עצרת היא – עצרתי אתכם לפני. כמלך שזמן את בניו לסעודה לכך וכך ימים. כיון שהגיע זמנם, אמר: בבקשה מכם עכבו עמי יום אחד, שקשה עלי פרידתכם. לשון רבינו שלמה. ודברי אגדה הם בויקרא רבה.
ועל דרך האמת: ששת ימים עשה י״י את השמים וביום השביעי (שמות ל״א:י״ז) – הוא שבת ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו, שנאמר: ואת הארץ, והנה היא שמינית. עצרת היא, כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעת ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם י״י, ומנה ממנו תשע וארבעים יום, והשבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בנתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש (דברים ד׳:ל״ו) . ולכך יקראו חכמים בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן. וזהו מאמרם (בבלי חגיגה י״ז.) : שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז״ר קש״ב, ותשלומין דראשון הוא, כי הוא אצילות הראשנים ואיננו כאחדות שלהם. ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור שלש רגלים: חג המצות וחג השבועות וחג הסכות שבעת ימים (דברים ט״ז:ט״ו) , ולא יזכיר השמיני, כי שם אמר: יראה כל זכורך (דברים ט״ז:ט״ז) והנה זה מבואר.