ואם בחקותי תמאסו – בעבור היות החוקים מצות לא נתגלה טעמם להמון, ימאסו אותם הכסילים, יאמרו: מה החפץ לשם שלא אלבש הבגד הזה המרוקם ברקמי שש ותכלת, ומה נועיל כי נשרוף הפרה ונזרוק עלינו האפר. אבל המשפטים הכל חפצים בהם, והכל צריכין אותם, שאין יישוב לעם ומדינה בלתי משפט, ולא תגעל נפש שום אדם משפט: מכה איש ומת (שמות כ״א:י״ב) , וכי ינצו (שמות כ״א:כ״ב) , ודיני הבור והשור והשומרים וכיוצא בהם. אבל המשפט אשר נעשה בעוברי המצות, כאיש אשר יבעול העריות או יחלל השבת ויעשה אוב וידעוני, בזה יקוצו מפני המצות, שהן עול משא כבד על הרשעים, ולכך אמר: ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי – כי הגעילה במשפטים כדי שלא יעשו המצות.
וטעם: להפרכם את בריתי – שתופר הברית לגמרי, ויהיו בלא תורה להתיר לעצמם עריות בפרהסיא וכל תאוה תערב לנפשם.
ועל דרך האמת: שתופר זאת הברית ותבטל, הפך: ונתתי שלום בארץ (ויקרא כ״ו:ו׳) . והוא מה שאמר: אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם (ירמיהו ל״א:ל״א) – כי בעבור שבטלו את בריתי בעלתי בם בעצמם.