וזאת ליהודה ויאמר – וכן אמר ליהודה: שיחיה ולא ימות, והוסיף עוד לו: שמע י״י קול יהודה. דעת ר׳ אברהם.
וזה איננו נכון על פירושנו, כי יהודה לא נתחייב בכרת הזה שיתפלל עליו כן, כאשר לא הזכיר זה בשאר השבטים, אבל הוא כפשוטו: וזאת הברכה אשר ליהודה.
ועל דרך האמת: ייחד המדה הזאת ליהודה בעבור כי להם המלחמה וממנו המלכות לעולם, והיא העזר מצריו. והוא סוד הכתוב שאמר: ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר (שמואל ב א׳:י״ח) – כי הוא הקשת הנראה בענן, שנאמר בה: זאת אות הברית (בראשית ט׳:י״ז) .
שמע י״י קול יהודה – יתפלל עליו בצאתו למלחמה כי הוא יעלה בתחלה, ולנגיד ממנו שילחם באויבי ישראל. וכן אמר יעקב: ידך בעורף אויביך (בראשית מ״ט:ח׳) . ואל עמו תביאנו – שישוב לשלום. ידיו רב לו – יהיו רב לו, שלא יצטרך לעזר אחר זולתי עזרת השם, שיענהו בתפלתו. כל הכתוב הזה כדברי אנקלוס, וכן דעת המפרשים.
ועל דעתי: עוד ירמוז למלחמתו הראשונה אל הכנעני שאמר השם יהודה יעלה בתחלה (שופטים א׳:ב׳) , ואמר: ידיו רב לו – שיקח מצריו ויכבש מהם ארצות רבות יותר מן הראוי לו בנחלתו. ירמוז שינחיל מנחלתו לשמעון אחיו, והוא שנאמר: מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם (יהושע י״ט:ט׳) . והנה הזכיר שמעון ברמז עם יהודה.