הושע ו – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, November 27, 2016 • כ״ו חשון תשע״ז

כמובן זה תחיית ישו ביום השלישי וזה ונחיה לפניו

ויש עוד הרבה פירושים כל אחד כפי דמיונו

נדעה נרדפה לדעת, אם כבר ידע מה הוא רודף.

חצבתי בנביאים זה ביטוי מעניין. איך האב געגראבען מיט נביאים?

זה יפה שרודפים את השם עם ברירות ופרישקייט כמו שחר אבל בסוף וחסדכם כענן בוקר.. בקיצור כמו בחור בישיבה😇

יש בעיה כזו שכפי מידת ההתחדשות של דבר כך הוא הולך מהר..

ענני בקר וטל הם יפים אבל חמקמקים

מצד שני כתוב אהיה כטל לישראל.. פה דווקא הוא כגשם ומלקוש כלומר מאוחר. הוא אומר יבוא כמו זקן כגשם סוף החורף שזה לא כזה נוצץ אבל יותר מבוסס

היה איזה בעיה באמת עם רציחות בגלעד? מה הסיפור הזה?

בשובי שבות עמי מפרש רשי

בשובי שבות עמי . בהוכיח אותם לשובב משובותם :

מעניין הדואליות של הלשון הזה

כפי שטען זלמן לייב דעת פה הוא בעיקר עבודה ולא השכלה..

מה פירוש חסד?

את יכולה לבקש משל חדש אבל המשל הזה (לצערנן).. עדיין נכון

אין באמת איפה לברוח מהטרף אלא לקוות שירפיאנו..

כאילו אם אתאיזם היתה עוזרת היה לך טענה אבל היא לא ..

תסמונת סטקהולם אפשר לצחוק עליה אבל לרוב היא הצורה ההגיונית להתנהג… חשבתי על זה

Sunday, June 21, 2020 • כ״ט סיון תש״פ

לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃

“Come, let us turn back to the LORD: He attacked, and He can heal us; He wounded, and He can bind us up.

יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃

In two days He will make us whole again; On the third day He will raise us up, And we shall be whole by His favor.

וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃

Let us pursue obedience to the LORD, And we shall become obedient. His appearance is as sure as daybreak, And He will come to us like rain, Like latter rain that refreshes the earth.”

מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃

What can I do for you, Ephraim, What can I do for you, Judah, When your goodness is like morning clouds, Like dew so early gone?

עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃

That is why I have hewn down the prophets, Have slain them with the words of My mouth: And the day that dawned [brought on] your punishment.

כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃

For I desire goodness, not sacrifice; Obedience to God, rather than burnt offerings.

וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃

But they, to a man, have transgressed the Covenant. This is where they have been false to Me:

גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃

Gilead is a city of evildoers, Tracked up with blood.

וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃

The gang of priests is Like the ambuscade of bandits Who murder on the road to Shechem, For they have encouraged depravity.

בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שעריריה [שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה] שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

In the House of Israel I have seen A horrible thing; Ephraim has fornicated there, Israel has defiled himself.

גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃ (פ)

(Even Judah has reaped a harvest of you!)

חוזר מעט לפרק ד

חטאת עמי יאכלו.. והיה כעם ככהן. הוא טוען שהכהנים שלכאורה מכפרים עוון בקרבנות בעצם יש להם ביזנס כמו שיש לכולם. הביזנס שלהם זה להגיד לך שאתה חוטא וצריך להביא חטאת ואז יש לו מה לאכול.. הוא לא רוצה שיפסיקו לחטוא כי לא יהיה לו פרנסה..

כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם.. על כן תזנינה בנותיכם.. לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה..

יש כאן הצד השני של המשל נמשל של זנות ועבודה זרה. הוא אומר בגלל שאתם זונים מתחת אלהיהם למה אתם מתפלאים שהבנות שלכם זונים. האבא הולך לזונה מטואפורית והבת נהייית זונה ממשית. למה אתם באים אלי עם טענות שהילדים שלכם נראים ככה, שאעניש אותם,הרי אתם עושים אותו דבר כלפי.

צריך להבין היחס הזה

אם זונה אתה ישראל אל יאשם יהודה.. זה קריאה לאנשי יהודה שלא יתחברו עם ישראל כי אם הם זונים, הנח להם, אתם לא צריכים לחטוא באותו עון.

וגם אל תשבעו חי הויה. זה מוזר כבר, למה לא, אולי כמו שדביר אומר למעלה אל תהיו כאלה דתיים ולא כאלה עובדי אלילים. או הויה היה איכשהו מזוהה עם הבית און של שומרון

פרק ה בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את הויה ולא ימצאו, פירוש סלונימאי זיי גייען מיט די גאנצע בהמישקייט זיכן גאט , זה לא עובד ככ ה..

למעשה כל הלוגיקה הנבואית פה הולכת שאם אתם לא רוצים אותי אני גם לא ארצה אתכם כשאתם צריכים אותי, זה ההגיון פה מהתחלה ועד הסוף. כלומר יש איזה מבט של נעילת שערי תשובה שאומר אם לא באתם אלי כשאני ביקשתי למה שאני אימצא לכם כשאתם מבקשים. פעמים רבות אדם נוקש על שערי רחמים ולא עונים לו אומר הנביא זה כי אתמול לא באת לתפלה רק כשיש לך בעיה אתה בא

היו שרי יהודה כמסיגי גבול – הוא אומר העבודה זרה זה היה נחלת אפרים מה אתם נכנסים לגבולם לעבוד גם עז…

בהקשר זה פרק ו מתחיל לכו ונשובה אל ה׳, זה הקריאה הראשונה בנביא זה לתשובה. שזה בעצם נגד הדרשה הקודמת. אך כך הוא אומר כי הוא טרף וירפאני יך ויחבשני. נכון ה׳ עצמו כעס והכה אתכם אבל הוא גם ירפא כאשר נשוב

מה הם היומיים והיום השלישי?

אולי זה כפי הדימוי של מחלה. יומיים הוא חולה וביום השלישי כבר יקום אותו

וחסדכם כענן בוקר = החסידות שלכם הוא כמו הענן בבוקר כל יום אתה מבטיח תהיה טוב ולא עוברים שעתיים וכבר אין זכר..

פסוק ה הרגתים באמרי פי – כמו שאומרים הדרשה שלו היתה כזה חריפה הוא הרג אותם..

דעת אלהים האנגלית פה מתרגם כל הזמן obedience, לא יודע

למעשה הושע חושב שישראל הם יותר רשעים אבל הוא חושש שיהודה ילמדו מהם

לכו ונשובה – נראה לי פעמים בודדות שהנביא כולל את עצמו בצורך לעשות תשובה, לאמיר גיין תשובה טוהן

אמנם רשי מפרש שזה ציטוט שישראל יאמרו אחרי שה׳ יאמר אלכה אשובה וכו׳

Monday, January 15, 2024 • ה׳ שבט תשפ״ד

המצאתי ששחטה היה עמק, ולכן מתאים לו תמיד העמקה. וזה יפה בפסוק הזה שהם פורשים רשת על ההרים וגם מעמיקים בעמקים נראה לי שטים זה גם סוג של מלכוד

יש הרי כזה סגנון בשאר נביאים לעשות רשימה של משחקים על שמות מקומות

הקציר ביהודה בשובי שבות עמי כתוב גם בספר ישעיה על הזמן אחר שהלך סנחריב

מה זה יחיינו מיומיים?

הפרק הזה טעה בו מחלק הפרקים, ההתחלה שלו זה באמת דברי תשובה יפים אבל זה לא הכוונה בהקשר…

אלא שזה יאמרו ישראל אבל לא התכוונו באמת וה עונה להם

אשא, גם בפרק הזה, אולי זה קיצור של אשא אל שמים ידי ואמרתי וכו׳, יש פה עוד הדהוד של האזינו גם בסגנון וגם בתוכן, אולי זה הכוונה שיישבע שינקם בהם

ואלך ואשא ואין מציל

זה בטח המשמעות בכל מקרה

פרשת השבוע

בכל מקרה משמע שהם קראו להשם בשם בעל, אולי זה הכרה שגם האליל בעל הוא בעצם ניסיון לקרוא בשם האל רק שזה לא הצורה הנכונה וזה עבודה זרה

זה במבטא של אנגלית אומרים איזרעאל…

כן, זה כי הם חושבים שמאד חשוב לא לתקן נוסח, כי כאילו הנוסח קדוש

אבל אני סובר להיפך שהמשמעות קדוש, ולכן לא כל כך חשוב מה כתוב העיקר שמבינים… לפעמים כתוב יותר ברור לפעמים פחות זה בכל מקרה תמיד משהו גשמי כזה, או שיש נביאים מוצלחים בביטוי או שיש סופרים נאמנים זה אותו דבר…

אה רציתי לשאול, לא הבנתי ההכרח, למה לא יכול להיות שגם התרגום תיקן בפירוש ולא שהיה לו נוסח, הוא הרי לא כבול לתרגם מילולי

אבל כשיש קושי הוא נוטה מזה , לא?

שהיה יכול לפרש משפטי העם?

מי זה מלך ירב

ערב?

בינתיים הצלחתי לקרוא רוב הפסוקים..

אני לא בטוח מפרק ד׳, הוא נהיה יותר פיוטי אבל פרק ד ה היה לי לפחות מובן בפשטות

אולי פרק ז כבר לא.. נראה

או לפחות אם מפסקים הפסוקים נכון זה יוצא מובן…

אבל אתה צודק בעצם שאני לא מאמין שמילים צריכים להתאים בדיוק אז יש לי קריטריון אחר..

כמו השיטה של החזון איש שצריך לדייק בענין לא במילים..

היה מאד משעמם אם הכל היה כתוב ברור

באמת אני סובר שהרבה פעמים יש טעויות בפיסוק, אז אפשר לי לקבל דבר כזה..

למשל למעלה יש פרשה אחר תחלת דיבר ה׳ בהושע, שזה כנראה לפי הדרש שהפסוק הזה אומר שהשם דיבר תחילה בהושע

שזה באמת פירוש אפשרי. לאו דווקא לגבי ד׳ נביאים אלא אולי בכללות הוא נחשב הנביא הראשון, לפי השיטה שקדם לעמוס

אבל כל הפשטנים מתעלמים מן הפרשה ואומרים שזה פתיחה לסיפור הבא

רק כרגיל לא כל כך ברור שמרוויחים פה משהו, בכל מקרה המסר אותו מסר בערך בשני הפסוקים

אני גם חושב שהרבה פעמים חסר מילה בגלל שזה בעצם פשוט לשומעים

רק לנו לא ברור

היה הרי ביטויים ידועים שלא היה צריך לפרט כל פעם

וכנראה הוא לא מקפיד כל כך על אותיות השימוש.. אז זה יוצא פחות מובן

כמו (הלכתי לפרק ז) ‘יום מלכנו החלו שרים חמת מיין׳, הכוונה ‘ביום מלכנו, השרים החלו להתחמם או לכעוס בגלל ששותים יין׳, אבל הושע לא האמין באות ‘ב׳, שיכתוב ‘ביום מלכנו׳. וכדומה

ומה זה ‘יום מלכנו׳, גם זה ביטוי ידוע, כמו שאמר למעלה ‘ימי הבעלים׳, זה בערך כמו בלשוננו יש ‘יום טוב׳ למשל, אם לא היינו יודעים מה זה לא היינו מבינים, אבל יום המלך כמו יום הבעל כמו יום ה׳ זה היום שנקבע למסיבה להם או משהו כזה

וזה עובד כל הזמן עם דימויים שאם עוקבים אחריהם אז זה מובן

בטח ספקולציה, אני רק מסביר שלגיטימי ככה לכתוב..

אפשר להשלים עם דמיון אחר… אבל זה כתיבה מאד ברורה..

טוב הגדרה מוזרה לכתיבה ברורה יש לי

כמו בפרק ז הוא כל הזמן עובד עם התנור והכל כראה עובד עם זה, או בפרק ו הוא עובד עם המחלה ואח״כ עם החיה הטורפת

וגם עם הגשם

בקיצור יש לי רושם שהוא אומר משהו על מחלות ועש ואריה טורף וגשם וטל וענן… זה נראה לי מאד יפה..

מה זה ‘הרגתם באמרי פי׳, לא יודע זה נראה לי ביטוי ברור…

פעם לפני המון זמן נדמה לי כתבתי הפרק הזה כמו שירה מודרנית

זה לא שיר פשוט? לי נראה פשוט..

באמת יש פה מבנה מסוים צריך לראות אם אפשר להמשיך..

זה פרק ה׳ בעצם.. אפשר משהו לשאר הפרקים מסתמא

למי אכפת, אתה יודע שאף אחד לא יודע איזה נהר ואיזה ים גם

למה כתבתי פה פסוקים פעמיים? בעצם טוב ככה…

כנראה זה היה כוונתי אז.. זה משהו ישן שמצאתי

יש לי פירוש פשוט אבל אתה תגיד שזה ספקולציה..

חדש זה כמו ‘יום׳, זה כזה ביטוי כמו כל כלב יבוא יומו, יגיע החודש שיאכל את חלקם

יש כזה ביטוי כבר ‘בחדשה ימצאונה׳ בירמיה, גם שם לא ברור , אבל אני רואה שזה ביטוי מקובל

חשבתי שזה גם קשור לניאוף, בחדש מסוים מתגלה ההריון

כתבתי למעלה המצאה שלי של אתמול… אבל בהקששר פה זה נשמע שצועקים על השחיתות המעמיקה של ביבי משהו

שהוא גם מושחת וגם שוטה

משהו כזה

או שותה

אבל זה הטענה שלי, אם היה כתוב כל כלב בא יומו, ולא היית מכיר את הביטוי, אז היו מדרשים שיום מרמז על יום כיפור או מה, וכלב בגימטריא אליהו אז משהו, אבל באמת הפשט הפשוט פשוט,

שכחתי שגם שוחט…

וצוך אלהים ויכולת עמוד 👌

ביקורת סמויה על רבי יואל כהן 😀

לגבי אישי ובעלי היה לנו דיון מעניין –
https://www.facebook.com/yitzchoklowy/posts/pfb…

מעניין אתה אומר יש בעלה הראשון ואיש האחרון..

עונה לך שם.

יש איזה פא

פלא

אה אתה עונה שזה השורש, אבל בפשטות בעלה שם זה מעשה הביאה לא?

שעל שם זה הוא ‘בעלה׳?

אבל זה כתבתי שם ש׳בעל׳ זה מושג כאשר מדבר על קנין, כאשר איש ואשה מדברים בינם לבין עצמם לא קוראת לו בעלי, אז זה מתאים לפרשה זו שבטח ראיתי כשכתבתי את זה

כי זה באמת הפרשה של הקנין המשפטי

לא הבאתי.. אבל כן כתבתי החילוק שיש מקומות שיש בתורה שם בעל ואני מניח שעשיתי חיפוש על השורש והתכוונתי לפרשה זו..

צריך אמונת חכמים שאני זכור.. כלומר אם אני כותב דבר כזה מסתמא בדקתי במחשב אז..

לא זוכר על מה חשבתי שבמשנה היא אומרת בעלי, חושב שמצאתי שם משהו שהוא ממש כמו ציטוט של דיבור ולא רק דיבור על ההלכה

אפשר, ‘האשה נקנית׳, (לבעלה) אבל ‘האיש מקדש׳

אולי קידושין זה לפי השורש של אישי

לישנא דרבנן אבל זה כי הם לא אומרים אישי אז צריכים מילה חדשה

וזה בוודאי מגיע מ׳ולקחתי אתכם׳ של ה׳, שהוא אותו דבר כמו ‘ונקדשתי׳ וכדומה

‘קדוש ישראל׳

כן לפי הקשר שלך, איפה כתוב שהשם מקדש עמו ישראל בסגנון כזה ברור

קדש ישראל ליי

אתה מבין מה הוא אומר?

אני אומר לפי מה שאתה מראה משמע שאותו הפעולה של הלשון ‘ולקחתי אתכם לעם׳, בעצם אפשר לבטא את זה גם בלשון ‘וקדשתי אתכם לי׳, ומסתמא מתוך השילוב הזה יצא לחכמים הלשון קידושי אשה כי אחרת מה הקשר ובוודאי יש לו שורש במקרא, רק אני לא בטוח איפה אפשר לראות במקרא שלשון קדושת ישראל ליי או יי לישראל מקביל ללקיחה, צריך לעיין בפרשיות של ויקרא ויחזקאל..

‘ויקחו לי תרומה׳ למשל מובן שזה כמו ‘יקדישו לי׳, של הקדש, זה אותו פעולה

Tuesday, January 16, 2024 • ו׳ שבט תשפ״ד

פרק ז