והקמתי את בריתי – אמר ר׳ אברהם: לאות כי השם נשבע לו שלא ימות במבול הוא ובניו, ואם לא נכתב תחלה מפורש, כאשר מצאנו במשנה תורה: נשלחה אנשים לפנינו (דברים א׳:כ״ב) . ומלת והקימותי – שאקיים שבועתי. והקרוב אלי, שזאת הברית רמז לקשת. וטעם ברית – הסכמה ודבר שבחרו שנים, מגזרת: ברו לכם איש (שמואל א י״ז:ח׳) , והמלה בסמוך ובמוכרת. וכן: שבית יעקב (תהלים פ״ה:ב׳) , ובנותיו בשבית (במדבר כ״א:כ״ט) . ויש אומרים: גבול כרות. כל אלו דבריו.
והיותר נכון בדרך הפשט כי ענין: והקימותי את בריתי – לאמר בעת שיבא המבול תהיה בריתי קיימת אתך, שתבא אל התבה אתה וביתך, ושנים מכל הבשר להחיות, כלומר: שתחיו שם ותתקיימו לצאת משם לחיים. והברית הוא דברי השם כשיגזור אמר בלא תנאי ושיור, ויקם (איוב כ״ב:כ״ח) . והזכיר הברית, והזכיר שיהיה קיים. והוא כלשון: קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם (אסתר ט׳:כ״ז) – שקבלו עליהם דבר להיותו קיים.
ועל דרך האמת: הברית מעולם היא, והמלה נגזרת מן: בראשית ברא אלהים (בראשית א׳:א׳) , והנה: בריתי – כמו בריתי, והמלה כמו סמוכה, כי היא סמוכה לעולמים שהיו לפנינו, יצוה שתקום ותהיה עם הצדיק. וכן: ואני הנני מקים את בריתי אתכם (בראשית ט׳:ט׳) , בריתי היתה אתו (מלאכי ב׳:ה׳) . והמשכיל יבין.