פן יפגענו – פן יפגעך היו רוצים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות. לשון רבינו שלמה.
ור׳ אברהם אמר פן יפגענו – כולל אנחנו הישראלים, גם אתה פרעה, וכל מצרים. ולכן בראותם מכת בכורות אמרו: כולנו מתים (שמות י״ב:ל״ג) , כי התבררו להם דברי משה שאמר: פן יפגענו בדבר, וגרשו אותם ללכת לזבוח.
ואין דברו זה נכון, כי לא צוו לאמר שיהיה בישראל דבר או חרב אם לא יזבחו, והם לא ישנו בשליחות השם דבר.
ועל דרך האמת: הוא סוד הקרבנות, שהם כופר מן הפגיעה, כי: לפניו ילך דבר (חבקוק ג׳:ה׳) או בחרבו הקשה (ישעיהו כ״ז:א׳) . ואמרו זה כי הקב״ה צוה אותם: ואמרתם אליו י״י אלהי העברים נקרא עלינו ונזבחה לי״י אלהינו (שמות ג׳:י״ח) , והם אמרו: כה אמר י״י אלהי ישראל שלח עמי (שמות ה׳:א׳) . והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו, כאשר אמר הוא או מורישו ליוסף: אחרי הודיע אלהים אותך (בראשית מ״א:ל״ט) , איש אשר רוח אלהים בו (בראשית מ״א:ל״ח) , אבל לא היה יודע את השם המיוחד, וענה: לא ידעתי את י״י (שמות ה׳:ב׳) . והם נזכרו, וחזרו ואמרו לו כאשר צוו: אלהי העברים נקרא עלינו, כי הזכירו לו אלהי העברים בלבד שהוא אל שדי, ואמרו: נקרא עלינו, שהודיעוהו לשון המקרה כאשר נצטוו, ופרשו לו כי במקרה הזה אשר נקרא עליהם, יצטרכו לזבוח לפניו פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב. וכענין הזה בא בדבר בלעם, שנאמר: ויקר אלהים אל בלעם, ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח (במדבר כ״ג:ד׳) .