וטעם כי איש איש אשר יקלל את אביו – יחזור לראש הפרשה שאמר: איש אמו ואביו תיראו (ויקרא י״ט:ג׳) , ואמר כאן כי איש איש אשר לא ישמע אלי, ויקלל אביו ואמו מות יומת.
ועל דרך האמת: בעבור שאמר: והתקדשתם והייתם קדושים כי אני י״י אלהיכם (ויקרא כ׳:ז׳) , ואמר: אני י״י מקדשכם (ויקרא כ׳:ח׳) – כי השם הנכבד הוא המקדש אותנו, כי הוא אבינו וגואלנו מעולם שמו. אם כן, המקלל את המשתתפין ביצירה חייב מיתה. וזה טעם משפט הנואף והנואפת (ויקרא כ׳:י׳) אשר סמך לכאן, והקדימו לכל העריות. וכבר רמזתי זה למעלה (רמב״ן שמות כ׳:י״ב) .