מעשה אבות סימן לבנים. אבל מה דין פרשיות יוסף ואחיו. לכאורה אלה הם כבר ה’בנים’ שמעשה האבות סימן אליהם.. הלא למשל אברהם ירד למצרים וזה סימן, אבל בני יעקב כבר יורדים למצרים בעצמם וזה המעשה שזה היה סימן לו..
פעם שמעתי וורט שזה הפירוש ברש”י שאומר ביקש יעקב לישב בשלוה. כי יעקב אבינו ידע שהאבות צריכים לעשות סימן על הכל עד ביאת המשיח. אז עקב אחרי מהלך הסימנים וראה שכבר הגיעו לימות המשיח, עד אבוא אל אדוני שעירה. חשב אוקיי אפשר לנוח כבר נגמר לנו העבודה של האבות. אבל אז קפץ עליו רוגזו של יוסף אמר השם נכון יפה מאד סיימת את העבודה של האבות אבל עכשיו מתחיל התקופה של הבנים והנה יוסף וכו’..
אבל האמת הוא שזה לא לגמרי נכון כי פרשיות יוסף ואחיו גם הם סימן לבנים במובן חשוב מאד. באופן כללי פרשיות אברהם יצחק ויעקב סימן למה שיקרה לבנים עם האומות אברהם עם פרעה ואבימלך ואז עם בניו ישמעאל ויצחק ויעקב עם עשו ולבן וכו’. אבל פרשיות יוסף ואחיו הם סימן למה שיקרה לבנים בינם לבין עצמם. דהיינו כמו שכבר אמרו הנביאים פירוד הממלכות של עץ יוסף ועץ יהודה וכו’.
ולכן כולם נרתעים מפרשיות אלה כי זה פוליטיקה פנימית ומתגלה שאנחנו לא הרבה יותר טובים כאשר אנחנו רבים עם אחינו מאותם הגוים שאנחנו רבים עמהם חיצונית. אז יש כל מיני פלפולים אבל עכ”פ זה באמת הסימן. אחים מוכרים את יוסף ויהודה הולך לאיזה זונה ומתברר שהיא תמר וער ואונן רעים וכו’ וכו זה הסיפורים שלנו כאשר אין לנו תירוץ לומר זה הגויים..