והנה השם רחמן מלא רחמים, וכאשר ראה שהתאבלו, חזר ואמר בדרך רחמים: אמור לבני ישראל – כי עד עתה הזכיר ׳עמך׳ (שמות ל״ב:ז׳) ו׳העם׳ (שמות ל״ב:א׳) , ועתה יזכירם בשמם החביב, וצוה לאמר להם כי לטובתם לא אעלה בקרבם שלא אכלה אותם כרגע, אבל הטיבו אשר עשו להנחם ולהתאבל על חטאתם, וכן יעשו תמיד.
ואדעה מה אעשה להם – כלומר אפקוד חטאתם לדעתי, כפי התאבלם והנחמם על עונם, כי אני בוחן לב וחוקר כליות.
ועל דרך האמת יהיה ואדעה מה אעשה לך כי בדעת הרחמים יעשה בהם, כמו: ואם לא אדעה (בראשית י״ח:כ״א) . וכבר פירשתיו (רמב״ן בראשית י״ח:י״ט) .