מידי אביר יעקב – זאת היתה לו מאת הקב״ה שהוא אביר יעקב, ומשם זכה להיות רועה אבן ישראל, עיקרן של ישראל, לשון האבן הראשה (זכריה ד׳:ז׳) . לשון רבינו שלמה. מאל אביך היתה זאת לך, והוא יעזרך, ועם הקב״ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדנתך, והוא יברכך. גם זה לשונו.
ור׳ אברהם אמר כי מ״ם מאל אביך נמשך: ומאת שדי והוא יברכך.
ועל דרך האמת: הברכה הזאת דומה לברכה אשר ברך למעלה את הנערים, כי אביר יעקב הוא אלהי אמת, ולא בא בכתוב אביר אברהם או יצחק וזולתם, רק אביר יעקב, או אביר ישראל (ישעיהו א׳:כ״ד) הוא יעקב. והנה מידי אביר יעקב הגדולה והגבורה, משם, מידי אביר יעקב זאת היתה לו מאת הקב״ה שהוא אביר יעקב רועה אבן ישראל, היא האבן הראשה שהיתה לראש פינה (תהלים קי״ח:כ״ב) מאת י״י, ונקרא אבן ישראל, כמו שאמרו חכמים: כנסת ישראל. וטעם אבן – שהוא בבנין משלים הכל, וענין רועה – כי העז בגבורה מתעלה בימינו של הקב״ה, כדכתיב: וקרנים מידו לו ושם חביון עוזו (חבקוק ג׳:ד׳) – כלומר ושם בימינו חביון העז, וחביון הוא הכח המתעלה הנחבא במקום אצילותו. וזהו שנאמר: וכנה אשר נטעה ימינך (תהלים פ׳:ט״ז) .
מאל אביך – האלהים הרועה אותי (בראשית מ״ח:ט״ו) . ואת שדי ויברכך – ודעת הברכה כי מידי אביר יעקב, מן החסד שרועה אבן ישראל, ומאלהי אביו יפק רצון, ויבא עזרו, ועם שדי תהיה ברכתו. והנה הוא מבורך בשמים ובארץ, וזה טעם: ברכות אביך גברו על ברכת הורי כי הבנין שלם בו. כך העליתי הענין הזה ממדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (עיין ספר הבהיר קצ״ג:קמ״ח). והמשכיל יבין.