עיין במערכת המלכות ערך תרועה – שם ערכתי חלק הסוד של מאמר זה
רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק כד (פרשת אמור)
ולא פירש הכתוב טעם המצוה הזאת, א) למה התרועה, ב) ולמה נצטרך זכרון לפני השם ביום הזה יותר משאר הימים, ג) ולמה יצוה להיותו מקרא קדש כלל.
אבל מפני שהוא בחדשו של יום הכפורים בראש החודש, נראה שבו יהיה דין לפניו יתברך כי בם ידין עמים (איוב לו, לא "כי בם ידין עמים"), בראש השנה ישב לכסא שופט צדק (תהלים ט, י "כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק"), ואחרי כן בעשרת הימים ישא לפשע עבדיו (כנראה מכתוב בראשית נ, יז "ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך". ובהאזינו ותהלים כתוב "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם, והוא שנזכר שדן עמים בראש השנה וסולח לעבדיו ביום הכיפורים).
נרמז בכתוב הענין כאשר נודע בישראל מפי הנביאים ואבות קדושים:
ועל דרך האמת, תרועה היא שעמדה לאבותינו ולנו, שנאמר (תהלים פט טז) אשרי העם יודעי תרועה, וכענין שכתוב (ירמיה ד יט) תרועת מלחמה, כי השם איש מלחמה. אם כן, "יום תרועה יהיה לכם", שיהיה היום לתרועה לנו, וכן "זכרון תרועה מקרא קדש", שיהיה הזכרון בתרועה, ולפיכך הוא מקרא קודש. ולא הוצרך להזכיר שופר, כי השופר רמז "ביום" והתרועה בו, והנה הוא יום דין ברחמים לא תרועת מלחמה. ומפני זה הזכיר הכתוב התרועה, שכבר קבלה ביד רבותינו וכל ישראל רואים עד משה רבינו שכל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. ולמה יזכיר הכתוב תרועה ולא יזכיר התקיעות כלל לא בראש השנה ולא ביום הכפורים, אבל התקיעה היא הזכרון והוא השופר, והתרועה כשמה, ומפני שהיא כלולה מן הרחמים תקיעה לפניה ולאחריה. ולפיכך אמר "ביודעי תרועה", כי בצדקה ירומו כי תפארת עוזמו אתה. והנה זה מבואר כי הכל תלוי בתשובה, אלא בראש השנה מתיחד במדת הדין ומנהיג עולמו, וביום הכפורים במדת הרחמים, והוא מאמרם (ר"ה לב ב) מלך יושב על כסא דין וכו', ראש השנה יום דין ברחמים ויום הכפורים יום רחמים בדין:
ומן הענין שפירשנו תבין טעם הכתוב במסעות (במדבר י ו ז) תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו, כי במסעיהם כתוב ויסע מלאך האלהים (שמות יד יט), וכתוב ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך (במדבר י לה), כטעם פני ה' בעושי רע (תהלים לד יז), ובהקהיל את הקהל נאמר (במדבר י לו) שובה ה' רבבות, כטעם ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד (דברים לג ה). ועשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ירמוז לעשר ספירות, כי ביום הכפורים יתעלה בהם ויגבה ה' צבאות במשפט כידוע בקבלה, וגם יש בזה אות בשמים, שהחדש הזה מזלו מאזנים כי בו פלס ומאזני משפט לה':
ראה דרשה לראש השנה