ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי – סרס המקרא ודרשהו: וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדישים לי – לרבות קדשי כהנים עצמן. לשון רבינו שלמה.
ואם נפרש: אשר הם מקדישים לי – בכהנים עצמן, אין צורך לסירוס הזה. אבל יאמר הכתוב: וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו בהם את שם קדשי ואשר הם מקדישים לי שלא יחללו את אשר אהרן ובניו הם עצמם מקדישים לי.
ובתורת כהנים (ספרא ויקרא כ״ב:ב׳) כך הוא נדרש: וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו – על קדשי בני ישראל חייבין משום פיגול נותר וטמא, ואין חייבין על קדשי גוים משום פיגול נותר וטמא. קדשי בני ישראל – אין לי אלא קדשי ישראל, קדשי עצמן מנין? תלמוד לומר: אשר הם מקדישים לי אני י״י – לרבות את כולם. ולא הוזכר שם שנסרס המקרא כלל.
ועל דרך האמת: אשר הם מקדישים לי אני י״י – שלא יחללו השם המקודש לו, כי שמו במקדש י״י. וכבר רמזתי זה בפרשת ויקחו לי תרומה.