וטעם לכל האותות והמופתים – דבק עם: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים ל״ד:י׳) לכל האותות.
או יאמר שידעו השם פנים אל פנים באותות ובמופתים שכולם נעשו בשמו הגדול, כמו שאמר: ויוציאך בפניו בכחו הגדול (דברים ד׳:ל״ז) .
וכבר פירשתי (רמב״ן דברים י״ג:ב׳) כי האותות הם הדברים שהזהיר בהם בתחלה: למחר יהיה האות הזה (שמות ח׳:י״ט) , ויאמר על כל הדבר שיקדים הנביא לאמר כך יבא ויאתה לעתיד. והמופתים הם הדברים שיעשו בשנוי התולדות, כמטה אשר נהפך לנחש (שמות ז׳:ט׳) . והנה גם לשאר הנביאים נעשו אותות ומופתים כאליהו ואלישע שעשו מופתים רבים, אבל ההפלגה למשה רבינו בהם.
אמרו במדרש: כל הנביאים כולן היו עושין נסים על ידי תפלה, כחמה ליהושע, ובן הצרפית, ועצירת גשמים לאליהו, ובן השונמית לאלישע, אבל משה מיד היה עושה. ואין המדרש הזה ברור.
והרב אמר במורה הנבוכים (רמב״ם מו״נ ב׳:ל״ה) כי ההפלגה למשה הוא מה שאמר: לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ולעיני כל ישראל – כי היו לעיני החולקים עליו והמסכימים עמו, אבל שאר הנביאים יעשו אותם ליחידים מבני אדם, כענין שנאמר: ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע (מלכים ב ח׳:ד׳) .
ואיננו נכון בעיני, כי עצירת הגשמים לאליהו העצירה והביאה נתפרסמו מאד, וגם היה בגזרה ממנו: חי י״י אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י״ז:א׳) . [ובהמשך הענין שלש שנים נתגלה מאד ובגוים נשמע, וכתוב: אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם וגו׳ (מלכים א י״ח:י׳) . וסוף הענין ההוא מפורסם ומגולה לעיני החלקים עליו והמסכימים עמו במעמד אחד, כדכתיב: שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות (מלכים א י״ח:י״ט) .] וכן עמידת השמש ליהושע היה באמת לעיני כל ישראל, וראו אותה כל מלכי כנען הנלחמים בו והנשארים. ורבותינו (בבלי ע״ז כ״ה.) יזכירו בו שראו אותו מסוף העולם ועד סופו, והכתוב מפליג בו מאד: ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע י״י בקול איש (יהושע י׳:י״ד) . ובקיעת הירדן כקריעת ים סוף לא נעשה ליחידים, רק לכל ישראל. וכתיב בה עוד: ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר הוביש י״י את מי הירדן (יהושע ה׳:א׳) .
אבל לפי פשוטו של מקרא הכל קשור ומחובר. יאמר שלא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו השם פנים אל פנים (דברים ל״ד:י׳) ולעשות אותות ומופתים ויד חזקה ומורא גדול כמשה. ואם עשו מקצת מהם לא הגיעו לרובם, ולא למעלה הגדולה שבהם, כי לא היה כיום סיני לפניו ואחריו. וכן לא הגיעו אותות הנביאים לזמן הגדול אשר הגיע הוא עליו השלום, כי אות המן תמידי ארבעים שנה, ועמוד האש והענן גם הבאר והשלו על דעת רבותינו (בבלי תענית ט׳.) , ולכתם המדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון (דברים ח׳:ט״ו) ולא חסרו דבר.
ועל דרך האמת: יאמר כי אותותיו ומופתיו של משה היו בפנים אל פנים כאשר פירשתי (רמב״ן דברים ל״ד:י׳) .