עזי וזמרת יה – פירש ר׳ אברהם כי מלת עזי מושכת: עזי וזמרת עזי יה. והטעם, הודה כי עוזו ותקפו אשר יזמר בו הוא השם, והוא היה ישועתו. זה אלי ואנוהו – אושיבנו בנוה, זה אלהי אבי וארוממנהו, שאספר גבורותיו. וזה ודאי פשוטו של מקרא.
אבל לא הזכיר השם שלם, והזכיר ממנו שתי האותיות בלבד, ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול אשר אמר לו: זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (שמות ג׳:ט״ו) . וכבר דרשו בפסוק (תנחומא כי תצא) : כי יד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) , נשבע הקב״ה שאין הכסא שלם ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק.
ועל דרך האמת, בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים, הוא שכתוב עליו: כי שמי בקרבו (שמות כ״ג:כ״א) , וכמו שאמר: וירא ישראל את היד הגדולה (שמות י״ד:ל״א) . כי ״היד״ ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת, והיא המקרעת הים, כמו שפירש הנביא: עורי עורי לבשי עוז (ישעיהו נ״א:ט׳) , הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (ישעיהו נ״א:י׳) , וכמו שכתבתי למעלה (רמב״ן שמות י״ד:ל״א) . בעבור כן אמר כי עזו וזמרתו השם הזה, כי ביה י״י צור עולמים (ישעיהו כ״ו:ד׳) . וכן באר: מה לך הים כי תנוס (תהלים קי״ד:ה׳) , מלפני אלוה יעקב (תהלים קי״ד:ז׳) . וכך אמרו במכילתא (מכילתא דרבי ישמעאל שמות ט״ו:ב׳) : ירדו לים שכינה עמהם, שנאמר: ויסע מלאך האלהים (שמות י״ד:י״ט) . ובאלה שמות רבה (שמות רבה ל׳:א׳) : אין עזו אלא דין, שנאמר ועוז מלך משפט אהב (תהלים צ״ט:ד׳) .
זה אלי – ואעלה אותו אל נוה עליון. אלהי אבותי, שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה ויהיה י״י שמו, כטעם: עתה ארומם עתה אנשא (ישעיהו ל״ג:י׳) . ויתכן שירמוז זה לשבע ספירות בחכמה, כמו: זה שמי לעולם וזה זכרי (שמות ג׳:ט״ו) .
ובמכילתא: אלי – עמי נהג במדת רחמים, ועם אבותי במדת הדין. ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים, שנאמר: אלי אלי למה עזבתני (תהלים כ״ב:ב׳) , אל נא רפא נא לה (במדבר י״ב:י״ג) , אל י״י ויאר לנו (תהלים קי״ח:כ״ז) . ואם כן, יאמר זה אלי, כי עמי הוא ״אל״ בזה, כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמים בדינו (מכילתא דרבי ישמעאל שמות ט״ו:ב׳) .