כי אשא אל שמים ידי – על דרך הפשט: ענין שבועה בכסאו. ואמר: אשא – כי כל הנשבע נושא ידו ונוגע בחפץ אשר הוא נשבע בו.
ועל דרך האמת: בעבור כי בעת הגלות השליך משמים ארץ תפארת ישראל (איכה ב׳:א׳) , יאמר שישאנה עתה בעת רצון אל השמים העליונים, והיא היד הגדולה הנלחמת לישראל. וזה טעם: ואמרתי חי אנכי לעולם – כי אני מחיה ידי החזקה בהיותי משנן ברק חרבי, וסומך אותה לאחוז במשפטן של ישראל ולהשיב נקם לצרי, כי אז יהיה השם שלם והכסא שלם. והמשכיל יבין.
והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו. הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקב״ה מאז שלקחנו לחלקו, והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר ואשר הנחילנו ארצות הגוים הגדולים והעצומים ורוב הטובה והעושר והכבוד אשר הנחילנו בה, וכי מרוב כל טובה מרדו בו לעבוד עבודה זרה, והזכירה הכעס שהיה מלפניו עליהם עד ששלח בהם בארצם דבר ורעב וחיה רעה וחרב, ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה. וידוע כי כל זה נתקיים, ויהי כן.
ואמרה השירה כי בסוף ישיב נקם לצריו, ולמשנאיו ישלם. והטעם: כי הם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב״ה, כי לא ישנאו את ישראל בעבור שעשו עבודה זרה כהם, רק בעבור שלא עשו כמעשיהם ויעבדו את הקב״ה וישמרו את מצותיו, ולא יתחתנו בהם ולא יאכלו מזבחיהם, ויבזו עבודה זרה שלהם ויבערו אותה ממקומותיהם, וכענין שאמר הכתוב: כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מ״ד:כ״ג) . אם כן, לשנאתו של הקב״ה יעשו בנו כל הרעות האלה, והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם. וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח, כי בבנין בית שני לא הרנינו גוים עמו רק לעגו עליהם: מה היהודים האמללים עושים (נחמיה ג׳:ל״ד) , והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל, וכולם משועבדים לו. ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו.
והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חמה אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה הגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין. וכך הזכירו בסיפרי (ספרי דברים ל״ב:מ״ג) : גדולה שירה זו שיש בה עכשו, ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבא, ויש בה בעולם הזה, ויש בה לעולם הבא. ולזה רמז הכתוב שאמר: ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם (דברים ל״ב:מ״ד) – הזכיר כל להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו, ואם היא קטנה בדיבור, כי ביאר להם עניניה הרבים. ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית כן היו ראוים להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה, עד הנה לא נפל דבר אחד, אף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדבר האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום.