים צלמים, ולדברי תנא קמא אינו כן.
והנכון גם לפי הפשט שהוא מלשון: והיה י״י לי לאלהים (בראשית כ״ח:כ״א) , להיות לכם לאלהים (ויקרא י״א:מ״ה) – יאמר שלא יהיה לנו בלתי השם אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים, כענין שנאמר: זובח לאלהים יחרם בלתי לי״י לבדו (שמות כ״ב:י״ט) , והוא מניעה שלא יאמין באחד מהם ולא יקבלהו עליו באלוה ולא יאמר לו אלי אתה. וכן דעת אנקלוס שאמר: אלה אחרן בר מני.
ודע כי בכל המקום שיאמר הכתוב אלהים אחרים הכונה בו אחרים זולתי השם הנכבד, ויתפוס זה הלשון בקבלת אלהות או בעבודה לו, כי יאמר לא תקבלו עליכם אלוה בלתי י״י לבדו. אבל כשידבר בעשייה לא יאמר בכתוב ״אחרים״, וחלילה, אבל יאמר: אלהי מסכה לא תעשה לך (שמות ל״ד:י״ז) , ואלהי מסכה לא תעשו לכם (ויקרא י״ט:ד׳) , ויקראם כן בעבור שיעשם בכונה שיהיו אלהיו. אבל בהם אמר הכתוב: כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן (ישעיהו ל״ז:י״ט) .
והנה הזהיר בדבור הזה השני תחלה שלא נקבל עלינו אדון מכל האלהים זולתי י״י, ואחרי כן אמר: שלא נעשה פסל וכל תמונה להשתחוות להם ולא לעבדם בשום עבודה בעולם. ולכך לא אמר: ולא תשתחוה להם, כי הוא סמוך אל העשייה שמנע אותנו מהשתחוות להם. והנה כולם אזהרות מעבודה זרה, וכולן חייבי מיתות, ואין בפסוק הזה אזהרה לעושה צלמים שלא עבדם, אבל למטה יזהיר מזה: אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם (שמות כ׳:י״ט) , וכן: אלהי מסכה לא תעשה לך (שמות ל״ד:י״ז) , לא תעשו לכם אלילים (ויקרא כ״ו:א׳) .
וטעם על פני – כמו: אם לא על פניך יברכך (איוב א׳:י״א) , ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב (איוב ו׳:כ״ח) . יזהיר לא תעשה לך אלהים אחרים, כי על פני הוא, שאני מסתכל ומביט בכל עת ובכל מקום בעושין כן. הדבר העשוי בפניו של אדם והוא עומד עליו יקרא על פניו, וכן: ותעבור המנחה על פניו (בראשית ל״ב:כ״ב) , וכן: וימת נדב ואביהוא ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (במדבר ג׳:ד׳) – שהיה אהרן אביהם רואה ועומד שם, ובדברי הימים: וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם (דברי הימים א כ״ד:ב׳) . והנה אמר לא תעשה לך אלהים אחרים – שאני נמצא עמך תמיד ורואה אותך בסתר ובגלוי.
ועל דרך האמת: תבין סוד הפנים ממה שכתבנו (רמב״ן שמות ג׳:ב׳) , כי הכתוב הזכיר במעמד הזה: פנים בפנים דבר י״י עמכם (דברים ה׳:ד׳) , ותדע סוד מלת אחרים, ויבא כל הכתוב כפשוטו ומשמעו. וכן רמז אנקלוס, והוא שנאמר: לא תעשון אתי וגו׳ (שמות כ׳:י״ט) .