דברי הימים ב לג – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, August 24, 2025 • ל׳ אב תשפ״ה

הלשונות פה ממש מפרשת ראה

יש לי מחשבת כפירה חדשה, מעניין אם מישהו כבר חשב ככה, יש שאלה על משנה תורה על החזרות שלו וכו׳. אבל שאלה יותר ברורה הוא שאפשר לראות שהסגנון ואוצר המילים של משנה תורה שונה משאר החומשים ואפשר לראות לפעמים איך כותב ממש אותו דבר רק לפי הסגנון שלו.

דרך משל יש למשנה תורה נטייה למשפטים מאד ארוכים, אפילו הפסוקים מסודרים בהתאם לזה אורך הפסוקים הממוצע הוא הרבה יותר גדול בספר דברים משאר החומשים.

עובדה זו הרבה יותר קשה ליישב כמו שהרמב״ן למשל עסוק ליישב שמשה חזר ושינה מסיבה כזו וכזו.

ונראה לי המפרשים הקלאסיים כולל החדשים העונים לביקורת וכו׳ פשוט מתעלמים משינויי סגנון הברורים לכל מעיין אם ישים לב לזה.

אז חשבתי מהלך פשוט ומסורתי…

שכבר דיברנו איך הראשונים משם מה החליטו לקרוא את נוסחאות הגמרא שמשה כתב במובן מילולי ממש, כאילו משה ישב עם עט וכתב. אבל זה פלא כי כל מי שמכיר מלך גדול כמו שמשה מתואר יודע שזה אף פעם לא עובד ככה, למלך תמיד יש סופרים וכו׳ שהוא מכתיב להם, ולאו דווקא מילה במילה חלק מתפקיד הסופר הוא לנסח וכו׳.

ולכן, אם נניח שהמסורת שמשה כתב, עדיין הפשט הפשוט הוא שהוא פיקד על הכתיבה לא שכתב מילולית. ובאמת כבר כתבו המפרשים כן לגבי חלקים אחרים כמו חזקיהו כתב וכו׳.

אז אם ככה, מסתמא היה למשה יותר מכותב אחד ומשנה תורה זה המהדורה של תלמיד/סופר אחר שכתב את התורות של משה כפי הסגנון שלו היותר ארכני וכדומה

וכמו שאנחנו מכירים בכל הצדיקים שהיו להם כותבים שיש מהדורות שונות של אותו התורה ועם שינויים כפי סגנון והדגשת הכותבים

כמובן נשאר השאלה על סימני איחור וכו׳, אבל נו אפשר לדון כל שלב בפני עצמו, זה שהעריכה הסופית של המסגרת מאוחרת לא סותר מה שאני אומר

אולי התירוץ המסורתי שזה פשוט הסגנון של דרשה בעל פה, כפי שספר דברים ממסגר את עצמו

אם כי גם בשאר החומשים יש דרשות וצ׳ע על פרשיות המצוות שם

אבל זה לא כל כך יעזור לי כי קצת מאותם הדרשות לכאורה כתובים כבר בספר שמות במדבר ולא בסגנון של דברים כ״כ. אבל צ״ע

ועכשיו צריך לגלות מי היו הכותבים השונים

לא, אני מתכוון מה השמות של התלמידים של משה ..

זה בטח רמוז במפורש איפשהו

וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים

וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם

וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ׀

א֣וֹ לַיָּרֵ֗חַ

א֛וֹ לְכׇל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם

אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃

@נריה הנה דוגמה למה שאמרתי, ‘ולשמש או לירח׳ הולך על ‘אלהים אחרים׳, לא על ‘וישתחו להם׳, והיה צריך להיות ‘ויעבוד אלהים אחרים ולשמש או לירח וכו׳ וישתחו להם, אשר לא צויתי

ובכלל המשפט הוא ‘ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי (לעבדם)

אבל באמצע הכניס כל מיני משפטים משועבדים, קודם הרחיב מהו ‘ויעבוד׳ – הוסיף ‘וישתחו׳

אחר כך הכניס מהו ‘אלהים אחרים׳ והרחיב ‘ולשמש וכו׳ (זה נראה חידוש בספר דברים שיש עבודה לצבא השמים יש אומרים שזה קשור לאשור שכך היה עבודתם ולא היו הכנענים המקומיים נןהגים ככך)

ויצא משפט מסורבל שהחלקים המשועבדים שבו לא במקומם הראוי

התכוונתי האפלגוטיקנים על המחקר פחות או יותר מתעלמים משינויי סגנון